טיוטה:לא דבר
לֹא דְבָר או לוֹ דְבָר וגם לִדְבִר הייתה עיר מקראית בצפון עבר הירדן המזרחי.
שם[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
אזכורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר מוזכרת כמקום מגוריו של מכיר בן עמיאל, אשר בביתו חסה מפיבושת בן יהונתן בן שאול ומשם לקח אותו דוד[1], וכן הוא היה אחד מהאנשים שכלכלו את דוד ואנשיו כשהיה במחניים בבורחו מפני אבשלום[2]. לפי יוסף בן מתתיהו, היה מכיר בן עמיאל "ראש ארץ הגלעד"[3] או "הראשון בחבל גלעד"[4].
מקובל לזהות את לא-דבר עם היישוב "לִדְבִר" הנזכר בספר יהושע[5] בגבולה הצפון-מערבי של נחלת שבט גד בעבר הירדן המזרחי:”וּמֵחֶשְׁבּוֹן עַד רָמַת הַמִּצְפֶּה וּבְטֹנִים, וּמִמַּחֲנַיִם עַד גְּבוּל לִדְבִר”[6].
יש המפרשים את דברי עמוס[7]: ”הַשְּׂמֵחִים לְלֹא דָבָר הָאֹמְרִים הֲלוֹא בְחָזְקֵנוּ לָקַחְנוּ לָנוּ קַרְנָיִם” כמתייחסים לערים "לא דבר" ו"קרניים", שתיהן בעבר הירדן המזרחי, אזור אשר נכבש זמן קצר לפני כן על ידי ירבעם השני מידי ארם[8].
זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמה אתרים הועלו כזיהוי אפשרי למקומה של לא-דבר:
זיהוי מקובל הוא ח'רבת אום א -ד'בר, דרומית מזרחית לנהריים. ג'ורג' אדם סמית (אנ') זיהה את לא-דבר עם איבדר, כעשרה ק"מ ממזרח לאום קייס.
שני זיהויים אלו מסתמכים על דמיון בשם ועל מיקום משוער בלבד, ללא ואינם נתמכים בממצא הארכאולוגי.
מרטין נות הציע לזהות את לא-דבר עם תל מוע'ניה הסמוכה לתולול אל-ד'הב, המזוהה על ידי רבים עם מחניים, משום שלדעתו הזכרתה בסמיכות למחניים בספר יהושע מלמדת על קרבה גאוגרפית ביניהם.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זכריה קלאי, לא דבר, לדבר, לו דבר בתוך: אנציקלופדיה מקראית כרך ד, ירושלים תשכ"ג, עמ' 409 - 410.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר שמואל ב', פרק ט', פסוק ד'
- ^ ספר שמואל ב', פרק י"ז, פסוק כ"ז
- ^ קדמוניות היהודים ספר שביעי, מהדורת שליט עמ' 248
- ^ שור 230.
- ^ ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק כ"ו
- ^ קלאי; יהודה קיל, דעת מקרא על יהושע שם ועל שמואל ב ט, ד, ועוד.
- ^ ספר עמוס, פרק ו', פסוק י"ג
- ^ קלאי בשם צבי גרץ; עמוס חכם, דעת מקרא שם הערה 36. וראו בפירוש הרב צבי פרץ חיות (מהדורת כהנא תרפ"ז, עמ' נב).