חירות חיובית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חירות חיובית, מונח או תפישה בפילוסופית פוליטית, הוזכרה ונותחה לראשונה כתפישה נפרדת של החירות על ידי ת"ה גרין, אך תיאורה החשוב ביותר הוא פרי-עטו של ישעיה ברלין. תפישה זו מתייחסת להזדמנות או ליכולת של היחיד לפעול למען הגשמה-עצמית; זאת בניגוד לתפישת החירות השלילית, שמתייחסת לחופש מכפייה.

חירות חיובית מתוארת לעתים קרובות כחופש להשיג מטרות מסוימות, ואילו חירות שלילית כחופש מכפייה חיצונית. החירות החיובית מודגשת על ידי אנשי השמאל, ואילו החירות השלילית חשובה במיוחד לאלה שנוטים לליברטריאניות. יחד עם זאת, הרוב בשני צדי המתרס הפוליטי מסרב להכיר בחשיבותה ואף בעצם קיומה של ההבחנה בין שתי החירויות. ג'רלד מק'קלום, למשל, מאמין שברלין טעה ושקיימים בחברה מכשולים נוספים לחירות חוץ מאמצעי הכפייה או המניעה שננקטים על ידי השלטונות או פורעי-החוק. לטענתו, ה"חופש" שברלין התייחס אליו אינו חופש כלל.

בקרב הימנים, חלק מן השמרנים מאמצים צורות מסוימות של חירות חיובית. למשל, פוריטנים, כמו קוטון מאדר, התייחסו בכתביהם לעתים קרובות לחירות, אך התמקדו בחופש מחטא (דחפים מיניים וכדומה); למען חופש כזה, הפוריטנים אף היו מוכנים לוותר על חופש מממשל ולהכיר בחשיבותה של חירות חיובית - חירות כתנאי חיובי לפעילות רצונית ולא כחופש ממגבלות מכוונות שמוטלות עליה. אנרכיסטים ואחרים בשמאל רואים את החירות החיובית והחירות השלילית כתלויות זו בזו ולכן כבלתי-ניתנות להפרדה.

ישעיה ברלין הפגין חשדנות רבה כלפי חירות חיובית תוך כדי תיאורה. לטענתו, הרדיפה אחרי חירות חיובית יכולה להוביל למצב, שבו המדינה תכתיב לאזרחיה דרך חיים מסוימת, אשר לדעתה היא הרציונלית ביותר ולפיכך האזרחים צריכים להשתוקק אליה ללא קשר לרצונותיהם הממשיים.

מגיניה של חירות חיובית טוענים שההשלכות הטוטאליטריות לא מתחייבות ממנה ושיש הבדל גדול בין ממשלה המספקת לאזרחיה חירות חיובית לממשלה המתיימרת לקבל בשבילם החלטות. לדבריהם, כל ממשלה דמוקרטית שתתמוך בחירות חיובית לא תתקל בבעיות שתוארו על ידי ברלין, משום שממשלה כזו לא תהיה במעמד שיאפשר לה להתעלם מרצונותיהם של בני-האדם או החברה. בנוסף לכך, רבים בשמאל רואים בחירות חיובית ערובה לשוויון זכויות בתחומים כמו חינוך ותעסוקה. הם גם חושבים שחירות חיובית מגנה מפני אפליה; ניתן למשל לראות כחירות חיובית את זכותה של אישה לקבל בראיון עבודה אותו יחס שגבר זוכה לו.