ארכיון המדינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°45′14.27″N 35°12′42.05″E / 31.7539639°N 35.2116806°E / 31.7539639; 35.2116806

סמליל ארכיון המדינה כפי שהוצג בספטמבר 2014. הסמליל הוא תמונה גרפית של דגל עשוי פסיפס. צבעיו – כחול, ירוק וחום – מרמזים על נופי הארץ: החלקים החסרים בפסיפס מרמזים על מלאכת איסוף המידע שלעולם ימשיך הארכיון לבצע; צורת הדגל המתנופף מרמזת על היותו מוסד ממלכתי
אולם הקריאה
תצוגת הקבע
חזית בניין ארכיון המדינה בשכונת מקור חיים בירושלים, 8/09

ארכיון מדינת ישראל או בקיצור ארכיון המדינה (עד 2011: גנזך המדינה[1]) הוא הארכיון הממלכתי של מדינת ישראל. הוא שייך למשרד ראש הממשלה. אוספי הארכיון מהווים אבן שואבת למחקר ומשמשים את חוקרי תולדות היישוב ומדינת ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארכיון המדינה החל לפעול עם הקמת המדינה, ופעולתו הוסדרה בחוק הארכיונים ה'תשט"ו1955. החוק מהווה את המסגרת המשפטית, המינהלית והמקצועית לניהול המערכת הארכיונית במדינה. התקנות וההנחיות הנלוות לחוק מעניקות לגנז, ובאמצעותו לעובדי גנזך המדינה, את הסמכות להדריך, להנחות ולפקח על ניהול הארכיונים והרשומות במוסדות המדינה, ברשויות המקומיות ובתאגידים הממשלתיים.

תפקידיו העיקריים של ארכיון המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כינוס התיעוד הארכיוני (על כל סוגיו) של מוסדות המדינה, שמירתו לצמיתות ופתיחתו לעיון הציבור, בהתאם לתקנות העיון.
  • קביעת מדיניות לשמירה, או לחלופין, לביעור התיעוד במדינת ישראל.
  • פיקוח מקצועי על פעולות ארכיונים שונים במדינה.
  • איתור, רישום והפקדה של ארכיונים פרטיים, המצויים בידי מוסדות המדינה ותושביה.
  • הוצאה לאור של "תעודות למדיניות החוץ של מדינת ישראל".
  • הוצאה לאור של ספרי הנצחה לזכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה.
  • הוצאה לאור של מדריכים מקצועיים וחוברת ביבליוגרפית של פרסומי הממשלה.

אוספי ארכיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוסף מתועדים מוסדות המדינה וכן הממשלים הקודמים בארץ ישראל: השלטון העות'מאני (חומר מן השנים 18151917), המנדט הבריטי (19171948), וכן אוספים שמקורם במוסדות הקהילה הערבית בארץ ישראל בתקופות אלה.

בארכיון המדינה שמורים מסמכים, מפות, בולים, ופרסומים רשמיים של משרדי הממשלה השונים, של הכנסת ושל בית הנשיא, ובהם פרוטוקולים של ישיבות הממשלה לאחר 1948, פרוטוקולים של ועדות הכנסת, תיעוד של ועדות חקירה ממלכתיות ותיעוד משפטי, ובכלל זה תיעוד מבית המשפט העליון ותיעוד מרשם הקרקעות. בנוסף לאלו מופקדים בארכיון עשרות ארכיונים פרטיים של מוסדות ושל אישים בעלי חשיבות בתולדות היישוב והמדינה.

בארכיון שמורים מסמכי היסוד של מדינת ישראל ובראשם מגילת העצמאות, חוק השבות, חוקי המדינה והסכמים בינלאומיים שהמדינה חתמה עליהם כגון הסכמי שביתת הנשק, הסכם השילומים עם גרמניה, הסכמי השלום עם מצרים ועם ירדן, הצהרת העקרונות בדבר הסדרי-ביניים של ממשל עצמי וחילופי האיגרות עם אש"ף (הסכמי אוסלו) ועוד.

מדיה ושימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארכיון המדינה מופקד תיעוד יקר ערך השמור במדפים באורך של כ-45 ק"מ. מצוי בו תיעוד אור-קולי מגוון, ובו סרטים המתעדים אירועים מתקופת המנדט והמדינה לרבות משפט אייכמן, קלטות קול וסרטי וידאו ובהם עדויות של אישים מרכזיים במדינת ישראל, תקליטים המתעדים נאומים, ישיבות כנסת, טקסים ואירועים שונים וכן אוסף של כ-100,000 תצלומים.

בשנת 2007 החליטה ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל על הקמת אתר גניזה לאומי של גנזך המדינה בערד.‏‏‏[2]

הבניין העתידי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012 הורה מנכ"ל משרד ראש הממשלה - הראל לוקר על סגירת הארכיון למספר חודשים עקב הסיבה כי הבניין אוכלס לראשונה לפני 19 שנה ללא היתר וללא טופס איכלוס בתוך מבנה ששימש משרדים לסחר מכוניות. ועדת התכנון המחוזית של ירושלים אישרה את הקמת הבניין החדש של גנזך המדינה בסמוך לבניין הארכיון הציוני המרכזי בקריית הלאום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]