טור פונקציות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

במתמטיקה, טור פונקציות הוא סכום, בדרך כלל אינסופי, של פונקציות שמסודרות בסדרה. טורי פונקציות משמשים רבות באנליזה מתמטית. כך לדוגמה פונקציית ויירשטראס ופונקציית זטה של רימן מוגדרות באמצעות טורים.

התכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגדרה הפורמלית של התכנסות טורי פונקציות מתבסס על הגדרת התכנסות טור מספרים רגיל:
תהי \ \left\{f_n\right\}_{n=1}^\infty סדרת פונקציות ממשיות. נאמר שהטור \ \sum_{n=0}^\infty f_n מתכנס בקבוצה \ A \sub \mathbb{R} וסכומו הוא הפונקציה \ S אם לכל x ב-A הטור המספרי \ \sum_{n=0}^\infty f_n (x) מתכנס ושווה ל-\ S(x).
ניתן להרחיב את ההגדרה כך שהפונקציות יהיו מקבוצה כלשהי למרחב נורמי.

מושגים והגדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו בטור מספרי, התכנסות הטור לא תלויה בפונקציות הראשונות שלו וניתן לשנות אותן כרצוננו בלי להשפיע על ההתכנסות (אם כי כמובן ששינוי פונקציות אלו ישנה את תוצאת הטור). התכנסות הטור תלויה רק בזנב הטור - הסכום האינסופי של הפונקציות החל ממקום מסוים והלאה.

לפי הגדרת הטור, התכנסות הטור היא למעשה התכנסות סדרת הסכומים החלקיים. אלו הסכומים: \ S_n (x) = \sum_{k=1}^n f_k(x). סכומים אלו מוגדרים תמיד, כי הם חיבור של מספר סופי של פונקציות.

טור מתכנס במידה שווה אם הוא מתכנס, ולכל \epsilon קיים מספר טבעי N כך שניתן לחסום את הערך המוחלט של ערך זנב הטור עד ידי \epsilon, בלי תלות ב-x. התכנסות במידה שווה היא תכונה יותר חזקה מהתכנסות, והיא מבטיחה שאם כל פונקציות הטור היו רציפות - גם סכום הטור יהיה פונקציה רציפה.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטורי פונקציות יש תכונות משותפות רבות עם סדרות פונקציות, כך טור של סכום הוא סכום הטורים וכן גם מכפלת טור בפונקציה שקולה להכפלת כל אחד באיברי הטור באותה פונקציה. כמו כן, התכנסות נקודתית איננה מבטיחה שימור תכונות כמו רציפות או גזירות. התכונות המשותפות אינן מקרה. כל סדרת פונקציות ניתן להציג כטור, כאשר יוצרים ממנה טור טלסקופי-

\ a_n (x) = f_{n+1} (x) - f_n (x)
\sum_{k=1}^n a_k (x) = f_{n+1} (x) - f_1 (x)
ולכן מתקבל \sum_{n=1}^\infty a_n (x) = \lim_{n\to\infty} f_n (x) - f_1 (x)

ההעברה הזו אפשרית גם בכיוון השני על ידי סדרת הסכומים החלקיים.

השקילות הזו בין סדרות פונקציות לטורי פונקציות מאפשרת להעביר כל תוצאה או הגדרה מתחום אחד לתחום שני.

נגזרת ואינטגרל של טור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים רבים נוח לבצע פעולות של גזירה ואינטגרציה טורים, יותר מאשר על סדרות, בגלל האפשרות לגזור או לבצע אינטגרציה אבר-אבר. בצורה כזו ניתן למשל ליצור פיתוח מיידי של פונקציית הלוגריתם הטבעי לטור חזקות.
הרעיון הבסיסי הוא שבתנאים מסוימים תכונת הלינאריות של הנגזרת ושל האינטגרל יכולה להתרחב גם לסכומים אינסופיים:

\int_a ^b \sum_{n=1}^\infty f_n (t)dt = \sum_{n=1}^\infty \int_a ^b f_n (t)dt
\left( \sum_{n=1}^\infty f_n (t) \right) ' =\sum_{n=1}^\infty f_n ' (t)

עבור פעולת האינטגרציה, תנאי מספיק לקיום השוויון הוא שהפונקציות הנסכמות יהיו רציפות , ושהטור יתכנס במידה שווה. במצב הזה סכום הטור הוא פונקציה רציפה (ובפרט אנטגרבילית) וטור האנטגרלים מתכנס במידה שווה לאנטגרל הטור.
עבור פעולת הגזירה התנאי המספיק הוא הפוך- טור הנגזרות צריך להתכנס במידה שווה, בעוד שמספיק שהטור עצמו יתכנס נקודתית. במצב כזה מתקבל השוויון.
הסיבה להיפוך הוא שאת תכונת טור הנגזרות מוכיחים על סמך ההוכחה, של טור האנטגרלים על ידי היפוך התפקידים- מסכמים את טור הנגזרות ועליו מפעילים את האינטגרציה. ניתן להראות, על סמך התכונה של האנטגרציה, שחזרנו אל הטור המקורי (עד כדי תוספת של קבוע). התוצאה המבוקשת מתקבלת על ידי גזירת השוויון.

משפט ההתכנסות המונוטונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורת המידה, משפט ההתכנסות המונוטונית הוא משפט בסיסי לגבי הפעלת אינטגרל לבג על טורי פונקציות (או על סדרה עולה של פונקציות). לפי משפט זה אם \left\{ f_n \right\}_{n=1}^\infty סדרת פונקציות מדידות לבג אי שליליות, ו-E קבוצה מדידה מתקיים השוויון:

\int_E (\sum_{n=1}^\infty f_n )d\mu = \sum_{n=0}^\infty \int_E f_n d\mu

כאשר הערכים הן של הסכום והן של האינטגרל יכולים להיות אינסופיים, והשיויון ישמר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]