טורקמניסטן
| רפובליקת טורקמניסטן | |||||
|
|||||
| המנון לאומי: ההמנון הלאומי של מדינת טורקמניסטן העצמאית והנייטרלית | |||||
| יבשת | אסיה | ||||
| שפה רשמית | טורקמנית | ||||
| עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר) |
אשגאבט |
||||
| משטר | דיקטטורה (רשמית רפובליקה) | ||||
| ראש המדינה - נשיא |
נשיא גורבנגולי ברדימוחמדוב |
||||
| הקמה - עצמאות - תאריך |
פירוק ברית המועצות מברית המועצות 27 באוקטובר 1991 |
||||
| שטח[1] - דירוג עולמי - אחוז שטח המים |
488,100 קמ"ר 53 בעולם זניח |
||||
| אוכלוסייה[2] (הערכה ליולי 2013) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות |
5,113,040 נפש 118 בעולם 10.48 נפש לקמ"ר 214 בעולם |
||||
| תמ"ג[3] (הערכה לשנת 2012) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש |
47,550 מיליון $ 96 בעולם 9,300 $ 118 בעולם |
||||
| מדד הפיתוח האנושי[4] (2012) - דירוג עולמי |
0.698 102 בעולם |
||||
| מטבע | מנאט טורקמני (TMM) | ||||
| אזור זמן | UTC +5 | ||||
| סיומת אינטרנט | .tm | ||||
| קידומת בינלאומית | 993+ | ||||
רפובליקת טורקמניסטן (בטורקמנית: Türkmenistan Jumhuriyäti) היא מדינה השוכנת בחלק המרכזי של יבשת אסיה. בעברה היא הייתה חלק מברית המועצות (ונקראה באותה תקופה "הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של טורקמניסטן") והיא הפכה למדינה עצמאית ב-27 באוקטובר 1991.
המדינה גובלת עם אפגניסטן בדרום מזרח, איראן בדרום, קזחסטן בצפון, אוזבקיסטן בצפון ובמזרח ויש לה חוף על הים הכספי בצד המערבי של המדינה. אוכלוסייתה מונה כ-5.1 מיליון בני אדם (2009).
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
| ערך מורחב – היסטוריה של טורקמניסטן |
במשך מאות בשנים, הטריטוריה של טורקמניסטן נכבשה על ידי אימפריות ומלוכות שונות עקב היותה מרכז מעבר חשוב באסיה המרכזית. אלכסנדר הגדול כבש אותה בדרכו להודו. ולאחר מותו, אימפריית פרתיה כבשה אותה ומלך פרתיה שלט על הממלכה מבירתו החדשה ניסה בטורקמניסטן - שרידי העיר מצויים היום בפרבר של הבירה אשגבאט.
במאה ה-7 וה-8 הערבים הביאו את האסלאם לאזור ובתקופה זו התהוותה דרך המשי המפורסמת בין סין למזרח התיכון ואירופה, והמסחר בטורקמניסטן קיבל תמריץ משמעותי.
במאה ה-11 ובמאה ה-12 הקים שבט הסלג'וק הטורקמני אימפריה אזורית שהתרחבה עד בגדד (מאוחר יותר הטורקמנים הסלג'וקים ועמים טורקים אחרים התאחדו ויצרו את האימפריה העות'מאנית).
במאה ה-13 הוביל ג'ינג'יס חאן את המונגולים למסע כיבושים עד אירופה, וטורקמנים רבים מצאו את מותם עקב אכזריות המונגולים. לאחר מותו איבדו המונגולים את שליטתם בטורקמניסטן, עד שטימור לנג (צאצא של ג'ינג'יס חאן) השתלט על האזורים שאבדו והקים את האימפריה הטימורית.
במאה ה-15 ועד המאה ה-17 שלטו הפרסים בטורקמנים. התקופה התאפיינה במלחמות קשות בינם לבין עצמם. המלחמות השבטיות פיצלו והחלישו את הטורקמנים ובמאה ה-18 הצאר הרוסי כבש את האזור. שליטת הרוסים נמשכה עד מהפכת אוקטובר 1917, והצבא האדום של הקומוניסטים השתלטו על האזור והקים בטורקמניסטן את הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הטורקמנית.
טורקמניסטן הכריזה על עצמאותה ב-27 באוקטובר 1991, יחד עם רוב מדינות הגוש הסובייטי לאחר התמוטטות ברית המועצות.
