יוסף קארו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יוסף קארו
Rabbi-Caro.jpg
דיוקן המיוחס לרבי יוסף קארו
תאריך לידה ה'רמ"ח
מקום לידה ספרד
תאריך פטירה י"ג בניסן ה'של"ה
מקום פטירה צפת
תאריך לידה לועזי 1488
תאריך פטירה לועזי 24 במרץ 1575 (בגיל 86 בערך)
נושאים שבהם עסק הלכה, קבלה
תלמידיו רבי משה קורדובירו, רבי משה אלשיך, רבי משה גלנטי, הרב יום טוב צהלון, הרב אליעזר אשכנזי, הרב שם טוב עטיה
חיבוריו שולחן ערוך, כסף משנה, בית יוסף, מגיד מישרים, אבקת רוכל
קברו בצפת

רבי יוסף קארו (1488, ה'רמ"ח[1] - 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה[2]) הוא מגדולי הרבנים ופוסקי ישראל בכל הדורות, מחבר השולחן ערוך והבית יוסף, מכונה גם הבית יוסף, מרן והמחבר. עסק גם בקבלה. נחשב לחותם תקופת הראשונים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1488 בספרד לרב אפרים. בעודו ילד קטן נאלץ לנדוד עם הוריו בעקבות גירוש ספרד, והמשפחה הגיעה לליסבון שבפורטוגל משם הגיעה לקושטא. אחר שאביו נפטר הוא גדל בבית דודו שחי בקושטא, רבי יצחק קארו. בבגרותו התבסס באדריאנופול. בעיר זו התחתן ובה זכה למעמד רבני חשוב, ובהיותו כבן 34 החל בכתיבת חיבורו על הטור - הבית יוסף.

אחרי שהתאלמן מאשתו הראשונה התחתן בשנית. בין 1523 ל-1536 התגורר בעיר ניקופול בבולגריה ובה הקים את בית הכנסת וישיבת "בית יוסף" ולאחר מכן עלה לארץ ישראל, וקבע את מקומו בצפת. בעיר הגלילית נעשה תלמידו של רבי יעקב בירב, והיה הראשון שהוסמך על ידו כרב עם חידוש הסמיכה. אחר כך נסמכו לרבנות רק עוד שלושה תלמידים נוספים של ר' יעקב בירב: רבי משה מטראני, רבי משה קורדובירו ורבי יוסף סאגיס (רבו של ר' אלעזר אזכרי (מחבר ספר חרדים) וחברו של ר' יוסף קארו.

עשרים שנה ארך חיבור ה"בית יוסף" שנכתב על הארבעה טורים לרבי יעקב בן הרא"ש ובו ערך ר' יוסף קארו דיונים הלכתיים מעמיקים, בסופם קבע את עמדתו המסכמת. עשר שנים נוספות חלפו עד להוצאת החיבור לאור. שיטת הפסיקה שלו הייתה: הכרעה על פי רוב הדעות בין הרמב"ם, הרי"ף והרא"ש. לקיצור שסיכם את הלכות ה"בית יוסף" קרא: שולחן ערוך, וקיצור זה עתיד היה להיעשות במהלך ההיסטוריה לעיקר.

בחלק מתקופת הכתיבה פרצה בצפת מגפת דבר והוא עבר לביריה.

בזקנתו, בהיותו קרוב ל-80, התחתן בשלישית, ובגיל מופלג זה נולד לו בן בשם יהודה. הוא נפטר בצפת בגיל 87, והאבל על פטירתו הכה גלים בכל רחבי העולם היהודי.

ר' יוסף קארו שלח את ר' שמואל לאניאדו לכהן כרב בארם צובא, שם מונה בהמשך לראש רבני העיר והיה למייסדה של שושלת רבנית מקומית.

התפשטות ספריו וחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר "שולחן ערוך" נפוץ בכל עם ישראל. אולם, משום שהספר בנוי על שלשה עמודי ההוראה, הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, ראו בני יהדות אשכנז שפסיקתם נדחקה הצידה, ולכן כתב הרמ"א עליו הגהות שבו מובאים שיטות ומנהגי אשכנז. בדינים שבהם הרמ"א חלק על השו"ע, דחו האשכנזים את פסקי השולחן ערוך, אולם בכל מקום שלא חלק על רבי יוסף קארו, התקבלו פסקיו גם על האשכנזים.

שנים מעטות אחרי חיבור השולחן ערוך, התפשטה תורת האר"י ופורסמה, ומאז התפלגה הפסיקה הספרדית לשני זרמים, האחד נאמן לשיטת השולחן ערוך ולרמב"ם והשני נאמן לתורת הקבלה. בימינו קיים הבדל זה בין פסיקת השולחן ערוך לפסיקת הבן איש חי. יש הנוהגים לפסוק בענייני תפילה על פי האר"י ובהלכות אחרות על פי השולחן ערוך והרמב"ם.

חיבור חשוב אחר של רבי יוסף קארו הוא "כסף משנה" על "היד החזקה" של הרמב"ם, חיבור שנכתב לפני ספרו "בית יוסף"‏[3]. בספר זה הוא משתדל ליישב את שיטת הרמב"ם מהשגות הראב"ד עליו, ולמצוא מקורות בתלמוד לדבריו של הרמב"ם, מאחר שהמחבר עצמו לא ציין את מקורותיו.

הוא עסק גם בשאלות ותשובות שנשלחו אליו משאר הגדולים שחיו בדורו, ואלו נדפסו בספר השו"ת "אבקת רוכל". בין השואלים היו רבי משה אלשיך, רבי שלמה אלקבץ ואחרים. מודפסת בספר גם שאלה מאת האר"י, שלייחוסה לאר"י קמו עוררין.

