געז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
געז (ግዕዝ)
מדינות בהן מדוברת: השפה אינה בשימוש כשפה חיה
אזורים בהם מדוברת: מקורה בצפון קרן אפריקה (אזור אתיופיה ואריתריאה). כיום משמשת כלשון קודש בלבד.
סך כל הדוברים: שפה ליטורגית
דוברי שפת אם: אין
כתב: כתב געז
סיווג משפחתי: אפרו-אסיאתית
שמית
דרום שמית
אתיופית
צפון אתיופית
געז
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: אין
גוף מפקח: אין
ראו גם: שפהרשימת שפות
Ge'ez.svg
בערך זה מופיע גופן געז.

כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן געז במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, תוכלו לקבל עזרה כאן.

גְעֵז (ግዕዝ, מכונה גם "אתיופית (קלאסית)", "חבשית", ובעבר גם "כושית") היא שפה שמית עתיקה שרווחה בצפון קרן אפריקה ושימשה כשפה הרשמית באימפריה האקסומית וכלשון הכרוניקות של הקיסרות האתיופית. השפה נכתבת בכתב געז, וממנה התפתחו השפות השמיות האתיופיות, בהן תיגרה, טיגראינית ואמהרית.

השפה חדלה לשמש כלשון דיבור בראשית האלף השני, והוחלפה בהדרגה על ידי האמהרית כשפת האימפריה האתיופית למן המאה ה-13 עד עליית שושלת הקיסרים האמהרים מהשושלת הסולומונית. כיום השפה היא בשימוש ליטורגי בלבד ומשמשת את הכנסייה האתיופית, הכנסייה האריתראית וביתא ישראל.‏[1]

קטע מספר בראשית כתוב בגעז

מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות עצם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשמות העצם בגעז שני מינים דקדוקיים, זכר ונקבה. צורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת הסיומת "-ת" לצורה הזכר. לשם העצם בגעז שתי צורות מספר: יחיד ורבים. צורת הרבים (לשני המינים) נוצרת על ידי הוספת הסיומת "-ָת" בסוף המילה ("עָמֵת" - שנה, "עָמַתָת" - שנים), או על ידי ריבוי פנימי ("לֶבֶּס" - בגד, "אַלְבָּס" - בגדים).

הטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר גוף כינוי גוף נפרד סיומת גוף
לשם עצם לפועל
יחיד 1.זכר/נקבה אנא -יא -ני
2. זכר אנתא -כה
2. נקבה אנתי -כי
3. זכר וואתו -(ה)ו
3. נקבה ייאתי -(ה)א
רבים 1.זכר/נקבה נחנה -נה
2. זכר אנתאמו -כמו
2. נקבה אנתן -כן
3. זכר וואתומו / אמונתו -(ה)אומו
3. נקבה וואתון / אמאנתו -(ה)ון

לדוגמה: "סְעְרְת" - שערה, "סְעְרְתוּ" - שערתוֹ, "סְעְרְתְככה" - שערך, "סְעְרְתוֹמוּ" - שערם, "סערתכמו" - שערכם, "סערתה" - שערה, "סערתכי" - שערך, "סערתון" - שערם, "סערתכן" - שערכם\ "סערתייה" - שערי, "סערתנה" - שערנו.

כתיבת געז והגייתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשם ההשוואה מוצג גם הכתב העברי הקדום יחד עם תעתיק לעברית של הכתב הסבאי:

ה ל ח מ ש ר ס ק ב ת ח' נ א כ ו ע ד' י ד ג ט פ' צ ז' פ
(רפה)
פּ‏
(דגושה)
כתב שבאי Himjar ha.PNG Himjar lam.PNG Himjar ha2.PNG Himjar mim.PNG Himjar shin.PNG Himjar ra.PNG Himjar za.PNG Himjar qaf.PNG Himjar ba.PNG Himjar ta2.PNG Himjar kha.PNG Himjar nun.PNG Himjar alif.PNG Himjar kaf.PNG Himjar wa.PNG Himjar ajin.PNG Himjar dhal.PNG Himjar ja.PNG Himjar dal.PNG Himjar djim.PNG Himjar ta1.PNG       Himjar sad.PNG Himjar za2.PNG Himjar fa.PNG
כתב עברי קדום הא - He למד - Lamedh חית - Heth ממ - Mem שין - Sin ריש - Res סמך - Samekh קוף - Qoph בית - Beth תו - Taw נון - Nun אלף - Aleph כף - Kaph וו - Waw עין - Ayin יוד - Yodh דלת - Daleth גימל - Gimel טית - Teth צדי - Sade פה - Pe
כתב הגעז האתיופי

מפני שהשפה חדלה מלשמש כשפת דיבור כבר בסוף האלף הראשון לספירה, הגיית העיצורים הבאים אינה ברורה: ሠ ו-ሰ שניהם מבוטאים כיום כ-ס' , ፀ ו- ጸ שניהם מבוטאים כ-צ', וכן ሀ ו-ኀ ששניהם מבוטאים כיום כ-ה'.