פוליטיקה [עריכה]
טורקמניסטן היא רפובליקה דמוקרטית שבראשה עומד נשיא, ואולם, השלטון במדינה אינו דמוקרטי. מאז עצמאותה באוקטובר 1991, שלט בה ספרמורט ניאזוב שליטה מלאה. ב-28 בספטמבר 1999, אף הורחבה תקופת כהונתו לצמיתות על ידי הפרלמנט (מג'אלס). המפלגה הדמוקרטית של טורקמניסטן (DPT), מפלגתו של ניאזוב, הייתה המפלגה החוקית היחידה במדינה, כך שאופוזיציה לא באה בחשבון. לפני קבלת עצמאות המדינה, נקראה מפלגת השלטון בשם "המפלגה הקומוניסטית של הרפובליקה הסובייטית של טורקמניסטן" והיא שלטה במדינה אז כמו היום.
ניאזוב יזם פולחן אישיות סביבו, וכינה את עצמו "טורקמנבאשי" (אבי הטורקמנים). פניו נראו בכל מקום ועל כל דבר במדינה התנוססה תמונתו, החל בשטרות כסף ובטפסי בנקים, וכלה במודעות רחוב בערים, בבתי-ספר ואפילו על בקבוקי וודקה. הנשיא גם שינה את שם חודש ינואר לשמו, והעניק לחודשים האחרים את שמות בני משפחתו. על מגדל גבוה בעיר הבירה הציב פסל זהב בדמותו, המסתובב במשך היום כך שפנה תמיד אל השמש; ספר שכתב ניאזוב, שתוכנו הוא אפוס המגולל את תולדות האומה הטורקמנית, הופיע בכל הספריות הציבוריות ובתכניות הלימוד, וכל האזרחים חויבו לקרוא בו. בקיאות בספר נדרשה כתנאי לקבלת שירותים שונים. פולחן האישיות, לטענת ניאזוב, נועד "ליצור אחדות טורקמנית שתגבש את האומה הטורקמנית."
בין השאר חוקק ניאזוב חוקים יוצאי-דופן, כמו איסור על גידול שפמים וזקנים, או איסור על האזנה לאופרה. כל האזרחים חויבו לשאת תעודות זהות בכל עת, והוטלו מגבלות חמורות על כניסה למדינה ויציאה ממנה. כאשר עלה ניאזוב לשלטון הוא הצהיר כי עד שנת 2020 יחולקו מים, מלח, חשמל וגז חינם לכל התושבים. בשנת 2006 הודיע שמועד התחלת ההטבות יידחה לעוד 10 שנים, כלומר לשנת 2030. על אף שחוקת טורקמניסטן מגינה על חופש העיתונות, שלטה הממשלה בתקשורת, והיו קיימים רק שני עיתונים לא-ממשלתיים - "אדלט" ו"גלקיניש", שאף הם נוסדו בצו הנשיא. תחנות הכבלים שהיו קיימות במדינה בשנות ה-80 נסגרו, ומהתושבים נמנעה גישה לאינטרנט.
הכוח העצום שרוכז בידי הנשיא ומקורביו הוביל לשחיתות גדולה. שחיתות זו לא טופלה, כיוון שמערכת המשפט הייתה כפופה למשטר, וכל השופטים מונו על ידי ניאזוב לכהונה של חמש שנים ללא פיקוח הרשות המחוקקת.
ניאזוב שלט במדינה עד מותו ב-21 בדצמבר 2006. כממלא מקומו התמנה גורבנגולי ברדימוחמדוב, וב-11 בפברואר 2007 נבחר ברוב של 89 אחוזים לנשיא. עם בחירתו הודיע ברדימוחמדוב כי ימשיך את דרכו של ניאזוב, אך בפועל החל לצמצם משמעותית את פולחן האישיות של קודמו ופעל להפסקת הבידוד הבינלאומי של המדינה. כמו כן הסיר חלק מההגבלות שהוטלו על חופש המידע, חופש העיתונות וחופש התנועה במדינה.
בין ישראל לטורקמניסטן נכרתו יחסים דיפלומטיים ב-1992, מספר חודשים לאחר שהכריזה על עצמאותה. ב-2009 החליטה ישראל לפתוח לראשונה שגרירות באשגאבט[5].
שלטון מקומי [עריכה]
| ערך מורחב – מחוזות טורקמניסטן |
טורקמניסטן מורכבת מחמישה מחוזות הקרויים בשפה המקומית "ויילטלאר" (צורת יחיד: וילייט), ועיר עצמאית אחת:
|
כלכלה [עריכה]
כלכלת המדינה מבוססת על חקלאות, גידול מקנה, משאבי נפט וגז טבעי. 3% משטח המדינה משמשים את החקלאות, 61.5% מהשטח משמשים למרעה, 8% מכוסים יערות.