דף השער של המהדורה הראשונה של "מגיד מישרים", לובלין-ונציה ה'ת"ו-ה'ת"ט

כמו כן כתב רבי יוסף קארו את הספר "מגיד מישרים", עליו יפורט להלן.

רבי יוסף קארו המקובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרב בצפת לא נמנע רבי יוסף קארו מלשלוח ידו בקבלה, למרות שאין היא מרבה להופיע בכתביו ההלכתיים. רבי משה קורדובירו מצטט חידושי קבלה שלו. כמו כן נדפס תחת שמו הספר "מגיד מישרים". ספר זה הוא יומן של התגלויות מגיד, מלאך שלוח ממרום, הכולל תאריכים מדויקים של ההתגלויות, העיסוק בו עסק רבי יוסף קארו לפני ההתגלות - לרוב לימוד פרקי משניות, ותוכן ההתגלויות עצמו. דברי המגיד של ר' יוסף קארו נמסרו בשפה הארמית.

רבי שלמה אלקבץ תיאר באיגרת שאותה מצטט רבי ישעיה הלוי הורוביץ, אירוע של התגלות שאותה חווה יחד עם ר' יוסף קארו בליל שבועות בשנת 1533, וסיפר:

"זיכנו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו (רבי יוסף קארו), קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא".

האירוע התרחש בהיותם בעיר ניקופול ובעקבותיו החליטו השניים לעלות לארץ ישראל.

התגלותו של "מגיד" בנפשו של פוסק הלכות רציונלי הפתיעה רבים, והיו שתהו אם למעשה אין מדובר בזיוף ובאגדה שיוחסה בטעות לרבי יוסף קארו. בראש המערערים עמד שי"ר, אך צבי ורבלובסקי, שחקר את תופעת המגידות בהרחבה בספרו "רבי יוסף קארו", הגיע למסקנה שאין כל ראיה לכך שמדובר בזיוף. בנוסף, בשיחה בעל פה, טען ורבלובסקי שייתכן כי רבי יוסף קארו נקט בפעולות מאגיות שונות כדי לזכות במגיד, כפי שנהגו מקובלים אחרים בדורו, ואף שאין בספר "מגיד מישרים" אזכורים לכך, ייתכן שהדבר נובע מהעריכה המאוחרת לספר, ולמעשה אף בו נעשה שימוש באמצעים מאגיים. ייתכן שהשמיטו את הדברים כדי ל"הכשיר" את הבית יוסף, או בשל האופי הדרשני של הספר בעריכתו הסופית שלא נתן מקום לתיאור הפרקטיקות שהביאו לגילוי הסודות (מפי משה אידל, "ספונות" יז).

המגיד הבטיח לרבי יוסף קארו בין השאר שימות על קידוש השם:

ואזכך לעלות לא"י בשנה זאת ואחר כך אזכך להישרף על קדושת שמו. ואזכך להישרף בארץ ישראל ברבים לקדש שמי בפרהסיה ותעלה לעולה על מזבחי... ואזכך לסיים חיבורך להאיר בו עיני כל ישראל שכל עמים חכמים ונבונים ומשכילים ישאבו מחיבורך שנקרא בית יוסף.

על ציטוט זה ממגיד מישרים אמר החפץ חיים שאין להבינו כלשונו ובתשובה לשאלה זו שהוא נשאל: "ווער וואס וייסט, זאגט נישט, און ווער וואס זאגט, וייסט נישט". כלומר: "מי שיודע לא אומר ומי שאומר לא יודע"-היינו שמדובר בעניינים נשגבים שאין להבינם כפשוטם.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כסף משנה -מקורות להיד החזקה לרמב"ם ותירוץ קושיות הראב"ד.
  • בית יוסף - ציוני מקורות, מנהגים ודעות בהלכה על הטור.
  • בדק הבית - תוספות מהדורה שנייה על הבית יוסף.
  • שולחן ערוך - סיכום הבית יוסף והכרעה מעשית של השיטות.
  • מגיד מישרים - מאמרים בקבלה ערוך כיומן על סדר פרשיות השבוע אותם קיבל הרבי יוסף קארו מפי "המגיד".
  • כללי הגמרא - דיון ביסודות הלשוניים וההלכתיים של הגמרא, נתחבר כפירוש על הליכות עולם לרבינו ישועה הלוי פרוונצאל.
  • אבקת רוכל - שאלות ותשובות בנושאים הלכתיים שונים.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחיבוריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ר' דוד קונפורטי בספרו "קורא הדורות" (דף לה, ע"ב) מציין שר' יוסף קארו חי 87 שנה, ונתן רמז לשנות חייו "ראשו כתם פז"
  2. ^ על פי הרשום בסוף כסף משנה על הרמב"ם, וכן כתב החיד"א בספרו "שם הגדולים", ערך מרן מהר"ר יוסף קארו
  3. ^ אמנם בהלכות בית הבחירה פרק ז' הלכה ט', כתב בכסף משנה וז"ל: וכל הדברים הללו ביארתי באר היטב בספר בית יוסף שעל טור א"ח בסימן ב' עיין עליו עכ"ל. מכאן משמע שהבית יוסף נכתב קודם. ואפשר ליישב שבסוף ימיו חזר והוסיף הערות על מה שכתב בכסף משנה. והחיד"א בשם הגדולים כתב שאע"פ שהכסף משנה נכתב ראשון, מר"ן זצ"ל לא הדפיסו עד סוף ימיו ואז ערך בו שינויים.
תקופת חייו של יוסף קארו על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן