הסוכנות היהודית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסוכנות היהודית (או בשמה המלא: הסוכנות היהודית לארץ ישראל) היא הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית. בתקופת המנדט הבריטי, היוותה הסוכנות את מוסד השלטון (מעין ממשלה) של היישוב העברי. לאחר הקמת מדינת ישראל, העבירה הסוכנות את תפקידי השלטון לממשלה והתמקדה בענייני עלייה והתיישבות ובתפקידים חינוכיים בקרב יהודי התפוצות ובקשר עמם.
תוכן עניינים |
[עריכה] ימי טרום המדינה
בשנת 1920 אושר המנדט הבריטי על ארץ ישראל, על ידי "מועצת הברית של מדינות ההסכמה (המוסד שקדם לחבר הלאומים). על פי כתב המנדט, על ממשלת פלשתינה להתייעץ, בנושאים כלכליים, חברתיים ואחרים, עם "סוכנות יהודית" שתוקם. זאת, כדי לממש את הבטחות הצהרת בלפור בעניין הקמת בית לאומי לעם היהודי. משנת 1920 ועד 1929 מילאה ההנהלה הציונית את התפקידים שיועדו לאותה סוכנות יהודית.
מפעל ההתיישבות של העלייה השלישית והרביעית התקדם במהירות רבה, הקונגרס הציוני ה-16 ב-1929 הורה על פיתוח מהיר של ההתיישבות ולהנהלה הציונית היה קשה לתמוך בה עקב חוסר במשאבים. חיים ויצמן האמין שבעזרת יהודים עשירים יוכל לגייס סכומים נאים למימון המפעל הציוני של העלייה הרביעית. עקב כך הוחלט על הקמת "סוכנות יהודית מורחבת" שתכלול בנוסף גם נציגים לא ציוניים, יהודים עשירים שמוכנים לתמוך במדיניות הציונית. הקמת הסוכנות התאפשרה עקב סיום הסכסוך בין ציוני ארצות הברית וההנהלה הציונית, לגבי תוואי המפעל ההתיישבותי בארץ ישראל והיא הוקמה בשנת 1929. עם הזמן, הפכה הסוכנות לגוף המייצג את ההסתדרות הציונית העולמית ביישוב היהודי בארץ ישראל והייתה לגורם מרכזי בניהול היישוב היהודי.
הסוכנות היהודית ביחד עם הוועד הלאומי היוו את מועצת העם. היא שימשה למעשה "הממשלה של המדינה שבדרך". הוועד הלאומי, בשיתוף פעולה הדוק מאוד עם הסוכנות, היה אחראי על ניהול שוטף של כל העניינים הפנימיים של הקהילה היהודית בארץ. הם ניהלו בין היתר את:
- רשת החינוך
- הרבנות הראשית
- המועצות המקומיות
- הקשר עם יהודי התפוצות
- הקשר עם הנציב העליון וממשלת המנדט
- עלייתם וקליטתם של עולים מרחבי העולם (גם בהעפלה בלתי חוקית בעקבות מדיניות הספר הלבן)
- גיוס כספים מיהודי התפוצות
- קשר עם העולם וגיוס תמיכה להקמת המדינה
יושב-ראש הסוכנות במשך מרבית שנות פעילותה עד הקמת המדינה היה דוד בן-גוריון (בשנים 1935 - 1948). עם ראשי המחלקה המדינית שלה נמנו חיים ארלוזורוב (בשנים 1933-1931) ומשה שרת (בשנים 1933 -1948).
עם הקמת המדינה, העבירה הסוכנות את רוב תפקידיה לממשלה הזמנית בראשותו של דוד בן-גוריון.
[עריכה] פיצוץ בניין הסוכנות היהודית בירושלים
"בית המוסדות הלאומיים" בירושלים, שבו שכנו משרדי הנהלת הסוכנות (וכן משרדי הנהלת קרן היסוד והוועד הלאומי) היה ידוע זה מכבר כמרכז השלטון היהודי בארץ-ישראל. נהג ערבי של הקונסוליה האמריקנית בירושלים הצליח להערים על אנשי ההגנה ועל שומרי הבניין והחדיר מכונית תופת אל החצר הפנימית המשותפת, ב-11 במרץ 1948. בפיצוץ נהרגו 12 בני אדם (ביניהם אריה לייב יפה מנהל קרן היסוד), ונפצעו כ-40.
[עריכה] לאחר קום המדינה
החל מקום המדינה תפקידה העיקרי של הסוכנות הוא עלייה וקליטה של יהודים, חינוך יהודי בתפוצות, חילוץ והצלה של יהודים במצוקה, התיישבות ואחדות העם היהודי. בניגוד לטעות רווחת, הסוכנות היהודית אינה עוסקת בגיוס כספים מחו"ל. עושים זאת המגבית היהודית המאוחדת בארצות הברית וקרן היסוד בשאר העולם. חלק מן התרומות הנאספות בגופים אלו מהוות למעשה את תקציב הפעולה של הסוכנות היהודית.
הממשלה הסדירה את פעילות הסוכנות היהודית לאחר קום המדינה ב"חוק המעמד" שהתקבל ב-1950, ולצד חתימת אמנה בין הממשלה לסוכנות יש קביעה ברורה של חלוקת העיסוקים בין הממשלה לסוכנות. מעת לעת מועברים תחומי אחריות בין הגופים, כדוגמת עליית הנוער וההתיישבות.
חלק משיקולי הממשלה בנושא פעילות הסוכנות היהודית היו: קשר עם העם היהודי בתפוצות, חסכון בכספי המדינה ושיקולים מדיניים.
בתפקיד יו"ר הסוכנות כיהנו בשנים האחרונות שמחה דיניץ, אברהם בורג וסלי מרידור.
כיום עומד בראש הסוכנות זאב ביילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר.
הסוכנות היהודית זכתה בפרס ישראל בתחום מפעל חיים עבור תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת התשס"ח, מנימוקי הוועדה: "במתן פרס ישראל מביעה מדינת ישראל את הוקרתה לגוף שהביא למימוש חזון שיבת ציון ולכינון הריבונות המדינית לעם היהודי במולדתו המתחדשת".[1]
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הסוכנות היהודית לארץ ישראל, האתר הרשמי
- יום הולדת שמח לישראל, פרוייקט מיוחד סוכנותי כדי לחגוג 60 שנה למדינת ישראל
- חוגגים 60 ביחד
