הכס הקדוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל הכס הקדוש
"ארמון הלטראנו - רכוש הכס הקדוש, שטח אקס-טריטוריאלי"
יחסים דיפלומטיים ישירים של הכס הקדוש (בירוק)

הכס הקדוש (לטינית Sancta Sedes; איטלקית Santa Sede) הוא שמה של הדיוקסיה של רומא, הרשות הכנסייתית שבראשה עומד הבישוף של רומא, הידוע בדרך כלל בתואר האפיפיור. הכס הקדוש מהווה את הרשות הכנסייתית הקתולית הבכירה בעולם ואת גוף השלטון המרכזי של הכנסייה הקתולית.

הכס הקדוש - הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 361 לקודקס המשפט הקנוני (Codex Iuris Canonici) מגדיר את הכס הקדוש כדלקמן:

"Col nome di Sede Apostolica o Santa Sede si intendono nel codice non solo il Romano Pontefice, ma anche, se non risulta diversamente dalla natura della questione o dal contesto, la Segreteria di Stato, il Consiglio per gli affari pubblici della Chiesa e gli altri Organismi della Curia Romana."‏‏[1]

הכינוי כס אפוסטולי או כס קדוש, מתייחס בקודקס (זה) לא רק לבישוף של רומא, אלא גם, ככל שלא משתמע אחרת מטבעה של השאלה שבדיון או מההקשר, למזכירות המדינה, לוועדה לעניינים ציבוריים של הכנסייה ולגופים האחרים של החצר הרומית."

הכס הקדוש ומדינת הוותיקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכס הקדוש הוא בעיקרו ישות דתית והוא אינו זהה למדינת קריית הוותיקן, שקמה כישות פוליטית וכמדינה עצמאית בשנת 1929. לאחר שאיטליה השתלטה על מדינת האפיפיור ב-1870, ניטלה סמכותו הריבונית-גאוגרפית של הכס הקדוש. למרות זאת הוא המשיך לפעול בזירה הבינלאומית, להקביל את פניהם של נציגים דיפלומטים זרים ולשלוח נציגים דיפלומטיים משלו (נונציו). בין היתר שמר הכס הקדוש על יחסים דיפלומטיים עם המעצמות האירופיות העקריות, ובהן האימפריה הרוסית, הקיסרות הגרמנית ואוסטרו-הונגריה. כאשר נוסדה מדינת הוותיקן בשנת 1929, נאמר במבוא להסכמים הלטרניים כי מטרתה היא:

"per assicurare alla Santa Sede l'assoluta e visibile indipendenza, garentirLe una sovranità indiscutibile pur nel campo internazionale; si è ravvisata la necessità di costituire, con particolari modalità, la Città del Vaticano, riconoscendo sulla medesima alla Santa Sede la piena proprietà e l'esclusiva ed assoluta potestà e giurisdizione sovrana"‏‏‏[2]

"למען הבטח לכס הקדוש עצמאות מוחלטת ונראית, וכדי להבטיח לו ריבונות שאינה ניצבת במחלוקת במישור הבינלאומי; הוכר הצורך להקים את קריית הוותיקן במסגרת תנאים ייחודיים, תוך הענקת הבעלות המלאה עליה לכס הקדוש, כמו גם את השלטון הבלעדי והמוחלט עליה ואת סמכות השיפוט הריבונית בה."

מדינות הוותיקן קמה, אם כן, ככסות גאוגרפית-פוליטית שתאפשר לכס הקדוש ולאפיפיור העומד בראשו, לפעול באופן ריבוני ולהעניק לו אישיות משפטית מוכרת ומוגדרת במישור המשפט הבינלאומי. ההסכמים הלטרניים מסרו לידי הכס הקדוש 23 אתרים ברחבי רומא, ובהם גם קריית הוותיקן, וחמישה נכסים מחוץ לעיר, שהידוע שבהם הוא אחוזת האפיפיור בקסטל גנדולפו. הנציגויות הדיפלומטיות של הכס הקדוש נהנות ממעמד ריבוני דומה.

הכס הקדוש נחשב כריבון על הכנסייה הקתולית וכדובר בשמה (ונעזר לשם כך במוסדות הקוריה הרומאית), ועל כן הוא זה שנקשר בקשרים דיפלומטיים עם מדינות זרות, ולא מדינת הוותיקן, והוא זה שמייצג את הכנסייה הקתולית בארגונים בינלאומיים. בניגוד למדינת הוותיקן שנוסדה מכוח ההסכמים הלטרניים ב-1929, ראשיתו של הכס הקדוש בתקופה הנוצרית המוקדמת, והוא נתפס כשואב את סמכותו משליחות אלוהית. הוא נודע בעבר בעיקר בשם "פטריארכיית רומא" ונמנה עם הפנטרכיה - חמש הפטריארכיות המסורתיות שהיו מרכזן של הכנסייה העולמית בעולם העתיק, לפני הפילוג הגדול ב-1054.

עם זאת, הכס הקדוש יכול, מכוח ריבונותו במדינת הוותיקן, להקשר בשמה בהסכמים מחייבים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]