הסוכנות היהודית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמליל הסוכנות היהודית
בית הסוכנות היהודית לשעבר ברחוב קפלן, תל אביב (2008)

הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי שמרכזו בישראל, הפועל מכספי תרומות ובשותפות עם תורמים מרחבי העולם ומישראל. משרדה הראשי של הסוכנות היהודית שוכן בבית המוסדות הלאומיים בירושלים[1].

הסוכנות היהודית הוקמה בשנת 1929 כזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית. על פי סעיף 4 בכתב המנדט הסוכנות היוותה לשכת קשר בין היישוב היהודי בארץ ישראל (פלשתינה-א"י) לבין המנדט הבריטי. בפועל, הייתה הסוכנות בתקופת המנדט הבריטי מוסד השלטון של היישוב היהודי.

עם הקמת המדינה הועברו תפקידי ניהול המדינה לממשלת ישראל, והסוכנות היהודית מתמקדת כיום בשלושה תחומי עשייה עיקריים:

  • עידוד עלייה, סיוע לעולים בימים הראשונים לעלייתם באמצעות מערך תמיכה רחב.
  • חינוך יהודי-ציוני בקהילות העולם (פורמלי ובלתי פורמלי) וקשר עם יהדות העולם.
  • חיזוק הקהילה היהודית בישראל.

לסוכנות היהודית ישנה שותפות אסטרטגית עם ממשלת ישראל ומעמדה החוקי והציבורי ייחודי ומעוגן ב"חוק המעמד" שהתקבל ב-1950. לצד חתימת אמנה בין הממשלה לסוכנות, קיימת קביעה ברורה של חלוקת העיסוקים בין הממשלה לבין הסוכנות.

בתקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרוז לגיוס לכוח המגן העתידי של היישוב, פורסם מטעם הסוכנות היהודית והוועד הלאומי, ב-28 בנובמבר 1947

בשנת 1920 אושר המנדט הבריטי על ארץ ישראל, על ידי "מועצת הברית של מדינות ההסכמה" (המוסד שקדם לחבר הלאומים). על פי כתב המנדט, על ממשלת פלשתינה להתייעץ, בנושאים כלכליים, חברתיים ואחרים, עם "סוכנות יהודית" שתוקם. זאת, כדי לממש את הבטחות הצהרת בלפור בעניין הקמת בית לאומי לעם היהודי. משנת 1920 ועד 1929 מילאה "ההנהלה הציונית" את התפקידים שיועדו לאותה סוכנות יהודית.

אחרי ובעקבות משבר העלייה הרביעית, חיפשה ההנהלה הציונית מקורות כספיים לחיזוקו של היישוב. חיים ויצמן האמין שבעזרת יהודים עשירים יוכל לגייס סכומים נאים למימון המפעל הציוני ולכן יצר קשר עם לואי מרשל (Louis Marshall), שכיהן כראש הוועד היהודי-אמריקני (ארגון יהודי-אמריקאי לא ציוני שנועד לשמור על זכויותיהם של יהודים במדינות מחוץ לארצות הברית). ב-2 בינואר 1927 יישבו שני המנהיגים את חילוקי הדעות בינם לבין עצמם וחתמו על הסכם (הסכם ויצמן-מרשל) שהביא להקמת הסוכנות היהודית. בעקבות הסכם זה קמו שתי ועדות, "ועדת הסוכנות" ו"ועדת המומחים" שהגיעו לארץ ישראל לשם איסוף נתונים והסקת מסקנות. הוועדות נועדו להיות בלתי מפלגתיות והוטל עליהן להמליץ על פעולות אפשריות המתאימות לארץ ולתנאיה ולהמליץ גם על התקציב הנדרש למימוש ההמלצות. "ועדת הסוכנות" שכללה מומחים בתחומי החקלאות, החרושת והמסחר סיימה את עבודתה ב-1928. בהתאם להמלצותיה שפורסמו באפריל 1928 הוחלט על הקמת "סוכנות יהודית מורחבת" שתכלול בנוסף גם נציגים לא ציוניים, יהודים עשירים שמוכנים לתמוך במדיניות הציונית. ההמלצות זכו לביקורת מצד נציגים של ההנהגה הציונית, בהם ברל כצנלסון[2] ושלמה קפלנסקי[3]. ב-11 באוגוסט 1929 התכנסו בציריך נציגים מ-26 מדינות והכריזו על הקמת "הסוכנות היהודית לארץ ישראל"‏[4]. עם הזמן, הפכה הסוכנות לגוף המייצג את ההסתדרות הציונית העולמית ביישוב היהודי בארץ ישראל והייתה לגורם מרכזי בניהול היישוב היהודי.

