יולאן קלן
 | |
| לידה |
29 בנובמבר 1891 מוקצ'בו, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
28 בדצמבר 1979 (בגיל 88) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי |
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית של הונגריה, מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית, המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות |
| בן או בת זוג |
יוז'ף קלן |
  | |
יולאן קלן, (במקור יולאן פרידה בלום, בהונגרית: Kelen Jolán; מונקצ'בו, 29 בנובמבר 1891 – בודפשט, 28 בדצמבר 1979) הייתה מורה, סופרת ומרצה באוניברסיטה. אשתו של המהנדס יוז'ף קלן וגיסתו של אוטו קורווין.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יולאן קלן נולדה במשפחה יהודית בעיר מונקאץ' (אז ממלכת הונגריה במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית), שמחצית מתושביה היו יהודים. אביה היה לאיוש פריד ואמה פאולה הלר.[1] קלן הצטרפה לחוג גליליאו בשנת 1910, היא הייתה זמן מה המזכיר הכללי של החוג וגם העבירה בו הרצאות. קלן סיימה את לימודיה בבודפשט, לימדה בבית ספר למסחר משנת 1910 עד 1918 ואז נעצרה בגין השתתפותה בעבודה האנטי-מיליטריסטית של הסוציאליסטים המהפכניים ונשלל תפקידה בהוראה. היא הייתה ממקימי מחלקת ההוראה של ההתאחדות הלאומית לעובדים עירוניים (VAOSZ) שהוקמה על ידי ארנה צובל. קלן הפכה לחברה במפלגת הקומוניסטים של הונגריה (KMP) עם הקמתה. ב-30 ביולי 1917 נישאה ליוז'ף (קליין) קלן בבודפשט.[2] בדצמבר 1918 השתתפה בעבודת הוועדה לרפורמה בבתי הספר כמפקחת בית הספר במחוז פשט. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית עמדה בראש המחלקה החברתית לילדים בוועדה העממית לחינוך ציבורי והייתה חברה במועצת העובדים והצבא המרכזית של בודפשט. לאחר נפילת הרפובליקה היגרה לווינה בסתיו 1919. היא נסעה למוסקבה בשנת 1922 ועבדה כמרצה באוניברסיטה. קלן הצטרפה למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות ולאחר מכן עבדה כעורכת ראשית של הוצאת ספרי לימוד. בשנים 1926–1931 הייתה עובדת בנציגות המסחרית של ברית המועצות בברלין. היא חזרה לרפובליקה העממית ההונגרית רק בשנת 1954 ועבדה כשכירה במכון להיסטוריה של מפלגת העם הסוציאליסטית ההונגרית. היא כתבה מספר רומנים היסטוריים.
יצירותיה החשובות ביותר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בדרך לא סלולה. חייו של אוטו קורווין (בודפשט, 1955)
- משפט גלילאו במאה ה-20. (1957).
- ואף על פי כן נוע תנוע (1957)
- העולם שלכם! (1960)
- בבית הדין של העם. פרקים מחייו של דזיה בוקאני (עם 1964).
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יאנוש קומלוש : יולאן קלן: בדרך לא סלולה (Irod. Újság, 1955. sz. );
- בלה אילש :יולאן קלן: העולם שלכם! (כתב העת "חיים וספרות", 1960)
- ארנה קבוש: יולאן קלן: בית הדין העממי (1965)
- פרידה מיולאן קלן (יומון "האומה ההונגרית", 29 דצמבר 1979)
- הספד ליולאן קלן (היומון "נפסבדשאג", 29 בדצמבר 1979)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967.
- Munkásmozgalom-történeti lexikon. Szerkesztette Vass Henrik – Bassa Endre – Kabos Ernő. Budapest: Kossuth Könyvkiadó. 1976. 283. o. ISBN 963 09 0412 8
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ HU BFL VII.18.d 13/1070/1921
- ^ A házasságkötés bejegyezve a BP. IX. ker. állami házassági akv. 531/1917. folyószáma alatt.