יוחנן החמישי, קיסר האימפריה הביזנטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוחנן החמישי על מטבע
יוחנן החמישי באיור בספר מן המאה ה-15

יוחנן החמישי פלאיולוגוס (יוונית: Ίωάννης Ε' Παλαιολόγος) (נולד ב-18 ביוני 1332 - מת ב-16 בפברואר 1391) היה קיסר האימפריה הביזנטית בין 1341 ל-1376, ושוב בין 1379 למותו.

יוחנן החמישי נולד בדידימוטיכו כבנו של אנדרוניקוס השלישי ושל אנה לבית סבוי, שהייתה בתם של אמדאוס החמישי, רוזן סבוי ואשתו, מאריה מברבנט. ב-1341, כשהיה בן תשע ירש יוחנן החמישי את כס אביו כקיסר האימפריה הבינזטית. מפאת גילו, בתחילה לא שלט בפועל.

העוצר בתקופת היות יוחנן החמישי קטין, ויריבו על עמדת הכוח באימפריה היה יוחנן השישי קנטקוזנוס. קנטקוסנוס ניצל את חולשתו של הקיסר-הילד על מנת להשתלט על שטחים ביוון, תוך שיתוף פעולה עם צבאות לא-נוצריים. על עמדת העוצר נלחם נגד אימו של יוחנן החמישי, הפטריארך יוחנן הארבעה עשר קלקאס והדוכס הגדול אלכסיוס אפוקאוקוס. ב-1343 משכנה אנה לבית סבויה את יהלומי הכתר הביזנטינים תמורת 30,000 דוקטים ונציאניים למימון המאבק, אך נכשלה. יוחנן החמישי נאלץ להילחם בקנטקוזנוס על מנת לתפוס את השלטון לאחר שהפך לבגיר, והפך לקיסר-יחיד ב-1354.

במהלך תקופת שלטונו העות'מאנים בפיקודו של סולימאן פאשא, בנו של הסולטאן, הצליחו לכבוש את אדריאנופוליס ואת פיליפופוליס. הם הצליחו גם לכבוש את גליפולי ולאיים ממנה על קונסטנטינופול. בחפשו אחר בני ברית, פנה יוחנן החמישי לאפיפיור אינוקנטיוס השישי והציע לו שיכפיף את הכנסייה המזרחית לסמכותו של האפיפיור ויסיים בכך את פילוג הכנסייה הנוצרית, אם הלה יתן לו מענקים להדיח את יוחנן השישי קנטקוזנוס וללחימה נגד המוסלמים. אינוקנטיוס דחה את ההצעה בשל משאבים מוגבלים של הכס הקדוש בתקופה זו. ב-1369 הוא נכלא בעת ביקור בוונציה, בשל חובותיה הכבדים של האימפריה הביזנטית. ב-1371 החליט להכיר בשליטתו של הסולטאן העות'מאני מורט הראשון שמאוחר יותר גם סייע לו לשוב לשלטון (ב-1379) לאחר שב-1376 הוא הודח על ידי בנו, אגרוניקוס הרביעי. ב-1390 הצליח נכדו יוחנן השביעי פלאיולוגוס לתפוס את השלטון, אבל הודח במהירות.

ערב מותו, ב-1390, הוא ציווה לחזק את "שער הזהב" בחומות קונסטנטינופול. הסולטאן באיזיט הראשון זעם ואיים בהכרזת מלחמה, ובעיוור בנו מנואל, שהיה בתקופה זו בשבי העות'מאני. יוחנן החמישי הסכים לפרק את הביצורים, אבל לטענת חלק מן ההיסטוריונים, הדבר הביא עליו את מותו בפברואר 1391.

ב-1391 מת בקונסטנטינופול. את כסו ירש בנו מנואל השני, קיסר האימפריה הביזנטית; בנו הצעיר תאודור הראשון פלאיולוגוס הפך לשליט דספוטט מוראה ב-1838.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


קיסרי האימפריה הביזנטית
קונסטנטינוסקונסטנטיוס השנייוליאנוסיוביאנוסואלנסתאודוסיוס הראשוןארקדיוסתאודוסיוס השנימרקיאנוסלאו הראשוןלאו השניזנוןבסיליקוסאנסטסיוסיוסטינוס הראשוןיוסטיניאנוס הראשוןתאודורהיוסטינוס השניטיבריוס השני קונסטנטינוסמאוריסוספוקאסהרקליוסקונסטנטינוס השלישיהרקלונסוסקונסטנס השניקונסטנטינוס הרביעייוסטיניאנוס השנילאונטיוס השניטיבריוס השלישיפיליפיקוס ברדנסוסאנסטסיוס השניתיאודוסיוס השלישילאו השלישיקונסטנטינוס החמישילאו הרביעיקונסטנטינוס השישיאירינהניקפורוס הראשוןסטראורקיוסמיכאל הראשוןלאו החמישימיכאל השניתיאופילוסמיכאל השלישיבסיליוס הראשוןלאו השישיאלכסנדר השלישיקונסטנטינוס השביעי פורפירוגניטוסרומנוס הראשוןרומנוס השניניקפורוס השנייוחנן הראשון צימיסקסבסיליוס השני בולגרוקטונוסקונסטנטינוס השמיניזואירומנוס השלישימיכאל הרביעימיכאל החמישי קלפטסוסקונסטנטינוס התשיעיתאודורהמיכאל השישי סטרטיוטיכוסאיסאאקוס הראשון קומננוסקונסטנטינוס העשירימיכאל השביעי דוקסוסרומנוס הרביעיניקפורוס השלישי בוטניאטסוסאלכסיוס הראשוןיוחנן השנימנואל הראשוןאלכסיוס השניאנדרוניקוס הראשוןאיסאאקוס השניאלכסיוס השלישיאלכסיוס הרביעיאלכסיוס החמישיתיאודורוס הראשון לסקריסוסיוחנן השלישיתיאודורוס השני לסקריסוסיוחנן הרביעי לסקריסוסמיכאל השמיני פלאולוגוסאנדרוניקוס השניאנדרוניקוס השלישייוחנן החמישייוחנן השביעי פלאילוגוסמנואל השנייוחנן השמיניקונסטנטינוס האחד עשר
Flag of the Greek Orthodox Church.svg