בית הספר הריאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סמל בית הספר. עיצובו כולל את קו המתאר של בניין הכיתות התיכוניות בהדר, את המוטו "והצנע לכת" ואת שם בית הספר

מבנה בניין הכיתות התיכוניות בהדר הכרמל. קו המתאר שלו אומץ כסמל בית הספר

כיפת מבנה בניין הכיתות התיכוניות בהדר הכרמל. הכיפה מופיעה בסמל בית הספר

בית הספר הריאלי העברי בחיפה, הידוע בשמו המקוצר בית הספר הריאלי ואף הריאלי, הוא בית ספר פרטי בחיפה. הוקם על בסיס בית הספר "אבטליה", של פנחס כהן, על ידי הוועד הפועל הציוני על רקע מלחמת השפות, במחאה על החלטת "המכון היהודי לחינוך טכני" של חברת עזרה לבחור בגרמנית כשפת ההוראה של המקצועות המדויקים בארץ ישראל ובפרט בטכניקום ובבית הספר הטכני שלידו.

בית הספר פתח את שעריו בדצמבר 1913, ומנהלו הראשון היה ד"ר ארתור בירם. הערכים המקוריים שהנחו את בית הספר היו ציונות, משמעת, והגשמה עצמית, לאומית וחברתית. הסניף הראשון של בית הספר הוקם בשכונת הדר בחיפה.

[עריכה] השנים הראשונות

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1914, התגייס בירם לצבא הגרמני, ושירת בתחנת הרכבת בעפולה. במקומו מונה למנהל יוסף עזריהו. בשנת 1919 חזר בירם לנהל את בית הספר. בשנות העשרים נוסד שבט הצופים "משוטטי בכרמל". בשנת 1924 נפתחו שתי כיתות עליונות (י"א ו-י"ב) ונפתחה מגמה הומניסטית (במקביל למגמה הריאלית). באותה שנה נקבעה סיסמת בית הספר - "והצנע לכת". הצירוף לקוח מספר הנביא מיכה, ומבטא את שאיפת המוסד לחינוך לצניעות.

במהלך שנות השלושים הגיע מספר התלמידים ליותר מאלף, נפתחו סניפים חדשים - יסודי במרכז הכרמל ותיכון באחוזה, ונרכשו אדמות בהדר ובאחוזה. בשנת 1936 החלו שיעורי הגדנ"ע, ובשנת 1938 הונהגה תלבושת אחידה. בשנים 1940 - 1948, עקב מלחמת העולם השנייה והמאבק להקמת המדינה, הלימודים התקיימו במשמרות, והתלמידים הבוגרים גויסו לשנת שירות.

בשנת 1948 פרש בירם מניהול בית הספר (בגיל 70), ומונה ליו"ר מועצת המנהלים. במקומו מונה יוסף בנטויץ. במהלך שנות החמישים הוקם סניף בית בירם (חטיבה עליונה), ובשנת 1953 נוסדה הפנימיה הצבאית.

בשנת 1955 התפטר בנטויץ, ובמקומו מונה למנהל יצחק שפירא, אחיו של הסופר ש. שלום. במהלך שנות כהונתו שונה מבנה בית הספר (שש כיתות יסוד ושש כיתות תיכון), נפתחו כיתות התיכון במרכז הכרמל, ונפתחו מגמות לימוד נוספות.

[עריכה] השנים המאוחרות

בשנת 1983 שפירא פרש, ומונה לנשיא בית הספר. במקומו מונה למנהל ד"ר ישעיהו תדמור, בוגר בית הספר. בתקופת כהונתו פותחו תוכניות חינוכיות לדמוקרטיה, דו-קיום, ציונות והכנה לשירות בצה"ל.

בשנת 1996 סיים תדמור את תפקידו, על רקע ביקורת קשה מצד הורי התלמידים, בנושאים כספיים וניהוליים. במקומו מונה למנהל רון כתרי, בוגר בית הספר. בתקופת כהונתו נערכו שינויים במבנה הניהולי של בית הספר, טופח מערך המחשוב, והושם דגש על עקרונות השיתוף, השקיפות והפתיחות.

בשנת 2000 מונה כתרי לתפקיד דובר צה"ל, בדרגת תא"ל. במקומו מונתה למנהלת נילי אלדר. בשנת 2002 חזר כתרי לתפקיד המנהל, ואחריו נכנס לתפקיד המנהל גדעון טרן, עד סוף שנת 2005. את מקומו של גדעון טרן תפס מאיר גור (גורי) שכיהן כשנה וחצי בתפקיד המנהל.

בשנת 2008 אילנה זגול מונתה למנהלת בית בירם.

בסוף שנת 2007 החלה בנייתו של הריאליגן, סניף הגן של בית הספר הריאלי שסיום בנייתו המשוער יהיה לקראת סוף שנת 2008. הראליגן נבנה בצמוד לסניף התיכון של בית הספר הריאלי (בית בירם).

[עריכה] מבנה בית הספר

בית הספר רשום כחברה בע"מ, ומוכר כמוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר). חבר הנאמנים של בית הספר מונה ארבעים חברים, והוועד המנהל מונה תשעה חברים. לצידו של המנכ"ל מכהנים שני סגנים: סמנכ"ל לפדגוגיה (חינוך), וסמנכ"ל למינהל וכספים. בהנהלת בית הספר חברים גם ששת מנהלי הסניפים (מרכז, יסוד ותיכון באחוזה, יסוד ותיכון בהדר, ובית בירם).

בבית הספר לומדים מעל 3,000 תלמידים, ביותר מ-100 כיתות. מחזור הבוגרים מונה מדי שנה כ-350 תלמידים. סגל בית הספר כולל מעל 350 עובדים.