חוסה מריה קלטראווה אי פינאדו
 | |
| לידה |
26 בפברואר 1781 מרידה, ממלכת ספרד   |
|---|---|
| פטירה |
16 בינואר 1847 (בגיל 65) מדריד, ממלכת ספרד |
| מדינה |
ספרד |
| מקום קבורה |
Pantheon of Illustrious Men |
| השכלה |
אוניברסיטת סביליה |
| מפלגה |
Progressive Party |
  | |
חוסה מריה קלטראווה אי פינאדו (בספרדית: José María Calatrava y Peinado; 26 בפברואר 1781 – 16 בינואר 1846) היה פוליטיקאי ספרדי שכיהן כראש ממשלת ספרד וכשר המדינה בין השנים 1836 ו-1837.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלטראווה נולד ב-26 בפברואר 1781 במרידה, ספרד. הוא למד משפטים בסביליה כאשר פרצה המלחמה נגד הצרפתים, בה השתתף באופן פעיל מאוד נגד הכיבוש הצבאי מהחונטה העליונה של אקסטרמדורה, שם הוא נבחר לסגן ב-1810 המייצג את בדחוס, והשתתף בצורה חשובה בקורטס של קדיס.
לאחר השיקום האבסולוטי של 1814, הוא נעצר ונכלא במלייה, במבצר ויקטוריה גרנדה עד שקיבל חנינה עם עליית הליברלים לשלטון ב-1820, כשהוא מונה לשופט בבית המשפט העליון ובין 1822 ל-1823 לשר המשפטים כאחד המעריצים העיקריים של המפלגה המתקדמת כביכול (1836–1837).
עם סיום הטריניום הליברלי הוא יצא לגלות בפורטוגל, אנגליה וצרפת, יחד עם אחיו, רמון מריה דה קלטראווה. עם מותו של פרדיננד השביעי ותחילת העוצרות של מריה כריסטינה, הוא חזר לספרד ולאחר המהומה בגרניה דה סן אילדפונסו מונה לנשיא מועצת השרים, במקום פרנסיסקו חאבייר דה איסטוריס, והפקיד את תיק האוצר. למנדיזאבל להשלמת הרפורמה בכספים הציבוריים. בשנת 1837 הוא הפסיק להיות נשיא לטובת Eusebio Bardají Azara. הפעולה העיקרית של הממשל של קלטראווה הייתה הכרזת החוקה של 1837 אשר העניקה חופש דת בספרד תוך כדי דרישה מהמדינה לתמוך בכנסייה הקתולית. זה היה שינוי קיצוני מדי עבור רבים בספרד והוא גרם לנפילתה של ממשלתו של קלטראווה. [1]
הוא סיים את הקריירה שלו כנשיא בית המשפט העליון של ספרד (1840–1843). הוא מת במדריד ב-16 בינואר 1846.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חוסה מריה קלטראווה אי פינאדו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Harold Livermore. A History of Spain (New York: Grove Press, 1958) p. 374