געז

געז (ግዕዝ)
סך כל הדוברים:	שפה ליטורגית
מספר הדוברים שזאת שפת אמם:	אין
שיטת הכתב:	כתב געז
סיווג משפחתי:	אפרו-אסיאתית שמית דרום שמית אתיופית צפון אתיופית געז
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות:	אין
גוף מפקח:	אין
ראו גם: שפה • רשימת שפות

גְעֵז (ግዕዝ, מכונה גם "אתיופית (קלאסית)", "חבשית", ובעבר גם "כושית") היא שפה שמית עתיקה שרווחה בצפון קרן אפריקה ושימשה כשפה הרשמית באימפריה האקסומית וכלשון הכרוניקות של הקיסרות האתיופית. השפה נכתבת בכתב געז, וממנה התפתחו השפות השמיות האתיופיות, בהן תיגרה, טיגראינית ואמהרית.

השפה חדלה לשמש כלשון דיבור בראשית האלף השני, והוחלפה בהדרגה על ידי האמהרית כשפת האימפריה האתיופית למן המאה ה-13 עד עליית שושלת הקיסרים האמהרים מהשושלת הסולומונית. כיום השפה היא בשימוש ליטורגי בלבד ומשמשת את הכנסייה האתיופית, הכנסייה האריתראית וביתא ישראל.

קטע מספר בראשית כתוב בגעז

מורפולוגיה

שמות עצם

לשמות העצם בגעז שני מינים דקדוקיים, זכר ונקבה. צורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת הסיומת "-ת" לצורה הזכר. לשם העצם בגעז שתי צורות מספר: יחיד ורבים. צורת הרבים (לשני המינים) נוצרת על ידי הוספת הסיומת "-ָת" בסוף המילה ("עָמֵת" - שנה, "עָמַתָת" - שנים), או על ידי ריבוי פנימי ("לֶבֶּס" - בגד, "אַלְבָּס" - בגדים).

הטיות

מספר	גוף	כינוי גוף נפרד	סיומת גוף
			לשם עצם	לפועל
יחיד	1.זכר/נקבה	אנא	-יא	-ני
	2. זכר	אנתא	-כה
	2. נקבה	אנתי	-כי
	3. זכר	וואתו	-(ה)ו
	3. נקבה	ייאתי	-(ה)א
רבים	1.זכר/נקבה	נחנה	-נה
	2. זכר	אנתאמו	-כמו
	2. נקבה	אנתן	-כן
	3. זכר	וואתומו / אמונתו	-(ה)אומו
	3. נקבה	וואתון / אמאנתו	-(ה)ון

לדוגמה: "סְעְרְת" - שערה, "סְעְרְתוּ" - שערתוֹ, "סְעְרְתְככה" - שערך, "סְעְרְתוֹמוּ" - שערם, "סערתכמו" - שערכם, "סערתה" - שערה, "סערתכי" - שערך, "סערתון" - שערם, "סערתכן" - שערכם\ "סערתייה" - שערי, "סערתנה" - שערנו.

כתיבת געז והגייתה

לשם ההשוואה מוצג גם הכתב העברי הקדום יחד עם תעתיק לעברית של הכתב הסבאי:

ה

ל

ח

מ

ש

ר

ס

ק

ב

ת

ח'

נ

א

כ

ו

ע

ד'

י

ד

ג

ט

פ'

צ

ז'

פ (רפה)

פּ‏ (דגושה)

כתב שבאי

כתב עברי קדום

כתב הגעז האתיופי

ሀ

ለ

ሐ

መ

ሠ

ረ

ሰ

ቀ

በ

ተ

ኀ

ነ

አ

ከ

ወ

ዐ

ዘ

የ

ደ

ገ

ጠ

ጰ

ጸ

ፀ

ፈ

ፐ

בגלל שהשפה חדלה מלשמש כשפת דיבור כבר בסוף האלף הראשון לספירה, הגיית העיצורים הבאים אינה ברורה: ሠ ו-ሰ שניהם מבוטאים כיום כ-ס' , ፀ ו- ጸ שניהם מבוטאים כ-צ', וכן ሀ ו-ኀ ששניהם מבוטאים כיום כ-ה'.

האותיות ፐ (פ דגושה) ו-ጰ (פ שמבוטאת בשפתיים) הן זרות לשפת הגעז, ולמעשה הושאלו מהיוונית, שבתקופה האקסומית הייתה השפה הבין לאומית והשתמשו בה (לעתים בשילוב געז) לטביעת מטבעות הממלכה החל מהמאה ה-3, או, בשלב יותר מאוחר, בתרגום כתבי הקודש מיוונית.

תחביר

ריבוי פנימי

תבניות ריבוי ‏ (C=Consonant, V=Vowel)
תבנית\צורה	יחיד	משמעות\תרגום	רבים
āCCāC
	לְבְס	'בגד'	אָלְבָס
	פרס	'סוס'	אָפְרָס
	בֶת	'בית'	אָבְיָת
	צוֹם	'צום'	אָצְווָם
	סְם	'שם'	אָסְמָת
āCCuC
	אָדְג	'חמור'	אָדוּג
	הָגֵר	'ארץ'	אָהְגוּר
āCCəCt
	רְאְס	'ראש'	אָרְאְסְת
	גבר	'עבד'	אָגָבְרְת
āCāCə(t)
	בֵג	'כבש'	אָבָג
	גָנֵן	'שד'	אָגָנְנְת
CVCaC
	אְזְן	'אוזן'	אְזָן
	אְגְר	'רגל'	אְגָר
CVCaw
	אְד	'יד'	אְדָווּ
	אָבּ	'אבא'	אָבָּווּ
	אְחְווּ	'אח'	אָחָווּ

ריבוי בשמות עצם בעלי שורש מרובע. ‏ (C=Consonant, V=Vowel)
תבנית\צורה	יחיד	משמעות\תרגום	רבים
CaCāCəC(t)
	דְנְגְל	'בתולה'	דֵנָגְל
	מֵסְפְן	'נסיך'	מֵסָפְנְת
	כּוֹכֵּב	'כוכב'	כֵּווָכְּבְת
	קֵסִיס	'כהן'	קֵסָווּסְת

שלילה

צורת השלילה בגעז, כמו בעברית, נעשית באמצעות הוספת התחילית אי(ኢ) לפני המילה, לדוגמה: ኢትቅትል - אִי-תְקְתְל "לא תרצח".

דוגמה

מבראשית פרק א' פסוק א':

በቀዳሚ ፡ ገብረ ፡ እግዚአብሔር ፡ ሰማየ ፡ ወምድረ ።(2 ወምድርሰ ፡ ኢታስተርኢ ፡ ወኢኮነት ፡ ድሉተ ፡ ወጽልመት ፡ መልዕልተ ፡ ቀላይ ፡ ወመንፈሰ ፡ እግዚአብሔር ፡ ይጼልል ፡ መልዕልተ ፡ ማይ

א) בֵקֵדָמִי גֵבְּרֵה אְגְזִיאָבְּהֶר סֵמָיֵה ווֹ-מְדְרֵ ב) ווֹ-מְדְרְס אִי-תָסְתֵרְאִי ווֹאִי-כוֹנֵת דְלוּתֵ ווֹ-צְלְמֵת מֵלְעְלְתֵה קֵלָי; ווֹ-מֵנְפֵסֵה אְגְזִיאָבְּהֶר יְצֶלְלְ מֵלְעְלְתֵה מָיִי

א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. ב) וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם