חיק אברהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הצדיקים בחיק אברהם
כותרת רומנסקית מהמסדר הקדום אלפש (Alspach) מאלזס.
היום במוזיאון אונטרלינדן קולמר

חיק אברהם הוא ניב נוצרי ויהודי קדום. הוא נזכר פעם אחת בברית החדשה ופעם אחת בתלמוד. בברית החדשה הוא מופיע במשל "האיש העשיר ואלעזר" ומשמעותו מקום קרוב לאברהם לאחר המוות, להבדיל מגיהנום.‏[1] ממקור זה השתרש הניב בנצרות.

בתלמוד הבבלי,‏[2] נאמר על אדא בר אהבה: "היום יושב בחיקו של אברהם". אמירה זו פורשה, בין השאר באנציקלופדיה היהודית[3] כמתייחסת למיתתו של אדא, אולם רש"י כתב שאם הכוונה לאמורא רב אדא בר אהבה פירוש זה אינו מתיישב עם סדר הדורות ופירש שהכוונה ליום כניסתו בבריתו של אברהם.

מוטיבים מהניב מופיעים במקורות נוספים. בספר מקבים ד' י"ג מצוטט אחרון הבנים של אלעזר ושל חנה, העומד להיות מעונה ומוצא להורג על סירובו לבגוד באמונתו, כאומר (בתרגום לעברית): "אם נסבול בעד רעיון זה יקבלו אותנו אברהם יצחק ויעקב והאבות כולם יהללו אותנו".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הברית החדשה, הבשורה על פי לוקאס, פרק טז, פסוקים 23-22 (בתרגום לעברית): "העני מת והמלאכים נשאוהו אל חיק אברהם [...] בשאול, כשהיה ביסורים, נשא את עיניו וראה את אברהם מרחוק ואת אלעזר בחיקו."
  2. ^ מסכת קידושין, דף עב, ב
  3. ^ ראו בערך "חיק אברהם".