טיוטה:ג'ון קריירו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון קריירו
John Carreyrou
קריירו ב-2019
קריירו ב-2019
השכלה אוניברסיטת דיוק
תקופת הפעילות מ-1999
עיסוק עיתונאי
מעסיק וול סטריט ג'ורנל
פרסים והוקרה פרס פוליצר (2)

ג'ון קריירו (באנגלית: John Carreyrou) הוא עיתונאי אמריקאי ממוצא צרפתי, עבד בוול סטריט ג'ורנל במשך כ-20 שנים.[1] היה כתב העיתון בבריסל, בפריז ובניו יורק. הוא זכה בשני פרסי פוליצר וידוע כמי שחשף את פרשת תראנוס[2] שהובילה להרשעתה של אליזבת הולמס בהונאה[3] ולשליחתה לכלא ל-11 שנות מאסר.[4]

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון קריירו נולד לעיתונאי הצרפתי ז'ראר קריירו (צר') ולאם אמריקאית, הוא גדל בפריז.[5] ובעל תואר ראשון במדע המדינה ובממשל מאוניברסיטת דיוק בקרוליינה הצפונית.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת דיוק, הצטרף לדאו ג'ונס. בשנת 1999 הצטרף לוול סטריט ג'ורנל באירופה (אנ') בתור כתב בבריסל.[6] ב-2001 עבר לפריז כדי לסקר עסקים צרפתיים ונושאים אחרים כמו טרור.

בשנת 2004 סיקר את נפילתה של חברת ויוונדי (אנ') והיו"ר שלה, ז'אן-מארי מסייה (אנ').[7] במהלך מלחמת עיראק פורסמה סדרת כתבות בת חמישה חלקים בשם "התפוררות היחסים הטרנס-אטלנטיים". בסדרת הכתבות כתב קריירו מאמר בנורמנדי, "סכסוך ארצות הברית-צרפת חותך עמוק".[8] המאמר פורסם ב-24 בפברואר 2003, בזמן שקריירו שהה בפריז. המאמר חקר כיצד אזור נורמנדי נמצא בין הכרת תודה על תפקידה של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה לבין התנגדותה של צרפת למלחמה בעיראק.[9]

ב-2014 פרסם תחקיר עם צוות תחקירנים בוול סטריט ג'ורנל, שעסק בפרויקט שאילץ את הממשל האמריקאי לשחרר נתונים חשובים של מדיקר שהיו סודיים במשך עשרות שנים. ועל סדרת תחקירים שחשפו התעללויות שעלו מיליארדים.[10][11][12] קריירו היה שותף בכתיבת ארבעה מאמרים בסדרה: "משלמי המיסים עומדים בפני כרטיסייה גדולה לחיובי רופאים יוצאי דופן",[13] "מעבדה רפואית שצומחת במהירות בודקת את החוק למניעת החזרה",[14] "'הפניה עצמית' של רופא משגשגת על פרצה משפטית"[15] ו"מאבקי רפואה נרחבים כדי להילחם בהונאה".[16]

בסוף 2015 פתח קריירו בסדרת תחקירים עיתונאים על תראנוס, ועל הסטארט אפ לבדיקות דם שנוסד על ידי אליזבת הולמס. התחקירים הטילו ספק בטענת החברה שהיא מסוגלת להפעיל מגוון רחב של בדיקות מעבדה מדגימת דם זעירה כתוצאה מדקירת אצבע.[17][18][19] בעקבות התחקירים, הולמס פנתה לרופרט מרדוק, שאימפריית התקשורת שלו כוללת את הוול סטריט ג'ורנל, על מנת להפריך את התחקירים. מרדוק, שהפך למשקיע הגדול ביותר בתראנוס ב-2015 כתוצאה מהזרמת 125 מיליון דולר, סירב לבקשתה של הולמס ואמר כי הוא "סומך על עורכי העיתון שיטפלו בעניין בצורה הוגנת".[20][21] במאי 2018 פרסם את ספרו "דם רע: סודות ושקרים על הסטארט-אפ בעמק הסיליקון". הוא הופיע גם בסרט התיעודי שעסק בתראנוס בשם "הממציאה: מעבר לדם בעמק הסיליקון".

