ארכיון המדינה
ארכיון מדינת ישראל או בקיצור ארכיון המדינה (עד 2011: גנזך המדינה[1]) הינו הארכיון הממלכתי של מדינת ישראל. הוא שייך למשרד ראש הממשלה.
ארכיון המדינה החל לפעול עם הקמת המדינה, ופעולתו הוסדרה בחוק הארכיונים ה'תשט"ו–1955. החוק מהווה את המסגרת המשפטית, המינהלית והמקצועית לניהול המערכת הארכיונית במדינה. התקנות וההנחיות הנלוות לחוק מעניקות לגנז, ובאמצעותו לעובדי גנזך המדינה, את הסמכות להדריך, להנחות ולפקח על ניהול הארכיונים והרשומות במוסדות המדינה, ברשויות המקומיות ובתאגידים הממשלתיים. אוספי ארכיון מהווים אבן שואבת למחקר ומשמשים את חוקרי תולדות היישוב ומדינת ישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] תפקידיו העיקריים של ארכיון המדינה
- כינוס התיעוד הארכיוני (על כל סוגיו) של מוסדות המדינה, שמירתו לצמיתות ופתיחתו לעיון הציבור, בהתאם לתקנות העיון.
- קביעת מדיניות לשמירה, או לחלופין, לביעור התיעוד במדינת ישראל.
- פיקוח מקצועי על פעולות ארכיונים שונים במדינה.
- איתור, רישום והפקדה של ארכיונים פרטיים, המצויים בידי מוסדות המדינה ותושביה.
- הוצאה לאור של "תעודות למדיניות החוץ של מדינת ישראל".
- הוצאה לאור של ספרי הנצחה לזכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה.
- הוצאה לאור של מדריכים מקצועיים וחוברת ביבליוגרפית של פרסומי הממשלה.
[עריכה] אוספי ארכיון
באוסף מתועדים מוסדות המדינה וכן הממשלים הקודמים בארץ ישראל: השלטון העות'מאני (חומר מן השנים 1815–1917), המנדט הבריטי (1917–1948), וכן אוספים שמקורם במוסדות הקהילה הערבית בארץ ישראל בתקופות אלה.
בארכיון המדינה שמורים מסמכים, מפות, בולים, ופרסומים רשמיים של משרדי הממשלה השונים, של הכנסת ושל בית הנשיא, ובהם פרוטוקולים של ישיבות הממשלה לאחר 1948, פרוטוקולים של ועדות הכנסת, תיעוד של ועדות חקירה ממלכתיות ותיעוד משפטי, ובכלל זה תיעוד מבית המשפט העליון ותיעוד מרשם הקרקעות. בנוסף לאלו מופקדים בארכיון עשרות ארכיונים פרטיים של מוסדות ושל אישים בעלי חשיבות בתולדות היישוב והמדינה.
בארכיון שמורים מסמכי היסוד של מדינת ישראל ובראשם מגילת העצמאות, חוק השבות, חוקי המדינה והסכמים בינלאומיים שהמדינה חתמה עליהם כגון הסכמי שביתת הנשק, הסכם השילומים עם גרמניה, הסכמי השלום עם מצרים ועם ירדן, הצהרת העקרונות בדבר הסדרי-ביניים של ממשל עצמי וחילופי האיגרות עם אש"ף (הסכמי אוסלו) ועוד.
[עריכה] מדיה ושימור
בארכיון המדינה מופקד תיעוד יקר ערך השמור במדפים באורך של כ-45 ק"מ. מצוי בו תיעוד אור-קולי מגוון, ובו סרטים המתעדים אירועים מתקופת המנדט והמדינה לרבות משפט אייכמן, קלטות קול וסרטי וידאו ובהם עדויות של אישים מרכזיים במדינת ישראל, תקליטים המתעדים נאומים, ישיבות כנסת, טקסים ואירועים שונים וכן אוסף של כ-100,000 תצלומים.
בשנת 2007 החליטה ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל על הקמת אתר גניזה לאומי של גנזך המדינה בערד.[2]
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר ארכיון המדינה
- על אודות הגנזך באתר משרד ראש הממשלה
- מיכל גרינברג, גנזך המדינה יועבר לערד כחלק מתוכנית לפיתוח הנגב, באתר הארץ, 7 במרץ 2007
- פ.א. אלסברג, גנזך המדינה כמקור לתולדות ארץ ישראל בתקופת השלטון העות'מאני, קתדרה 1, אלול תשל"ו
[עריכה] הערות שוליים
- ^ החלפת שמו של "גנזך המדינה" ל"ארכיון המדינה", 8 בנובמבר 2011 באתר ארכיון המדינה
- ^ החלטת ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל: הקמת אתר הגניזה הלאומי של גנזך המדינה בנגב
