יוסף סרגוסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יוסף סרגוסי (רב))
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציון קבורתו של רבי יוסף סרגוסי

רבי יוסף סרגוסי (או יוסי סרגוסי, ה'ר"כ, 1460 - ה'רס"ז, 1507[1]) היה מחכמי צפת ומנהיגיה במאה ה-16, ורבו של רבי דוד בן זמרארדב"ז). בקרב יהודי צפת נהגו לכנותו בשם "הצדיק הלבן" או "הצדיק של התרנגולים"‏[2]. והאגדה אף מספרת עליו שזכה לגילוי אליהו[3].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי אברהם, בעיר סרגוסה שבספרד, ומכאן כינויו "סרגוסי".

רבי יוסף עזב את ספרד בזמן גירוש ספרד והתיישב בסיציליה[4], ולאחר מכן עלה לארץ ישראל. בדרכו לארץ ישראל עבר בביירות, בצידון ובמצרים. במצרים קיבלו אותו בכבוד גדול, שכן שמו כבר התפרסם בעולם, וסופר שהיה משכין שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו ואפילו בין הגויים‏[5]. במצרים גר כ-3 שנים, ושם למד אצלו רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) ולאחר מכן עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת. בצפת התקבל כמנהיג הקהילה ואף רבי יוסף קארו נהג בו כבוד גדול‏[6]. בספר חרדים מוזכר שהיה מרבה שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו אף בין גוים‏[7].

סיפורי אגדה שנקשרו בשמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגדה מספרת כי פעם אחת גזר הפחה על יהודי צפת שיביאו לו כמה מאות תרנגולים לבנים. באותה עת תרנגול לבן היה נדיר ביותר, ורוב התרנגולים היו צבעוניים. יהודים עלו לציונו של רבי יוסף שהיה ידוע כמחולל נסים, וכמי שזכה לגילוי אליהו, ובקשו שם רחמי שמים. התגלה רבי יוסף לאחד מהם בחלום ואמר שיביאו כמה מאות תרנגולים צבעוניים, ובדרך נס הפכו התרנגולים ללבנים‏[8][9].

עוד מספרת האגדה, כי פעם אחת הלך רבי יוסי מצפת להתפלל על קברו של רבי יהודה בר אילעאי, בדרכו התגלה לו אליהו הנביא ולמד עימו תורה. ביקש רבי יוסי כי לאחר מאה ועשרים שנה, יקברו אותו במקום בו התגלה לו הנביא. ואכן נמצא קברו של רבי יוסי, על צלע ההר ליד קברו של רבי יהודה, בעין זיתים, בדרך לצפת.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תולדות היהודים בישראל, מאת אז"ר, פרק 15
  2. ^ הרב אברהם בארג, ספר שלום ירושלים.
  3. ^ ספר חרדים, פרק ח'.
  4. ^ יש הסבורים כי לא היה כלל ממגורשי ספרד, אלא ממגורשי סיציליה
  5. ^ ספר חרדים פרק ח'.
  6. ^ אברהם יערי, מסעות ארץ ישראל, עמ' 411.
  7. ^ פרק ח'.
  8. ^ הרב חיים הלוי הורוביץ', ספר חבת ירושלים.
  9. ^ החוקר והסופר מיכאל איש שלום בספרו מקומות קדושים ומקומות היסטוריים בארץ ישראל מבהיר כי המסורת ייחסה סיפור זה בטעות גם לאבא יוסף הבנאי.