חירות האדם

חירות האדם היא עקרון יסוד בחשיבה המדינית והפוליטית, המהווה אנטיתזה לרעיון כי אדם אחד יכול להחשב לרכושו של אדם אחר. לדעת הפילוסוף ג'ון לוק, הזכות לחירות של האדם היא אחת מהזכויות הטבעיות.

עקרון חירות האדם קובע כי שלילת החירות מאדם או מקבוצת אנשים היא מעשה בלתי מוסרי הנוגד את הצדק הטבעי, ומכאן קיימת הצדקה כמעט אוטומטית לכל מאבק שמטרתו היא השגת החירות על ידי אלה שהיא נשללה מהם.^{[דרוש מקור]}

תולדות החירות

במשטרים רבים בעולם התקיים לאורך שנים רבות מצב שבו חלק מבני האדם אינם בני חורין, אלא נחשבים לרכושם של בני אדם אחרים. שלילת החירות יכולה להיות אבסולוטית (במצב שבו אלה שהיא נשללת מהם הם עבדים), או משתמעת מקיומם של חוקים ותקנות השוללים חירויות ספציפיות, כמו חופש העיסוק, חופש הדת, חופש הביטוי, החופש לבחור ולהיבחר, וזכות הקניין. מצב נפוץ של שלילת חירות משתמעת הוא במקומות שבהם מתקיימת חברה פאודלית.

בעת החדשה, החל מאמצע המאה ה-18, התפתח מושג "הזכויות הטבעיות" שיש לכל אדם ואדם באשר הוא אדם. הזכות לחירות נחשבת לאחת מזכויות טבעיות אלה, ועל כל מדינה להעניקה לנתיניה. למרות זאת, מדינות רבות (בעיקר דיקטטורות) רומסות את חירות נתיניהן ברגל גסה, לעתים בניגוד אף לחוק המקומי, המגן דה יורה על זכויות אלו.

עקרון חירות האדם בא לידי ביטוי במקורות אחדים:

• הצהרת זכויות האדם שפרסמה האספה המכוננת הלאומית בצרפת ב-26 באוגוסט 1789.
• ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, שאומצה על ידי עצרת האו"ם ביום 10 בדצמבר 1948.
• חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שנחקק בישראל בשנת 1992, אם כי ברור שהעיקרון התקיים עוד קודם לחקיקת חוק יסוד זה.

זכויות הכלולות בזכות לחירות

בפיתוחיה השונים, יש הכוללים בזכות לחירות עשרה סוגי זכויות^{[דרוש מקור]}:

• חופש האמונה - החופש להאמין במה שאתה רוצה.
• חופש המחשבה - החופש לחשוב מה שאתה רוצה.
• חופש הפרסום ועיתונות (Press) - החופש לפרסם (זהו אינו חופש הדיבור).
• חופש ההתחברות - החופש להיות בקשר עם מי שאתה רוצה, ללא מגבלה מגזרית או קבוצתית. (זהו אינו חופש ההתאגדות).
• החופש לשאת נשק.
• חופש ההתאגדות - החופש לכל קבוצת אנשים להתכנס ולהתאגד.
• חופש החינוך - החופש להורה לחנך את בנו בדרך שהוא רוצה, החופש לאיש חינוך לחנך באופן שהוא רוצה, החופש לחינוך ביתי והחופש לקבוצת הורים להתאגד לחנך יחד.
• חופש התנועה - החופש לנוע ממקום למקום ללא מגבלות.
• חופש המין (סביב סעיף זה ישנה היום מחלוקת גדולה האם זהו באמת סוג של חופש, כאשר ארגונים פמיניסטים רבים לא רואים בסעיף זה את אחד מסוגי החרות).
• חופש הדיבור.

ראו גם

• חופש
• זכויות האדם

לקריאה נוספת

• אריך פרום, מנוס מחופש, דביר, 1992, מאנגלית: תמר עמית.
• ג'ון סטיוארט מיל, על החירות, (1859), הוצאת שלם, 2007.
• ישעיה ברלין, ארבע מסות על חירות (עברית: יעקב שרת), רשפים, תשל"א.

קישורים חיצוניים

• הרב יהודה לייב הלוי אשלג, מתוך פרי חכם- מאמרים, מאמר החירות.
• ישראל קנוהל, חירות האדם במקרא, אתר מט"ח.