ה-FDA ומחלקת הבריאות של מדינת ניו יורק פתחו בחקירה נגד החברה בסוף 2015. שותפים עסקיים, בהם רשת וולגרינס, ניתקו עם החברה קשר.[22][23] על הולמס נאסר בידי הרשות הפדרלית המפקחת על מעבדות רפואיות לנהל מעבדה במשך שנתיים. ב-2016 סירבה הולמס להודות בהאשמות נגד החברה, ואף הציגה פיתוחים חדשים בתחום בדיקות הדם.[24] באוקטובר 2016 סגרה החברה את שירותי בדיקות הדם,[25] ובאוגוסט 2018 הודיעה שהיא מפסיקה את כל פעולותיה ותפורק.[26][27]

במרץ 2018 הגישה הוועדה לניירות ערך ולבורסות תביעה אזרחית נגד תראנוס והולמס בגין גיוס כסף בהונאה ממשקיעים.[28] כחלק מהסכם פשרה בתביעה זו הסכימה הולמס לשלם קנס של חצי מיליון דולר, וויתרה על כ-19 מיליון ממניות החברה ועל השליטה בחברה. כמו כן נאסר עליה לכהן בדירקטוריון או בתפקיד בכיר בחברה ציבורית למשך עשר שנים.[29]

ביוני 2018 הוגש כתב אישום פלילי בגין הונאה נגד הולמס ובן-זוגה לשעבר, ראמש בלוואני (שהיה בעבר נשיא ומנכ"ל תראנוס).[30][31]

הולמס הורשעה בהונאה בינואר 2022 ובנובמבר אותה שנה נגזרו עליה 11 שנות מאסר.

על חזונה של תראנוס אמר קריירו:

זה חזון הגיוני, בהנחה שהטכנולוגייה קיימת ויעילה, הבעייה היא שהיא מעולם לא הייתה. כדי לקיים את הבדיקות השונות, תראנוס הייתה צריכה לכוונן את המכשיר בצורה שונה בכל פעם, כי היא עדיין לא ידעה איך לשלב את כל המכשירים במסגרת אחת. לכן זה היה רחוק מאוד ממה שהיא הבטיחה.

— [32]

באוגוסט 2019 פרש קריירו מהוול סטריט ג'ורנל, ביום פרישתו אמר כי הוא רוצה לכתוב ספרי עיון.[33][34]

ב-2021 החל להגיש פודקאסט בשם "דם רע: הפרק האחרון" המתאר את משפטה של הולמס מנקודת מבטו.[35]

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2003 זכה קריירו בפרס פוליצר יחד עם שאר חברי הוול סטריט ג'ורנל, על סדרת כתבות שחשפו שערוריות תאגידים בארצות הברית.[36][37]

באותה שנה זכה בפרס פיטר ר. וייץ ג'וניור של קרן מרשל הגרמנית על סיקור נפילתה של חברת ויוונדי והיו"ר שלה, ז'אן-מארי מסייה.[7] בשנת 2004, קריירו זכה שוב בפרס יחד עם שישה עיתונאים נוספים בוול סטריט ג'ורנל. על סדרת כתבות בת חמישה חלקים בשם "התפוררות היחסים הטרנס-אטלנטיים" במהלך מלחמת עיראק. בסדרת הכתבות כתב קריירו מאמר בנורמנדי, "סכסוך ארצות הברית-צרפת חותך עמוק".[8] המאמר פורסם ב-24 בפברואר 2003, בזמן שקריירו שהה בפריז. המאמר חקר כיצד אזור נורמנדי נמצא בין הכרת תודה על תפקידה של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה לבין התנגדותה של צרפת למלחמה בעיראק.[9]

בשנת 2015, קריירו זכה שוב בפרס פוליצר על תחקיר שפרסם ובפרס ג'רלד לואב (אנ') על תחקיר שפרסם עם צוות תחקירנים בוול סטריט ג'ורנל, שעסק בפרויקט שאילץ את הממשל האמריקאי ב-2014 לשחרר נתונים חשובים של מדיקר שהיו סודיים במשך עשרות שנים. ועל סדרת תחקירים שחשפו התעללויות שעלו מיליארדים.[10][11][12] קריירו היה שותף בכתיבת ארבעה מאמרים בסדרה: "משלמי המיסים עומדים בפני כרטיסייה גדולה לחיובי רופאים יוצאי דופן",[13] "מעבדה רפואית שצומחת במהירות בודקת את החוק למניעת החזרה",[14] "'הפניה עצמית' של רופא משגשגת על פרצה משפטית"[15] ו"מאבקי רפואה נרחבים כדי להילחם בהונאה".[16]

