חוסה מריה קלטראווה אי פינאדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוסה מריה קלטראווה אי פינאדו
José María Calatrava Peinado
לידה 26 בפברואר 1781
מרידה, ממלכת ספרד ספרד 1785ספרד 1785 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בינואר 1847 (בגיל 65)
מדריד, ממלכת ספרד ספרד 1785ספרד 1785 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Pantheon of Illustrious Men עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת סביליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה Progressive Party עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוסה מריה קלטראווה אי פינאדוספרדית: José María Calatrava y Peinado; 26 בפברואר 178116 בינואר 1846) היה פוליטיקאי ספרדי שכיהן כראש ממשלת ספרד וכשר המדינה בין השנים 1836 ו-1837.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלטראווה נולד ב-26 בפברואר 1781 במרידה, ספרד. הוא למד משפטים בסביליה כאשר פרצה המלחמה נגד הצרפתים, בה השתתף באופן פעיל מאוד נגד הכיבוש הצבאי מהחונטה העליונה של אקסטרמדורה, שם הוא נבחר לסגן ב-1810 המייצג את בדחוס, והשתתף בצורה חשובה בקורטס של קדיס.

לאחר השיקום האבסולוטי של 1814, הוא נעצר ונכלא במלייה, במבצר ויקטוריה גרנדה עד שקיבל חנינה עם עליית הליברלים לשלטון ב-1820, כשהוא מונה לשופט בבית המשפט העליון ובין 1822 ל-1823 לשר המשפטים כאחד המעריצים העיקריים של המפלגה המתקדמת כביכול (1836–1837).

עם סיום הטריניום הליברלי הוא יצא לגלות בפורטוגל, אנגליה וצרפת, יחד עם אחיו, רמון מריה דה קלטראווה. עם מותו של פרדיננד השביעי ותחילת העוצרות של מריה כריסטינה, הוא חזר לספרד ולאחר המהומה בגרניה דה סן אילדפונסו מונה לנשיא מועצת השרים, במקום פרנסיסקו חאבייר דה איסטוריס, והפקיד את תיק האוצר. למנדיזאבל להשלמת הרפורמה בכספים הציבוריים. בשנת 1837 הוא הפסיק להיות נשיא לטובת Eusebio Bardají Azara. הפעולה העיקרית של הממשל של קלטראווה הייתה הכרזת החוקה של 1837 אשר העניקה חופש דת בספרד תוך כדי דרישה מהמדינה לתמוך בכנסייה הקתולית. זה היה שינוי קיצוני מדי עבור רבים בספרד והוא גרם לנפילתה של ממשלתו של קלטראווה. [1]

הוא סיים את הקריירה שלו כנשיא בית המשפט העליון של ספרד (1840–1843). הוא מת במדריד ב-16 בינואר 1846.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Harold Livermore. A History of Spain (New York: Grove Press, 1958) p. 374