עמוס
ערך זה עוסק בנביא מימי בית ראשון. אם התכוונתם למשמעויות אחרות של השם עמוס, ראו עמוס (פירושונים).
עָמוֹס הוא נביא הכתב הראשון וספרו מופיע שלישי בתרי עשר. הוא ניבא בתקופת ירבעם השני מלך ישראל ועוזיהו מלך יהודה (חי במחצית הראשונה של המאה ה-8 לפני הספירה). בזמנו ממלכת ישראל הגיעה לפריחה כלכלית ומדינית, ודבר זה הקים בממלכת ישראל מעמד של עשירים שחיו חיי מותרות ותפנוקים, לעומת המוני האיכרים שהעוני והמצוקה פגעו בהם. הם נאלצו ללוות בריבית גבוהה מהעשירים, וכאשר לא היה להם כסף לפרוע את חובותיהם, גזלו מהם העשירים את שארית רכושם ואף מכרו אותם לעבדות. השופטים קיבלו שוחד מן העשירים לפסוק כנגד העניים. על כך הוכיח עמוס: "עַל-מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַּדִיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם" (פרק ב' פס' ו').
תוכן עניינים |
מקומו ומשלח ידו של עמוס [עריכה]
בפסוק הראשון בספר נאמר כי עמוס "הָיָה בַנֹּקְדִים מִתְּקוֹעַ". נקודים הם זן של כבשים (ראו בראשית ל"א 10) , ועל כן אדם המתמחה בגידולם נקרא נוקד (השוו מלכים ב' ג' 4). יש הרואים בנוקדים כינוי לאנשי מקצוע שהתמחו בהכלאת זנים של כבשים במטרה לייצר צמר משובח במיוחד (השוו שוב מלכים ב' ג' 4) . בפרק ז' מעיד עמוס על עצמו "כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים". בוקר הוא אדם המתמחה בגידול בקר, כגון פרות. המילה בולס יחידאית במקרא ופירושה קשה. בין הפירושים שהוצעו: 'בולש אחר שיקמים', פעולה כימית לזירוז ההבשלה. תקוע המקראית מזוהה עם תל תקוע - גבעה סמוכה ליישוב הבדואי-ערבי תוקוע, סמוך ליישוב המודרני תקוע.
נבואתו של עמוס [עריכה]
כאשר עמוס הנביא שמע על השחיתות בממלכת ישראל, הוא החליט ללכת לממלכת ישראל כדי להוכיחם על רעתם.
בתחילת דרכו הוא קרא באוזנם נבואות זעם על אויבי ישראל, והעם אשר הקשיב לדבריו נהנה מנבואותיו. אך כאשר הוא שם לב שהשומעים מרותקים אליו, הוא עבר נושא והחל לומר נבואות זעם על ממלכת ישראל: "דרשו טוב ואל רע למען תחיו... שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט" (פרק ה', פס' יד'-כד').
העם בטח באלוהים שלא יביא כליה לעמו, אבל עמוס הנביא אמר להם שהאלוהים הוא אלוהי העמים כולם ואין ייחוד בעם ישראל ללא שמירת מצוות: "הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נְאֻם-יְהוָה: הֲלוֹא אֶת-יִשְׂרָאֵל, הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר, וַאֲרָם מִקִּיר" (עמוס פרק ט' פס' ז'). אמנם הוא הודה ש-ה' בחר בהם, אך הוא אמר שדווקא בגלל זה, אלוהים יביא עונש גדול יותר על ישראל.
דבריו אלו של עמוס הרגיזו את העשירים והשופטים, אך רק לאחר כשנה תמימה בה הוא הסתובב בממלכת ישראל והגיע לבית אל, העז אמציה כהן בית אל לגרש אותו חזרה ליהודה.
עמוס המגורש חזר ליהודה. נבואות הזעם שלו נתקיימו, וממלכת ישראל חרבה, אך למרות זאת הוא לא התייאש והאמין בתחיית העם לאחר גלותו.
נבואות הזעם שלו הועלו על הכתב במגילות קלף.
קבר עמוס [עריכה]
לפי המסורות היהודיות והנוצריות קבר הנמצא ליד תקוע מיוחס לעמוס הנביא, מיקום הקבר בתקוע מוזכר בכתבי נוסעים, במאה ה - 4 לספירה ועד לימי הביניים[1] . ליד הקבר הוקמה כנסייה נוצרית קדומה שנחרבה. ישנה מסורת נוספת, המראה את קברו בכניסה המערבית לתוקוע, במערה עתיקה אשר כיום סתומה בפסולת. ישנם הרואים במערה זו גם את קברו של הנביא ישעיהו.
קבר עמוס וישעיהו הם הקברים היחידים ביהודה המיוחסים לדמויות מקראיות מימי בית ראשון.
לקריאה נוספת [עריכה]
- מרדכי כוגן, שלום מ' פאול, יואל עמוס, סדרת "מקרא לישראל", הוצאת מאגנס ועם עובד, 1995.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- מקל, שקד, סיר נפוח וכלוב קיץ, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
- ספר עמוס
- עמוס הנביא בספרית מט"ח
- מאמרים רבים על עמוס, אתר דעת
- רשימת מאמרים כלליים על ספר עמוס באתר רמב"י – רשימת תת-נושאים מפורטת
- רשימת מאמרים על דמותו של הנביא עמוס באתר רמב"י (לועזית)
- אלי אשד, נביא הצדק: על עמוס, בבלוג "היקום של אלי אשד"
- William Rainey Harper, Amos and Hosea (International Critical Commentary), New York: Charles Scribner's Sons, 1905. Online copy at the Internet Archive
הערות שוליים [עריכה]
| תרי עשר הנביאים | ||
|---|---|---|
|