האותיות ፐ (פ דגושה) ו-ጰ (פ שמבוטאת בשפתיים) הן זרות‏[2] לשפת הגעז, ולמעשה הושאלו מהיוונית, שבתקופה האקסומית הייתה השפה הבינלאומית והשתמשו בה (לעתים בשילוב געז) לטביעת מטבעות הממלכה החל מהמאה ה-3, או, בשלב יותר מאוחר, בתרגום כתבי הקודש מיוונית.

עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחביר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם העצם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריבוי פנימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבניות ריבוי‏[3] ‏ (C=Consonant, V=Vowel)
תבנית\צורה יחיד משמעות\תרגום רבים
āCCāC
לְבְס 'בגד' אָלְבָס
פרס 'סוס' אָפְרָס
בֶת 'בית' אָבְיָת
צוֹם 'צום' אָצְווָם
סְם 'שם' אָסְמָת
āCCuC
אָדְג 'חמור' אָדוּג
הָגֵר 'ארץ' אָהְגוּר
āCCəCt
רְאְס 'ראש' אָרְאְסְת
גבר 'עבד' אָגָבְרְת
āCāCə(t)
בֵג 'כבש' אָבָג
גָנֵן 'שד' אָגָנְנְת
CVCaC
אְזְן 'אוזן' אְזָן
אְגְר 'רגל' אְגָר
CVCaw
אְד 'יד' אְדָווּ
אָבּ 'אבא' אָבָּווּ
אְחְווּ 'אח' אָחָווּ
ריבוי בשמות עצם בעלי שורש מרובע.‏[3] ‏ (C=Consonant, V=Vowel)
תבנית\צורה יחיד משמעות\תרגום רבים
CaCāCəC(t)
דְנְגְל 'בתולה' דֵנָגְל
מֵסְפְן 'נסיך' מֵסָפְנְת
כּוֹכֵּב 'כוכב' כֵּווָכְּבְת
קֵסִיס 'כהן' קֵסָווּסְת

ביטוי יחסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורת השלילה בגעז, כמו בעברית, נעשית באמצעות הוספת התחילית אי(ኢ) לפני המילה, לדוגמה: ኢትቅትል - אִי-תְקְתְל "לא תרצח".

כתב געז[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה וספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבראשית פרק א' פסוק א':

በቀዳሚ ፡ ገብረ ፡ እግዚአብሔር ፡ ሰማየ ፡ ወምድረ ።(2 ወምድርሰ ፡ ኢታስተርኢ ፡ ወኢኮነት ፡ ድሉተ ፡ ወጽልመት ፡ መልዕልተ ፡ ቀላይ ፡ ወመንፈሰ ፡ እግዚአብሔር ፡ ይጼልል ፡ መልዕልተ ፡ ማይ

א) בֵקֵדָמִי גֵבְּרֵה אְגְזִיאָבְּהֶר סֵמָיֵה ווֹ-מְדְרֵ ב) ווֹ-מְדְרְס אִי-תָסְתֵרְאִי ווֹאִי-כוֹנֵת דְלוּתֵ ווֹ-צְלְמֵת מֵלְעְלְתֵה קֵלָי; ווֹ-מֵנְפֵסֵה אְגְזִיאָבְּהֶר יְצֶלְלְ מֵלְעְלְתֵה מָיִי

א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. ב) וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קבוצת קסים שרה תפילה לסיום צום יום הכיפורים בשפה געז, מקליט שמחה ארום, ירושלים, 1986.
  2. ^ האות ጰ היא למעשה גרסה מאוחרת של האות ጸ בהוספת קו בחלק העליון של האות, בדומה לאותיות (ד) ደ (שבהוספת קו עליון נהייתה ל-ጀ(ג')) ודומיהן, שנוצרו בתקופה מאוחרת יותר לשימוש האמהרית והתיגרינית ולא היו קיימות בגעז.‏
  3. ^ 3.0 3.1 Gene Gragg, 2008. "The Ancient Languages of Mesopotamia, Egypt and Aksum". Cambridge University Press. Roger D. Woodard Ed.