ב-1937, עקב חילוקי דעות בהגדרת מעמד היישוב כ"מדינה בדרך" והגדרת מעמדה של הסוכנות כהנהגתה (או כממשלתה) של "המדינה שבדרך", התפרקה הסוכנות היהודית המורחבת‏[5]. נעשה ב-1938 ניסיון להחייאת הסוכנות המורחבת אולם ניסיון זה נכשל וכתוצאה מכך עזבו הגורמים הלא-ציוניים את הסוכנות כך שבפועל נוצרה זהות בין הנהלת הסוכנות היהודית להסתדרות הציונית העולמית.

הסוכנות היהודית ביחד עם הוועד הלאומי היוו את מועצת העם, ששימשה למעשה "הממשלה של המדינה שבדרך". הוועד הלאומי, בשיתוף פעולה הדוק מאוד עם הסוכנות, היה אחראי על ניהול שוטף של כל העניינים הפנימיים של הקהילה היהודית בארץ. הם ניהלו בין היתר את:

  • רשת החינוך
  • הרבנות הראשית
  • המועצות המקומיות
  • הקשר עם יהודי התפוצות
  • הקשר עם הנציב העליון וממשלת המנדט
  • עלייתם וקליטתם של עולים מרחבי העולם (גם בהעפלה בלתי חוקית בעקבות מדיניות הספר הלבן)
  • גיוס כספים מיהודי התפוצות
  • קשר עם העולם וגיוס תמיכה להקמת המדינה.

יושב-ראש הסוכנות במשך מרבית שנות פעילותה עד הקמת המדינה היה דוד בן-גוריון (בשנים 1935 - 1948). עם ראשי המחלקה המדינית שלה נמנו חיים ארלוזורוב (בשנים 1933-1931) ומשה שרת (בשנים 1933 - 1948). עם הקמת המדינה, העבירה הסוכנות את רוב תפקידיה לממשלה הזמנית בראשותו של דוד בן-גוריון.

פיצוץ בניין הסוכנות היהודית בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בית המוסדות הלאומיים" בירושלים, שבו שכנו משרדי הנהלת הסוכנות (וכן משרדי הנהלת קרן היסוד והוועד הלאומי) היה ידוע זה מכבר כמרכז השלטון היהודי בארץ-ישראל. נהג ערבי של הקונסוליה האמריקנית בירושלים הצליח להערים על אנשי "ההגנה" ועל שומרי הבניין והחדיר מכונית תופת אל החצר הפנימית המשותפת, ב-11 במרץ 1948. בפיצוץ נהרגו 12 בני אדם (בהם אריה לייב יפה, מנהל קרן היסוד), ונפצעו כ-40.

לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מקום המדינה, תפקידיה העיקריים של הסוכנות היהודית מתרכזים בתחומי העלייה והקליטה, חינוך יהודי-ציוני בתפוצות וחיזוק החברה הישראלית. מדינת ישראל הפקידה בידי הסוכנות היהודית את הטיפול האדמיניסטרטיבי במועמדים לעלייה באמצעות משרדיה בחוץ לארץ, בהם פועלים שליחי העלייה והעובדים המקומיים.

בתחום העלייה והקליטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוכנות היהודית מפעילה כיום 35 מרכזי קליטה, המעניקים לכעשרת אלפים עולים בכל שנה את ביתם הראשון. במסגרת פרויקט "בבית ביחד" מלווים ישראלים ותיקים את משפחות העולים החדשים בצעדיהן הראשונים בארץ, מחברים אותם לרשת החברתית ומסייעים להסתגלותם. הורים לחיילים בודדים מגיעים ארצה במסגרת פרויקט "קשת" לבקר את ילדיהם.

הסוכנות היהודית מממנת קורסים מיוחדים לחיילים העולים במהלך שירותם הצבאי במטרה לסייע בקליטתם בחברה הישראלית, ובנוסף מקיימת סדנאות הכנה לגיוס והכשרה לחיים האזרחיים לפני השחרור מצה"ל. פרויקט "נתיב", בשיתוף ממשלת ישראל, מתמקד בחיזוק הזהות היהודית והזיקה לארץ בקרב חיילים עולים חדשים. הקרן למען עולים בודדים, בשיתוף עם האגודה למען החייל, מעניקה לחיילים מלגות מיוחדות לצרכיהם האישיים ולשמירת הקשר עם הוריהם שנותרו בחוץ לארץ.

בתחום החינוך יהודי-ציוני בקהילות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשרות אלפי צעירים יהודים מכל העולם מגיעים לישראל בכל שנה באמצעות הפרויקטים "מסע" ו"תגלית". "מסע" (במסגרת החוויה הישראלית) מציע לצעירים מגוון אפשרויות לשהות בישראל במהלך סמסטר או שנה שלמה, במסגרת חינוכית או התנדבותית. "תגלית" מביא לישראל צעירים יהודים, ובתוכם בני ישראלים, במסגרת תוכנית חינוכית מגוונת בת 10 ימים, ללא תשלום.

עשרות אלפי אנשים לומדים עברית ונחשפים לתרבות ולהווי הישראלי, ההיסטוריה והאזרחות באולפנים ובכיתות שמפעילה הסוכנות היהודית בקהילות.

