פרס ניומן
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| הגוף המעניק |
אוניברסיטת אוקספורד |
| תקופת הפרס |
1963–הווה (כ־61 שנים) |
| נקרא על שם | ברטה וישראל ניומן |
| האתר הרשמי | |
  | |
פרס ניומן הוא פרס ספרותי המוענק באוניברסיטה העברית בירושלים,[1] על שם ברטה וישראל (אירווינג[2]) ניומן, שמשפחתם תרמה את סכום הפרס. הפרס מוענק מאז שנת 1963 לסופר עברי בולט, וכולל סכום כספי של 50,000 שקלים.[3] את ההחלטה להעניק את הפרס לסופרים עבריים, קיבל ניומן ביוזמת פרופ' אברהם יצחק כץ, שהיה שנים רבות הרוח החיה במפעל ספרותי מיוחד זה ולשיקוליו היה משקל מכריע בבחירת חתני הפרס.[2] בשנת 2010 הוחלט לתת את הפרס לסירוגין שנה אחת על מפעל חיים ובשנה האחרת לסופר צעיר בעל הישגים. הפרס ניתן בעבר באוניברסיטת ניו יורק, לאחר מכן הועבר לאוניברסיטת בר-אילן והחל מ-2013 אל האוניברסיטה העברית בירושלים.
הזוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בזוכים נכללים
- ה'תשכ"ג 1963 – ש"י עגנון
- ה'תשכ"ד 1964 – דב סדן
- ה'תשכ"ה 1965 – אורי צבי גרינברג
- ה'תשכ"ו 1966 – חיים הזז
- ה'תשכ"ט 1969 – לאה גולדברג וגרשום שופמן
- ה'תש"ל 1970 – אהרן צייטלין
- ה'תשל"א 1971 – שמעון הלקין
- ה'תשל"ב 1972 (?) – ישראל אפרת
- ה'תשל"ג 1973 – ראובן אבינעם
- ה'תשל"ה 1975 – ש. שלום[4]
- ה'תשל"ז 1976 – אברהם רגלסון[5]
- ה'תשל"ז 1977 – אהרן אפלפלד
- ה'תשל"ט 1979 (?) – ראובן בן יוסף
- ה'תש"ם 1980 (?) – דן בניה סרי, על הספר עוגיות המלח של סבתא סולטאנה
- ה'תשמ"א 1981 – משה שמיר
- ה'תשמ"ב 1982 – ט. כרמי[6]
- ה'תשמ"ג 1983 – מרים איתן
- ה'תשמ"ז 1987 – דוד שחם
- ה'תשמ"ט 1989 – יצחק אורן
- ה'תש"ן 1990 – עמליה כהנא-כרמון
- ה'תשנ"א 1991 – אהרן מגד
- ה'תשנ"ב 1992 – יהושע קנז
- ה'תשנ"ג 1993 – נתן שחם, על מפעל חיים
- ה'תשנ"ד 1994 – חיים גורי, על ספרו הבא אחרי
- ה'תשנ"ה 1995 – יהודית הנדל
- ה'תשנ"ו 1996 – שולמית לפיד
- ה'תשנ"ז 1997 – יצחק אוורבוך-אורפז, על מפעל חיים
- ה'תשנ"ח 1998 – יעקב אורלנד, על מפעל חייו בשירה ובזמר העבריים
- ה'תשנ"ט 1999 – יואל הופמן
- ה'תש"ס 2000 – טוביה ריבנר
- ה'תשס"א 2001 – נתן יונתן
- ה'תשס"ב 2002 – א"ב יהושע
- ה'תשס"ג 2003 – אורלי קסטל-בלום, על מפעל חיים בפרוזה העברית.
- ה'תשס"ד 2004 – רות אלמוג, על מפעל חיים[7]
- ה'תשס"ה 2005 – נעמי פרנקל, על מפעל חיים בפרוזה העברית[8]
- ה'תשס"ז 2007 – סמי ברדוגו, על הישגיו בפרוזה עברית[9]
- ה'תשס"ח 2008 – חיים באר, על פועלו והישגיו בתחום היצירה העברית ובהנחלתה.[10]
- ה'תשס"ט 2009 – הרב חיים סבתו, על תרומתו הייחודית בתחום היצירה העברית.[11]
- ה'תש"ע 2010 – רונית מטלון, על תרומתה הייחודית בתחום היצירה העברית.[12]
- ה'תשע"א 2011 – מאיר שלו[13]
- ה'תשע"ב 2012 – אתגר קרת[14]
- ה'תשע"ד 2013 – עמוס עוז[3]
- ה'תשע"ה 2014 – לאה איני[15]
- ה'תשע"ו 2015 – מאיר ויזלטיר
- ה'תשע"ז 2016 – יובל שמעוני
- ה'תשע"ח 2017 – שמעון אדף
- ה'תשע"ט 2018 – אגי משעול, על מפעל חיים בספרות
- ה'תש"ף 2019 – בנימין שבילי
- ה'תשפ"א 2020 – נורית זרחי
- ה'תשפ"ב 2021 – מאיה בז'רנו[16]
- ה'תשפ"ג 2022 – דרור בורשטיין
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פרס ניומן
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פרס ניומן לספרות עברית הוענק לעמוס עוז על ידי האוניברסיטה העברית ומשפחת ניומן, באתר האוניברסיטה העברית (הקישור אינו פעיל, 12 בדצמבר 2021)
- ^ 1 2 פרס ניומן לספרות עברית לחיים סבתו, באתר וואלה!, 13 במאי 2009
- ^ 1 2 מיה סלע, פרס ניומן על מפעל חיים בספרות יוענק לעמוס עוז, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2013
- ^ פרס ניומן – לש. שלום, דבר, 22 באוגוסט 1975
- ^ נאום קבלת פרס ניומן מטעם אוניברסיטת ניו-יורק, דצמבר 1976 / אברהם רגלסון, באתר פרויקט בן־יהודה
- ^ בצרון: רבעון לספרות הגות ומחקר, שנה ד', גל' 15 (1982), עמ' 56–57.
- ^ פרס על מפעל חיים לסופרת רות אלמוג, באתר הארץ, 30 במאי 2004
- ^ הצופה החכם – חדשות וצרכנות בישראל
- ^ שירי לב-ארי וחגי חיטרון, הסופר סמי ברדוגו זכה בפרס ניומן, באתר הארץ, 7 במרץ 2007
- ^ חיים באר – אוניברסיטת בר-אילן
- ^ אוניברסיטת בר אילן, באתר www.biu.ac.il
- ^ אוניברסיטת בר אילן, באתר www.biu.ac.il
- ^ מאיר שלו זכה בפרס נוימן על מפעל חיים, באתר ynet, 23 במאי 2011
- ^ מיה סלע, פרס ספרותי ראשון לאתגר קרת, באתר הארץ, 18 במרץ 2012.
- ^ מיה סלע, לאה איני תקבל את פרס ניומן לספרות עברית, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2014
- ^ פרס ניומן לספרות יוענק לסופרת והמשוררת מאיה בז'רנו, באתר האוניברסיטה העברית, 25 בנובמבר 2021