דעת מקרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Daat Mikra.jpg
Daat Mikra Book.jpg

דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי לתנ"ך, בן 30 כרכים. ייחודו של הפירוש הוא שילוב בין פרשנות מסורתית לממצאי המחקר התנכ"י המודרני התואמים לה, והגשתם לקורא בבהירות רבה.

בכתיבת ספרי דעת מקרא נטלו חלק בין היתר: הרב מרדכי ברויאר - האחראי על קביעת הנוסח, פרופ' יהודה אליצור, פרופ' פייבל מלצר, עמוס חכם - הזוכה הראשון בחידון התנ"ך, הרב שאול ישראלי, פרופ' מרדכי זר כבוד ואחרים.

בראש הפרויקט עמד יהודה קיל, איש החינוך הממלכתי דתי, שאף כתב פרוש לכמה ספרים, ועל תפקידו זה הוענק לו פרס ישראל במדעי היהדות.

דרך הפירוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורת הפירוש מבוססת על דברי רשב"ם בפירושו: "וגם רבנו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא... והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום". כך, השתדלו המפרשים לפרש את הכתוב כפשטו, לפי הגילויים החדשים בנושאי גאוגרפיה וארכאולוגיה של ארץ ישראל וכדומה.

בפירוש זה, המפרש את המקרא באופן מסורתי, כמעט ללא ביקורת הנוסח ומתוך אמונה בקדושת הדברים, אך מסתייע בממצאי המחקר המודרני, יש פולמוס סמוי עם ביקורת המקרא, ללא התמודדות ישירה עם דעותיהם ושאלותיהם של החוקרים השייכים לאסכולה זו, אך תוך פירוש אשר מנסה לתת מענה לבעיות. בכך שונה התמודדות זו מזו של רבי דוד צבי הופמן, אשר התפלמס באופן ישיר עם אנשי ה"ביקורת" וניסה לקרוא תיגר על עצם מדעיותן של מסקנותיהם, ומנגד היא שונה מדרכו של הרב מרדכי ברויאר, אשר מקבל הרבה מממצאיה בתחום הניתוח הספרותי אך מפרשם באופן אמוני.

מבנה הפירוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנוסח: התבסס על כתר ארם צובא, כתב יד שמיוחס לאהרון בן אשר, והרמב"ם סמך עליו בספרו. הוגה על פי כתבי יד עתיקים אחרים ככל הניתן.
  • גוף הפירוש: פירוש מנוקד המפרש את הפסוק בצורה פשוטה, כולל ביאור מילים קשות, שמות מקומות ומקורן. הפירוש מסתמך רבות על ידיעות חדשות בגאוגרפיה וארכאולוגיה של ארץ ישראל. הפירוש כולל גם הערות הבאות להוכיח את הנאמר, להרחיבו, או להביא פירושים חלופיים.
  • פתיחה וסיום: כל ספר מחולק לחלקים-חלקים, ולפני ואחרי כל חלק מוסברים חלוקת הפרשה, סגנונה הספרותי, והסבר כולל לפרשה.
  • מבואות לספרים: בתחילת כל ספר ישנו מבוא כללי המסביר עניינים כלליים בספר, כגון זמן חיבורו, רקע היסטורי, הקבלות לספרי מקרא אחרים, הסבר על ביטויים או דמויות המופיעות בו וכדומה.

אטלס דעת מקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטלס דעת מקרא הוא חיבור של אוסף ערכים ותמונות גיאורפיים-היסטוריים מתקופת המקרא, בעריכת יהודה קיל ויהודה אליצור.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]