יורד לנכסי חברו שלא מדעתו
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
לפי ההלכה, יורד לנכסי חברו שלא מדעתו (נקרא לעיתים: יורד) הוא אדם שהשביח את נכסיו של חברו בלא ידיעתו. האדם שהושבחו נכסיו ללא ידיעתו חייב לשלם לאדם שהשביח את נכסיו, ואינו יכול לטעון שאינו מעוניין בהשבחה זו.
פרטי הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקור הדין נאמר כי במקרה שבו השביח אדם שדה או בית של חברו, חייב בעל השדה לשלם לו כפי שווי עבודתו. דין זה מוגבל לשדה העומדת לנטיעה או לבית העומד לשיפוץ וכדומה, מאחר שלולא עבודתו היה נדרש לשלם סכום זה לפועל שישכור; אך במקרה שהשדה או הבית היו נשארים שוממים באותה השנה ללא השבחה זו, מתחייב בעל הבית לשלם ל'יורד' רק את סכום ההוצאות שהוציא בעבודתו זו, או כפי השבח שהשביחה השדה מחמת עבודתו – הנמוך מבין השניים[1].
פרשני התלמוד המוקדמים נחלקו האם יש לחייב את בעל השדה אם הוא אריס ודרכו לנטוע את שדותיו בעצמו, ואין לו רווח ממוני של אי שכירת פועל[2]. לדעת הראב"ד יש להתייחס לשדה כאילו אינה מיועדת לנטיעה, מפני שבעל השדה לא היה מוציא הוצאות על מנת לנטוע בשדה; אולם לדעת הרשב"א יש לבעל השדה לשלם ל'יורד' את השווי ששווה לו הנאה זו שנמנעה ממנו הטרחה של נטיעת השדה, וכדעה האחרונה פסק הרמ"א[3].
סיבת חיוב התשלום[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור, בעל השדה או הנכס מחויב לשלם ל'יורד' על הוצאותיו. בראשונים ובאחרונים האריכו לבאר מאיזה טעם מתחייב בתשלום:
- נהנה – יש שכתבו שהחיוב הוא מדין נהנה, מאחר שבעל השדה נהנה ממעשיו אל ה'יורד[4].
- משתרשי ליה – יש מהאחרונים שכתבו שסיבת החיוב הוא מאחר שעל ידי פועלת ה'יורד' חסכו הבעלים ממון שהיו נצרכים להוציא לולא מעשיו[5].
- ממוני גבך – הרב יחזקאל אברמסקי כתב שסיבת החיוב היא משום שהנטיעות וכדומה הן רכוש ה'יורד'[6].
- אריס או פועל – מאחר שהשדה עומדת ליטע, נוח להם במעשיו של ה'יורד' וכאילו ירד לשם מדעתם[7].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "יורד לנכסי חברו שלא מדעתו", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- פרק ד' לחוק המקרקעין, תשכ"ט–1969: בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ק"א, עמוד א', ושולחן ערוך, חושן משפט, סימן שע"ה, סעיף א'
- ^ בית יוסף, חושן משפט, סימן שע"ה, סעיף ב'.
- ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן שע"ה, סעיף ד'.
- ^ תוספות תלמיד רבנו תם בבא קמא נח א, בשם ר"י.
- ^ שערי יושר ג כה.
- ^ כך כתב החזון יחזקאל בתלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף י"א, בדעת המשנה תורה לרמב"ם, הלכות שכנים, פרק ג', הלכה ד', ומגיד משנה שם
- ^ אריס – משמעות הריטב"א בבא מציעא קא א, בדעת רש"י; נמוקי יוסף שם. פועל – שערי יושר שער ג, כה