בברית המועצות לשעבר, מחזקים את הקשר בין היהודים למורשתם באמצעות רשת בתי-הספר של חפציב"ה, המציעה חינוך יהודי פורמלי לכל הגילאים. למחנות קיץ בני שבוע יוצאים אלפי ילדים, כתמריץ לפיתוח זהותם היהודית.

אלפי ישראלים צעירים נשלחים לשליחות חינוכית בקהילות רחוקות ומטביעים חותם במאות אלפי בני נוער יהודים. באמצעות הסברה ופעילות בינלאומית באוניברסיטאות ובזירה הציבורית, מתנהל מאבק באנטישמיות ובאנטי-ישראליות.

בתחילת המאה ה-21, נתקלת הסוכנות היהודית בקשיים כלכליים גדולים. תרמו לכך המשבר העולמי, ירידת ערך הדולר וירידה בהיקף גיוס התרומות לארגון. כפועל יוצא מכך, נפגעים פרויקטים בתפוצות ונשלחים מספר מצומצם יותר של שליחים.

חיזוק הקהילה היהודית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוכנות היהודית מובילה צמצום פערים בחברה הישראלית, על ידי קידום ההזדמנות השווה לרכישת השכלה ומצוינות והשקעה בבני נוער. "פותחים עתיד" היא יוזמה ייחודית וחדשנית, בהיקף כלל ארצי וארוך טווח, המיועדת לילדים ולנוער מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית של ישראל. מטרת התוכנית לפתח מוטיבציה וליצר הזדמנויות לצמיחה, תוך התחשבות בצרכיו ובכישוריו הייחודיים של כל משתתף. זאת באמצעות "נאמן" – דמות בוגרת, המלווה את הילד ודואגת כי יקבל את שירותי הקהילה להם הוא זכאי. התוכנית עובדת עם מגזרים שונים בחברה הישראלית, ביניהם המגזר החרדי והמגזר הערבי. תוכניות נוספות שמפעילה הסוכנות הן "נטע", הכשרה בת 4 שנים והסמכה של בני נוער למקצועות ההיי-טק, "עתידים", מצוינות והעצמת בני נוער וסטודנטים בעלי כישורים גבוהים מהפריפריה, ו"ניצוצות של מדע", קידום המדעים המדויקים והטכנולוגיה בקרב תלמידי תיכון ישראלים יוצאי אתיופיה.

הסוכנות היהודית מפעילה חמישה כפרי נוער, המספקים סביבה נורמטיבית, בטוחה ותומכת בה זוכים הילדים, המוגדרים כ"ילדים בסיכון", לתמיכה רגשית וחינוכית. כפרים אלה יצרו מודלים שיקומיים לצמיחה ולשגשוג, והפכו דוגמה עבור בתי ספר בעולם כולו.

"שותפות ביחד" (לשעבר "שותפות 2000") היא יוזמה ייחודית המקשרת בין 550 קהילות יהודיות בכל העולם באמצעות 45 שותפויות בישראל. המעורבות ושיתוף הפעולה (בהתנדבות) יוצרים הפריה ותרומה הדדית בתחומים קהילתיים, חינוכיים, כלכליים ועוד.

פרויקט "קהילות צעירות" של הסוכנות היהודית קורא לסטודנטים צעירים בעלי מודעות חברתית גבוהה, להצטרף לאתגר של עשייה חברתית, מעורבות ומנהיגות קהילתית. החלוצים הצעירים זוכים למלגת לימודים תמורת התחייבות לעבודה קהילתית שבועית בקהילה. הסוכנות היהודית מעורבת ביותר מ-30 קהילות צעירות בגליל ובנגב, מתוך 60 הקהילות הקיימות כיום בישראל.

פרס ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוכנות היהודית זכתה בפרס ישראל בתחום מפעל חיים עבור תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת התשס"ח, מנימוקי הוועדה: "במתן פרס ישראל מביעה מדינת ישראל את הוקרתה לגוף שהביא למימוש חזון שיבת ציון ולכינון הריבונות המדינית לעם היהודי במולדתו המתחדשת".

יושבי ראש הנהלת הסוכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 2009 שימשו יושבי ראש הסוכנות היהודית גם כיושבי ראש ההסתדרות הציונית העולמית. בשנת 2009 - הופרדו התפקידים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ About Us, באתר הסוכנות היהודית
  2. ^ ברל כצנלסון, ילקוט אחדות העבודה, ב'. עמודים 264-265
  3. ^ ש. קפלנסקי, קונטרס תמוז תרפ"ח
  4. ^ הסוכנות היהודית, באתר תנועת העבודה.‏
  5. ^ חיים ויצמן, הנשיא הראשון - מבחר אגרות ונאומים, הוצאת ארכיון מדינת ישראל, תשנ"ה, עמ' 195-241