טוביאס מאייר

טוביאס מאייר
Tobias Mayer
לידה	17 בפברואר 1723; מרבאך על הנקר, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	20 בפברואר 1762 (בגיל 39); גטינגן, נסיכות הבוחר מהנובר
ענף מדעי	קרטוגרפיה, אסטרונומיה
מוסדות	אוניברסיטת גטינגן
צאצאים	יוהאן טוביאס מאייר

טוביאס מאייר (בגרמנית: Tobias Mayer‏; 17 בפברואר 1723 - 20 בפברואר 1762) היה אסטרונום גרמני שהתפרסם בתקופתו בזכות מחקריו על תנועת הירח וטבלאות נתוני המיקומים הירחיים המדויקות שחישב על בסיס מחקרים אלה. בטרם הייתה למכשיר הכרונומטר תפוצה רחבה, הטבלאות הירחיות של מאייר הן שהפכו את תהליך הניווט האסטרונומי בים למעשי (בעזרת שיטת המרחק הירחי), ולפיכך הייתה להן השפעה מרחיקה לכת על יכולת ההתמצאות של ימאים באוקיינוס.

שימש כמנהל מצפה הכוכבים של אוניברסיטת גטינגן החל מ-1754, שם עבד עד מותו.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו האסטרונומית החשובה הראשונה כללה חקירה מעמיקה של הליברציה של הירח (Kosmographische Nachrichten, נירנברג, 1750), ואת תיאורו המפורט של הירח המלא (שפורסם ב-1775), אשר נותר לא משופר במשך חצי מאה. אולם תהילתו נשענת בראש ובראשונה על הטבלאות הירחיות שלו, שאותן פרסם ב-1752. ב-1755 הוא הגיש לממשלה הבריטית קובץ מתוקן של טבלאות כאלה, שאותן ג'יימס ברדלי השווה עם תוצאות תצפיות שנערכו בגריניץ'. ברדלי מצא שהטבלאות של מאייר מדויקות מספיק כדי לקבוע את מיקום הירח עד כדי 5 שניות קשת, ובעקבות כך לקבוע גם את קו האורך בים בדיוק של עד כדי חצי מעלה. לקט משופר של טבלאות כאלו פורסם מאוחר יותר בלונדון (1770), כמו גם התאוריה (Theoria lunae juxta systema Newtonianum, משנת 1767) שעליה מבוססות הטבלאות. נספחו למהדורה הלונדונית של הטבלאות הירחיות והשמשיות גם שני חיבורים קצרים, האחד על קביעת קו האורך באמצעות שיטת המרחק הירחי, יחד עם תיאור של מכשיר reflecting circle (שהומצא על ידי מאייר ב-1752), והשני על נוסחה חדשה של שבירה אטמוספירית, אשר יישמה תיקון מדויק להפליא לטמפרטורה בשכבות האטמוספירה השונות.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאייר הותיר אחריו כמות ראויה לציון של כתבים, שחלקם נערכו על ידי גאורג כריסטוף ליכטנברג ופורסמו בכרך אחד (Opera inedita, גטינגן, 1775). כרך זה מכיל שיטה אמינה וקלה לשימוש לחישוב מועדים של ליקויי מאורות, חיבור על צבעים, שבו מזוהים שלושת הצבעים הראשוניים, קטלוג של 998 כוכבים, כמו גם מסה, הראשונה בעלת חשיבות מדעית כלשהי, על התנועה העצמית של שמונים כוכבים, אותה הגיש לחברה המלכותית בגטינגן ב-1760. שאר הכתבים כוללים מאמרים על שבירה אטמוספירית (מ-1755), על ההפרעות שגורמת הכבידה של צדק וכדור הארץ למסלולו של מאדים (1756) ועל מגנטיות ארצית (1760 ו-1762). במאמרו האחרון מאייר שאף להסביר את הפעולה המגנטית של כדור הארץ באמצעות שינוי קל של ההשערה של אוילר, ועשה את הניסיון המשמעותי הראשון לבסס תאוריה מתמטית של פעולה מגנטית.