בשנת 2016, קריירו קיבל את פרס ג'ורג' פולק (אנ') ה-67 בעיתונאות עבור דיווח פיננסי שפרסם ב-2015,[38] ובפרס ג'רלד לואב.[39] לפי ואניטי פייר, "דו"ח שפורסם בוול סטריט ג'ורנל טען שהחברה הייתה למעשה מרמה". בעיתון נטען שמי שכתב את הדו"ח היה קריירו.[40][41] ספרו - דם רע: סודות ושקרים על הסטארט-אפ בעמק הסיליקון. זכה בפרס פייננשל טיימס בתור הספר העסקי של השנה.[42] גרסה קולנועית של הספר בכיכובה של ג'ניפר לורנס, שנכתבה על ידי ונסה טיילור, ובביומה של אדם מקיי נמצאת בעבודה.[43]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירו מתגורר בברוקלין עם אשתו, מולי שווץ. העובדת כעורכת בבלומברג,[44] לזוג שלושה ילדים.[45]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Cartwright, Lachlan (2019-08-29). "'Bad Blood' Author Left Wall Street Journal" (באנגלית). נבדק ב-2019-11-02.
  2. ^ קרן צוריאל הררי, רוקדים על הדם, באתר כלכליסט, 24 באוקטובר 2015
  3. ^ שירות גלובס, ‏אליזבת הולמס, "היזמת שרימתה את העולם", הורשעה בהונאה, באתר גלובס, 4 בינואר 2022
  4. ^ מאיה ראכלין, 11 שנות מאסר למייסדת תראנוס, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
  5. ^ Emmanuel Saint-Martin (21 אפר' 2015). "Un Français reçoit le Prix Pulitzer". French Morning. נבדק ב-31 ינו' 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ John Carreyrou (6 דצמ' 1999). "Belgians Dole Out $1 Million to Pay For Wedding of Their Future King". The Wall Street Journal. נבדק ב-31 ינו' 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 "Annual Report 2003"
  8. ^ 1 2 John Carreyrou (24 פבר' 2003). "In Normandy, U.S.-France Feud Cuts Deep". The Wall Street Journal. נבדק ב-31 ינו' 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 "Journal Reporters Win Prize For European Affairs Coverage". The Wall Street Journal. 1 אוק' 2004. נבדק ב-31 ינו' 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 The Wall Street Journal Staff
  11. ^ 1 2 Jeffrey A. Trachtenberg (20 אפר' 2015). "Wall Street Journal Wins Investigative Pulitzer". The Wall Street Journal. נבדק ב-31 ינו' 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 Hutchins, Sarah (21 באפריל 2015). "IRE members recognized in 2015 Pulitzer Prizes". Investigative Reporters and Editors. נבדק ב-18 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ 1 2 John Carreyrou, Christopher S. Stewart and Rob Barry (10 ביוני 2014). "Taxpayers face big tab for unusual doctor billings". The Wall Street Journal. נבדק ב-31 ינו' 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 John Carreyrou and Tom McGinty (8 בספטמבר 2014). "A fast-growing medical lab tests anti-kickback law". The Wall Street Journal. נבדק ב-31 ינו' 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ 1 2 John Carreyrou And Janet Adamy (23 באוקטובר 2014). "Doctor 'self-referral' thrives on legal loophole". The Wall Street Journal. נבדק ב-31 ינו' 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ 1 2 John Carreyrou And Christopher S. Stewart (26 בדצמבר 2014). "Sprawling medicare struggles to fight fraud". The Wall Street Journal. נבדק ב-31 ינו' 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ James B. Stewart (29 אוק' 2015). "The Narrative Frays for Theranos and Elizabeth Holmes". The New York Times. נבדק ב-31 ינו' 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ John Carreyrou (16 אוק' 2015). "Hot Startup Theranos Has Struggled With Its Blood-Test Technology". The Wall Street Journal. נבדק ב-31 ינו' 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ John Carreyrou (27 דצמ' 2015). "At Theranos, Many Strategies and Snags". The Wall Street Journal. נבדק ב-31 ינו' 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ Huddleston, Tom Jr. (15 במרץ 2019). "6 of the most fascinating revelations from 'Bad Blood' on Theranos debacle and Elizabeth Holmes". CNBC. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "An Unsung Hero of the Theranos Saga: Rupert Murdoch". Ricochet. 19 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ נמרוד צוק, מה הסתירו בתראנוס: שווי 9 של מיליארד דולר וטכנולוגיה שלא נבדקה, באתר כלכליסט, 3 בינואר 2016
