חיים פיק
 | |
| פרופסור חיים פיק | |
| לידה |
24 בינואר 1879  |
|---|---|
| פטירה |
8 ביולי 1952 (בגיל 73) ירושלים |
| מדינה |
גרמניה |
  | |
פרופסור חיים הרמן פיק (24 בינואר 1879, אוסטז'שוב, מחוז פוזנן, פולין - 8 ביולי 1952, נתניה) היה בוגר בית המדרש לרבנים בברלין, ואוניברסיטת פרידריך וילהלם, פרופסור למדעי המזרח, חוקר לשונות שמיות ואשורולוג, ספרן ראשי במחלקה השמית בספריית מדינת פרוסיה, ממנהיגי תנועת המזרחי בגרמניה ובארץ, ראש מחלקת העלייה של ההסתדרות הציונית, חבר הוועדה המדינית של הסוכנות היהודית המורחבת, ממקימי ופעיל באגודת "עזריאל" לעזרה לרבנים פליטי השואה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיים הרמן פיק נולד באוסטז'שוב, מחוז פוזנן שבפולין (באותם ימים בפרוסיה, ונקראה שילדברג), בכ"ב בטבת ה'תרל"ט לאברהם יהודה ולמינה בת יהודה ליב טאורוגר.
קיבל חינוך יהודי מסורתי ולאחר מכן למד בגימנסיה. נסע להלברשטאדט, שם הושפע מן הרבנים אביעזרי זליג אוירבך, יוסף נובל אביו של הרב צבי נחמיה נובל והרב שלמה כהן מזבורוב.
בשנת 1923 קנו פרופסור חיים פיק והרב יהודה לייב פישמן מימון אדמות בין מוצא עילית לירושלים בסמוך לעינות תלם. במקום היה ישוב יהודי בשם בבית טלמא שהוקם ב 1906 וננטש ב 1911. שמונה משפחות יהודיות התיישבו במקום, שיפצו את בית החרושת והניחו אבן פינה לבית ספר חקלאי לבנות דתיות. ליישוב המתחדש ניתן השם עמק הארזים, ככל הנראה על שם הברושים הגדולים שצומחים בערוץ הנחל ודומים במראם לעצי ארז. בזמן מאורעות תרפ"ט (1929) היו תושבי היישוב תחת איום ונמלטו אל היישוב היהודי הקרוב, מוצא ומשננטשה מוצא, מחשש לחיי התושבים, פונו תושבי היישוב לירושלים.
על שמו רחוב פיק בשכונת קריית משה בירושלים[1].
הוא קבור בבית הקברות סהנדריה בירושלים.[2]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו הוא ד"ר פנחס וולטר פיק שהיה נשוי לחנה פיק גוסלר. בין נכדיו פרופ' חיים פיק - חוקר מח[3].
גיסו הוא השופט מרדכי לבנון (היה נשוי לאחותו שולמית).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "פרופ' חיים (הרמן) פיק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1710
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בירושלים הונצחו אב ובנו ברחוב אחד
- ^ חיים פיק באתר GRAVEZ
- ^ פרופ' חיים פיק, באתר www.mta.ac.il
