יהודית דישון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודית דישון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1937 (בת 87 בערך)
ענף מדעי חקר הספרות העברית של ימי הביניים
מקום לימודים אוניברסיטת בר-אילן
תלמידי דוקטורט שמואל רפאל, כרמלה סרנגה, רויטל רפאל-ויוונטה
בן זוג מנחם דישון
צאצאים מרים דישון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יהודית דישוןאנגלית: Judith Dishon, נולדה ב-1937) היא סופרת ישראלית ופרופסור אמריטה מהמחלקה לספרות עם ישראל והמחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן. הייתה דקאן הפקולטה למדעי היהדות, האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד דקאן באוניברסיטת בר-אילן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנערותה למדה במגמה הערבית של בית הספר הריאלי בחיפה.[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דישון הצטרפה בשנת 1967 לצוות ההוראה במחלקה לתנ"ך ולספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן.[2] במהלך הקריירה הארוכה שלה, היא כיהנה בשתי קדנציות כראש מכון קורצוויל לחקר הספרות העברית, ובשלוש קדנציות כראש המחלקה לספרות עם ישראל. היא שימשה ראש מדור ימי הביניים במחלקה לספרות עם ישראל.

דישון הייתה יועצת הרקטור למעמד האישה, וחברה בוועדות שונות של אוניברסיטת בר-אילן, ביניהן יו"ר ועדת הסטטוס של האוניברסיטה, חברה בוועדת הספרים, חברה בוועדה לתואר השני, חברה בוועדה לתואר שלישי וחברה בוועדה המרכזת.

דישון ייסדה את פורום ימי הביניים בפקולטה למדעי היהדות ועמדה בראשו. היא גם פיתחה את תחום הלאדינו ב"מחלקה לספרות עם ישראל".

היא הייתה חברה בוועדות פרסים שונות, בהן, פרס ניומן לחקר הספרות העברית ופרס עקביהו.

דישון הייתה פרופסור אורח באוניברסיטת קולומביה ובאוניברסיטת מרילנד בארצות הברית.

במסגרת מחקריה חקרה את יצירותיהם של יוסף אבן זבארה, יהודה אלחריזי ויוסף בן תנחום הירושלמי,[3] היא עסקה רבות בהתחקות אחר דמות האישה ומעמדה בתקופת ימי הביניים, לאור דמותה ביצירות מאותה תקופה.

בשנת 2005 פרשה מעבודה באוניברסיטת בר-אילן.[4][1]

יצירתה הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דישון ערכה ספרים ופרסמה מאמרים רבים בתחום הספרות העברית בימי הביניים בכתבי עת מקצועיים בארץ ובחו"ל.

יחד עם פרופסור אפרים חזן יזמה את הסדרה פרקי שירה- מבחר השירה והפיוט מגנזי ישראל ועורכת אותה.

יחד עם ד"ר שמואל רפאל יזמה ועורכת את כתב העת "לאדינאר – מחקרים בספרות, במוזיקה ובהיסטוריה של דוברי הלאדינו".

היא עיבדה סיפורים לילדים מספרות ימי הביניים שיצאו לאור בשני ספרים "הצפרדע הקנאית" ו"האריה והשועל".

יחד עם פרופסור מאיה פרוכטמן מהמחלקה ללשון עברית באוניברסיטת בר-אילן עיבדה לילדים סיפורים מתוך ספר תחכמוני ליהודה אלחריזי בשם "תעלולי חבר הקיני".

בשנת 2018 פרסמה מהדורה מדעית של ספר שעשועים, וצרפה לה ניתוחים, פרשנות ומקורות והשלמות מכתבי יד נוספים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודית דישון הייתה נשואה לאל"ם ד"ר מנחם דישון (נפטר 2016), בתה היא הפסיכולוגית ד"ר מרים דישון ברקוביץ, חברת סגל בקריה האקדמית אונו, וחתנה הוא פרופ' ריצ'רד ברקוביץ מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]