יואס הראשון, קיסר אתיופיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יואס הראשון (געז: ኢዮዋስ) הוכתר בשם "אדים סגד" (געז: አድያም ሰገድ) היה קיסר אתיופיה 27 ביוני 1755 - 7 במאי 1769. היה בנו של הקיסר שקדם לו ייאסו השני מאשתו וואלאטה בארסבה (ווביט) בתו של מנהיג מחוז יג'ו של האורומו, מכיוון יואס היה צעיר מדי סבתו הקיסרית מאנטאוואב שימשה כמשנה לקיסר.

שלטונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימפריה שהייתה בתהליך של התמוטטות בעקבות מותו של הקיסר ייאסו השני גרם לסכסוך בין האוכלוסיות השונות באימפריה האתיופית האגאווים, גונדרים, שאוונים, תגרים והאוכלוסייה החדשה האורומו. הקיסרית מאנטאווב שניסתה לאחות את הקרע חיזקה את הקשר שבין בית המלוכה לאורומו ולכן בתו של מנהיג האורומו מיג'ו נישאה לקיסר לשעבר ייאסו השני. ייאסו השני שנתן לאמו כוח רב והכתיר אותה לסגניתו בזמן שאת אשתו ווביט זנח. ווביט שחיכתה שבעלה ייאסו ימות ובנה יעלה לכס הקיסרות וייתן לה כוח והשפעה, וייגרש מהשלטון את חמותה מאנטאווב וקרוביה מקווארה. כאשר יואס עלה לשלטון כתוצאה ממותו הבלתי צפוי של אביו האצילים של גונדר נדהמו לגלות שהוא מעדיף את שפתם של בני הארומו במקום האמהרית והעדיף את קרובי משפחתו מצד אמו ממחוז יג'ו מאשר את קרוביו מצד סבתו מקווארה.

כאשר התבגר יותר העדפה שלו לבני האורומו רק גדלה, יואס שמאבטחיו מנו כ-3,000 איש מינה את דודו האורומו ברולחה לובו למפקדם. בעקבות מותו של ראס אמהרה יואס ניסה לקדם את דודו לובו לראס של אמהרה אך בעקבותיו עצותו של יועצו וואלדה נול שמינוי זה יפוצץ את האימפריה שינה את דעתו.

מאבקי הכוח בין שני המחנות הקווארנים בראשות אמו של הקיסר מאנטאווב לבין האורומו מיג'ו שבראשם אם הקיסר ווביט גדל ונכנס למאבק צבאי, מאנטאווב החלה לאסוף את קרובי משפחתה מקווארה וגייסה כוח צבאי רב ששטף את הבירה גונדר, ווביט לא נשארה חייבת וזימנה את קרובי משפחתה מיג'ו וחיילי אורומו רבים צעדו לגונדר, שני המחנות היו לקראת מרחץ דמים. על מנת לעצור זאת ולא לגרום למלחמת אזרחים מאנטאווב זימנה את ראס מיכאל סהול הראס של תיגראי וחותנה לתווך בין שני המחנות, האורומו לא אהבו את ההתערבות הזו מכיוון שראס סהול היה תגרי - נוצרי ולא מוסלמי כמותם. למרות זאת סהול סילק את ההשפעה של שני המחנות ולקח את הכוח לעצמו בתור סגן-הקיסר והיה המנהיג החדש של מחנה מאנטאווב המחנה התגרי - אמהרי.

אחד מההשפעות של סהול על יואס היו שהוא שיכנע אותו לתמוך במלך הגולה של סנאר באדי הרביעי ולמנותו למושל מחוז ראס אל-פיל שעל הגבול עם סנאר ויעצו של יואס וולדה נול הזהירו לא לבקר אפילו בסנאר. באדי לא נשמע לעצה זאת וחזר לסנאר בעקבות קריאות לחזרתו, למרות זאת באדי נרצח על די מתנגדיו.

המשך מלכותו של יואס הפך למאבק בין ראס סהול לקרובי משפחתו של יואס מהאורומו ‏‏‏[1]. ככל שיואס העדיף מנהיגי אורומו כמו פסיל המלך של דמות היחסים בינו לבין סהול הדרדרו עד שלבסוף מיכאל סהול הדיח את הקיסר ב-7 במאי 1769 ושבוע לאחר מכן רצח אותו. הפרטים של איך יואס נרצח משתנים מגרסה לגרסה, אך התוצאה הייתה ברורה בפעם הראשונה בהיסטוריה האתיופית קיסר מודח לא על ידי מותו הטבעי, התפטרות או מוות בקרב אלא ברצח. מיכאל בעקבות רצח יואס יירש את כוחו והיה השליט בפועל אך גרם לשליטים המקומים להתחיל לזלזל בשלטון המרכזי בבירה הקיסרית גונדר וצבור כוח. כפי שאדוורד אולאנדורף כותב:

Cquote2.svg

תקופה זו מ-1769 ועד תחילת מלכותו של תיאודרוס השני ב-1855 נקראת במסורת האתיופית בשם מספנט ("שופטים"), תקופה שדומה לתקופה התנ"כית בספר שופטים שבו "אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה".

Cquote3.svg
– Edward Ullendorff, The Ethiopians, second edition (London: Oxford University Press, 1965), p. 82

בעקבות רצח יואס כוחם של שני הקיסריות נחלש ואמו הקיסרית מאנטאווב פרשה מהחיים הפוליטיים ולא חזרה יותר לשלטון למרות שהייתה עוד בחיים במשך שלושת הקיסרים הבאים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏E. A. Walis Budge, A History of Ethiopia: Nubia and Abyssinia, 1928 (Oosterhout, the Netherlands: Anthropological Publications, 1970), pp. 459-468.
הקודם:
ייאסו השני
קיסר אתיופיה
26 ביוני 1755 - 8 במאי 1769
הבא:
יוהנס השני