יום הדין (סרט, 1968)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום הדין
The Fixer
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על רומן של ברנרד מלמוד
בימוי ג'ון פרנקנהיימר
הופק בידי מארק ג'ונסון
תסריט דלטון טרמבו
עריכה הנרי ברמן
שחקנים ראשיים אלן בייטס
דירק בוגרד
איאן הולם
מוזיקה מוריס ז'אר
צילום מרסל גריניון
מדינה בריטניהבריטניה בריטניה
חברת הפקה מטרו גולדווין מאייר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה מטרו גולדווין מאייר
הקרנת בכורה 8 בדצמבר 1968
משך הקרנה 132 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט ביוגרפי, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יום הדיןאנגלית: The Fixer) הוא סרט דרמה בריטי משנת 1968 בבימויו של גון פרנקנהיימר, עם אלן בייטס, דירק בוגרד ואיאן הולם בתפקידים הראשיים.

התסריט מבוסס על הספר "יום הדין" (The Fixer) של ברנרד מלמוד משנת 1966 שזיכה אותו בפרס פוליצר.

הספר נכתב בהשפעת פרשת משפט בייליס - יהודי נאסר באשמת רצח נער נוצרי כדי להשתמש בדמו לאפיית מצות.

אלן בייטס היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר ולפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה.

יו גריפית היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר - סרט קולנוע.

דלטון טרמבו היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לתסריט הטוב ביותר.

הסרט היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לתסריט הטוב ביותר.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יקוב בוק (אלן בייטס) עוזב את השטעטל שלו לאחר שאשתו רייזל (קרול רייז) נפרדה ממנו. הוא מגיע לקייב ונכנס לגטו היהודי בדיוק כאשר נערך שם פוגרום על ידי פרשי המאות השחורות. הם מסתערים על יהודים, הורגים ופוצעים ומשאירים הרס ברחוב. יקוב מוצא מקלט בדירתו הצנועה של החייט לאטקה (דוד אופטושו). יקוב הוא אמן ואיש תחזוקה ולאטקה מציע לו להתלבש ולהיראות כגוי ולמצוא עבודה בעיר.

באחד הלילות המושלגים מוצא יקוב אדם שוכב בשלג ועומד לקפוא לאחר שתייה אלכוהול. הוא רואה על בגדו את סמל המאות השחורות ורוצה לעזוב אותו אבל לפתע מגיעה ביתו הנכה זינאידה (אליזבת הרטמן) ומתחננת שיעזור לה ושניהם גוררים אתו לביתו.

מתברר שמדובר באדם עשיר בשם לבדב (יו גריפית) שמודה ליקוב על הצלתו. זינאידה מנסה לעגוב אחריו והוא נכנס למיטתה אך מסרב לקיים אתה יחסים. לבדב ממנה אותו למנהל חשבונות ומפקח במפעל שלו ללבנים.

יקוב מגלה שהפועל הראשי פרוסקוב מרמה ולכן מפחית את משכורתו ופרוסקוב מבטיח להתנקם בו. יום אחד הוא מטפל ביהודי שהותקף על ידי גויים והוא מדמם. הוא מטפל בו ומציע לו אוכל אבל היהודי מעדיף לאכול מצות.

בקרבת מקום גרה מרפה גולוב (ג'ורג'יה בראון) עם בנה ומאהבה. הבן נמצא הרוג במפעל ופרוסקו שגילה שיקוב יהודי, מאשים את יקוב שרצח את הנער למטרה פולחנית של אפיית מצות עם דם של ילד נוצרי. האם השכולה צועקת בפומבי שיקוב הוא הרוצח ואכן נתגלו בחדרו מצות עם דם.

יקוב נעצר ומואשם ברצח וגם זינאידה מאשימה אותו בתקיפה מינית. חוקר המשטרה האנטישמי גרובשוב (איאן הולם) לוחץ עליו שיודה ברצח לעומת זאת התובע המחוזי ביביקוב (דירק בוגרד) מבין שמדובר כאן באדם משכיל שקורא בכתבי שפינוזה ואין הוא הרוצח. הוא סבור שהרוצח הוא מאהבה של מרפה.

ביביקוב נפגש עם שר המשפטים הרוזן אודונסקי (דייוויד וורנר), מעלה את טענותיו ומבקש להיפגש עם הצאר אך אודונסקי עוצר אותו ומודיע כי יש להאשים את יקוב בגלל ששנאת היהודים זה נושא שמאחד חלקים נרחבים בעם ומטה את הזעם שלהם מחצר הצאר.

ביביקוב נמצא אחר כך תלוי בבית הסוהר וההודעה הרשמית היא שהוא "התאבד".

הלחץ על יקוב להודות גובר, נשלחים אליו כומר וכן אשתו רייזל אך הוא מסרב. לבסוף מגיע אודונסקי ומציע לו כי יודה באשמה ואחר כך יקבל חנינה מהצאר אך יקוב מסרב.

העינויים נמשכים שלוש שנים ויקוב מאבד צלם אדם ורואה חזיונות כאילו הוא נפגש עם הצאר. לבסוף לאחר לחץ בינלאומי נקבע תאריך למשפט. לתאו מגיע עורך הדין אוסטרובסקי (מייקל גוטליף) ומודיע לו כי יש לו הוכחות ברורות מי הרוצח וכי השלטונות ינסו לרצוח אותו לפני המשפט.

לפני היציאה למשפט מנסה מפקד בית הסוהר לירות בו אך מפקד האבטחה מונע ממנו. יקוב מובל לבית המשפט בקייב שם מחכים לו אלפי אנשים רובם יהודים ומריעים לו והוא עולה במדרגות לקראת פתיחת משפטו.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
אלן בייטס יקוב בוק
דירק בוגרד בוריס ביביקוב חוקר
איאן הולם גרובשוב חוקר
יו גריפית לבדב
אליזבת הרטמן זינאידה בתו של לבדוב
דייוויד וורנר הרוזן אודונסקי שר המשפטים
דוד אופטושו לאטקה חייט יהודי
קרול רייז רייזל בוק גרושתו של יקוב
מייקל גוטליף אוסטרובסקי עו"ד של בוק
תומאס הית'קוף פרוסקו פועל
ג'ורג'יה בראון מרפה גולוב אם שכולה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]