הגידולים העיקריים: חיטה, כותנה, שעורה, אורז, תירס, תפוחי אדמה, טבק, ירקות ופירות.
הדיג בים הכספי מניב 38,000 טון דגים בשנה. 43% מכוח העבודה מועסקים בחקלאות, יערנות ודיג.
התעשייה במדינה מועטה ועוסקת בעיקר בעיבוד התוצרת החקלאית והמכירות. מייצרים תזקיקי נפט, טקסטיל, מוצרי צמר, מוצרי מזון. 15% מכוח העבודה מועסקים בתעשייה.
תחבורה [עריכה]
24,000 דרכים, מתוכן 19,500 כבישי אספלט. 2,180 ק"מ מסילות ברזל.
נהר אמו דריה משמש עורק תחבורה פנימי חשוב. בצי הסוחר 34 אוניות שנפחן כולל 33,000 טון.
לחברת התעופה הלאומית 36 מטוסים. מקיימת בעיקר קשרי תעופה עם מדינות שכנות ומדינות מזרח ומערב אירופה.
גאוגרפיה [עריכה]
גודלה של המדינה הוא 488,100 קמ"ר. על כ-90% משטחה משתרע מדבר קרקאום.
מרכז הארץ נשלט על ידי מדבר קרקאום ושקע טוראן אשר ברובם שטוחים. לאורך הגבול הדרום מערבי מתפרס רכס קופטדאג על פני 2,912 קמ"ר.
הרמות היחידות במדינה הן - רכס קופטדאג בדרום מערב, ורכס הרי הבלקן במערב הרחוק. והנהרות הראשיים של המדינה הם אמו דריה והרי רוד.
האקלים הוא יבשתי צחיח ברוב שטחה של המדינה. הבדלי הטמפרטורה בין החורף לקיץ ובין היום והלילה גדולים.
טמפרטורות הממוצעות של החודש הקר ביותר ושל החודש החם ביותר הן: לחוף הים הכספי 32 ,0, בדרום מזרח 32, -6, בצפון מזרח 33, -13.
הגשמים יורדים באביב ובחורף וכמותם הממוצעת 300-75 מ"מ. בהרים כמותם יותר גדולה.
דמוגרפיה [עריכה]
אוכלוסיית טורקמניסטן מונה קרוב ל-5 מיליון נפש.
מבחינה אתנית, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר במדינה היא הטורקמנים המהווים כ 85% מהאוכלוסייה. קיימים מספר מיעוטים אתניים גדולים כמו האוזבקים המהווים 5% מהאוכלוסייה, הרוסים שהמהווים 4% מהאוכלוסייה, ועוד 6% מורכבים מקזחים, טטרים, ארמנים, אזרים, אוקראינים ואחרים.
מבחינה דתית רוב האוכלוסייה היא אוכלוסייה מוסלמית סונית אשר מהווה 89% מהאזרחים. 9% נוספים הם נוצרים אורתודוקסים ויתר האוכלוסייה, כ-2%, מתחלקים בין דתות שונות או שאין לגביהם נתונים ספציפיים.
השפה המדוברת ביותר במדינה (שהיא גם השפה הרשמית במדינה) היא השפה הטורקמנית אשר מדוברת בפי 72% מהאוכלוסייה. השפה הרוסית מדוברת בפי 12% והיא אחד השרידים שנותרו מהשלטון הסובייטי. השפה האוזבקית מדוברת בפי 9% מהאוכלוסייה ועוד 7% מדברים בשפות שונות (ביניהם השפה הבלוצ'ית).
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- פורטל ממשלת טורקמניסטן - אתר רשמי
- חדשות טורקמניסטן
- צור שיזף, טורקמניסטן, באתר המחבר
- דאגלס בירק ופיטר לאונרד, אי-פי, שבר קטן בחומת השיש, באתר הארץ, 01/01/09
הערות שוליים [עריכה]
- ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-26 במרץ 2013
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-26 במרץ 2013
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-26 במרץ 2013
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 באתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
- ^ אלי ברנדשטיין, ליד טהרן: שגרירות ישראלית בטורקמניסטן, באתר nrg מעריב, 13 במאי 2009
| מדינות אסיה | |||
|---|---|---|---|
|
| מדינות חבר המדינות | |||
|---|---|---|---|
|
| ארגון הוועידה האסלאמית | |||
|---|---|---|---|
|
| מדינות ברית המועצות לשעבר | |||
|---|---|---|---|
|
|