  23. ^ קרן צוריאל הררי, רוקדים על הדם, באתר כלכליסט, 24 באוקטובר 2015
  24. ^ הראל עילם, אליזבת הולמס בונה על הזיכרון הקצר של המשקיעים: מציגה מעבדה ניידת, באתר כלכליסט, 2 באוגוסט 2016
  25. ^ Elliot Hannon, Disgraced Biotech Company Theranos Shuts Down Labs, Lays Off 40 Percent of Workforce, Slate, ‏5 באוקטובר 2016
  26. ^ John Carreyrou, Blood-Testing Firm Theranos to Dissolve, The Wall Street Journal, ‏5 בספטמבר 2018
  27. ^ Associated Press, Blood-testing startup Theranos said to be closing, NBC News, ‏5 בספטמבר 2018
  28. ^ Daniel Cooper, SEC charges Theranos and CEO Elizabeth Holmes with ‘massive fraud’, Engadget, ‏14 במרץ 2018
  29. ^ Matt Robinson, Rebecca Spalding, Blood, Fraud and Money Led to Theranos CEO's Fall From Grace, Bloomberg, ‏14 במרץ 2018
  30. ^ Julia Belluz, Theranos founder Elizabeth Holmes has been charged with criminal fraud, vox.com, ‏15 ביוני 2018
  31. ^ מייסדת תראנוס מואשמת בהונאה; עשויה להישלח ל-20 שנה בכלא, באתר כלכליסט, 16 ביוני 2018
  32. ^ האישה שהבטיחה מהפכה בעולם הרפואה - והתגלתה כנוכלת, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 07:31)
  33. ^ Cartwright, Lachlan (2019-08-29). "'Bad Blood' Author Left Wall Street Journal". The Daily Beast (באנגלית). נבדק ב-2020-04-16.
  34. ^ ""Bad Blood" author Carreyrou leaves WSJ over paid speaking ban". Talking Biz News (באנגלית אמריקאית). 2019-08-29. נבדק ב-2020-04-16.
  35. ^ Khorram, Yasmin (2021-07-09). "Reporter who broke Theranos scandal predicts outcome of Elizabeth Holmes trial". CNBC (באנגלית). נבדק ב-2021-07-09.
  36. ^ "Wall Street Journal Wins Pulitzer For Series on Corporate Scandals". The Wall Street Journal. 7 אפר' 2003. נבדק ב-31 ינו' 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ 2003 Pulitzer Prizes
  38. ^ "Long Island University Announces 67th Annual George Polk Awards in Journalism"
  39. ^ Daillak, Jonathan (29 ביוני 2016). "UCLA Anderson School honors 2016 Gerald Loeb Award winners". UCLA. נבדק ב-31 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ Carreyrou, John (2015-10-16). "Hot Startup Theranos Has Struggled With Its Blood-Test Technology". The Wall Street Journal. ISSN 0099-9660. נבדק ב-2017-04-22.
  41. ^ Bilton, Nick. "Exclusive: How Elizabeth Holmes's House of Cards Came Tumbling Down". The Hive (באנגלית). נבדק ב-2017-04-22.
  42. ^ Andrew Hill (12 בנובמבר 2018). "'Bad Blood' wins the FT and McKinsey Business Book of 2018". Financial Times. נבדק ב-12 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ McNary, Dave (23 ביוני 2016). "Legendary Wins Bidding War for Jennifer Lawrence Movie 'Bad Blood'". Variety. ארכיון מ-2016-06-25. נבדק ב-23 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ Ali, Yashar (24 במאי 2018). "The Reporter Who Took Down a Unicorn". Intelligencer. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ "2014 IRE Conference – Event: Finding stories in Medicare's vast data trove". Investigative Reporters & Editors, Missouri School of Journalism. 27 יוני 2015. אורכב מ-המקור ב-2 באוגוסט 2020. נבדק ב-31 ינו' 2016. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיוטה:ג%27ון_קריירו&oldid=35846875"