הטבלה המחזורית
ערך זה עוסק בשיטת מיון היסודות. אם התכוונתם לספרו של פרימו לוי, ראו הטבלה המחזורית (ספר).
הטבלה המחזורית או המערכה המחזורית, המכונה טבלת מנדלייב, היא שיטת מיון (טקסונומיה) שהוצעה לראשונה על ידי הכימאי הרוסי דמיטרי מנדלייב ב-1869, ומציגה את כל היסודות לפי המספר האטומי והסמל הכימי של האטומים שלהם. מנדלייב גילה מחזוריות בתכונות הכימיות של היסודות, כאשר הם מסודרים מן הקל אל הכבד. בעת שנבנתה הטבלה המספרים האטומיים היו לא יותר ממספרים סידוריים שניתנו ליסודות על-פי המשקל שלהם, אך 70 שנה מאוחר יותר פותחה תאוריה שהסבירה את הקשר בין המספר האטומי למבנה הפנימי של אטומי היסודות.
בתקופה שבה הציע מנדלייב את שיטתו הוצעו גם שיטות מיון אחרות. טבלת מנדלייב נחשבת לשיטה המוצלחת ביותר, שכן הניבויים שלה הם המדויקים ביותר. מנדלייב, באמצעות הטבלה שבנה, הניח את התשתית לתאוריית מבנה האטום. הוא הצליח למצוא קשר בין צפיפות היסודות לאופי התגובה שלהם בתהליכים כימיים. את הגילוי הזה הוא ניצל לפיתוח מודל מתמטי שמאפשר ניבוי של תכונות היסודות על פי צפיפותם. יסודות בולטים שהטבלה של מנדלייב ניבאה הם סקנדיום, גליום וגרמניום, שלא היו ידועים בעת שנערכה, והתאימו במדויק למקומות החסרים בטבלה, ולתכונות המצופות לפי המקום.
תוכן עניינים |
מבנה הטבלה[עריכה]
היסודות בטבלה המחזורית מסודרים בצורה מיוחדת, התואמת את סידור האלקטרונים שלהם (הקונפיגורציה האלקטרונית), ומכאן - את תכונותיהם הכימיות:
- כל אחת מהשורות נקראת מחזור, המחזור הראשון (העליון) מכיל רק שני יסודות (הליום ומימן) המחזיקים במספרים האטומיים 1 ו-2.
- ליסודות הנמצאים באותה שורה יש מספר זהה של קליפות אלקטרונים, הנעים במסלולים ובצורות שונות, תלוי ברמת האנרגיה, במגנטיות ובגודל שלהם, כשהקליפה החיצונית של היסודות בקצה השמאלי של הטבלה מכילה אלקטרון בודד, ואילו זו של היסודות בקצה הימני מכילה 8 אלקטרונים (המספר המקסימלי האפשרי; כלומר, קליפתם מלאה לגמרי באלקטרונים). לדוגמה, ליתיום ונאון מכילים שניהם שתי קליפות אלקטרונים, כיוון ששניהם מצויים בשורה השנייה של הטבלה; הקליפה החיצונית של ליתיום מכילה אלקטרון אחד, וזו של נאון - 8 אלקטרונים. (יוצאת דופן היא השורה הראשונה, בה להליום, היסוד האחרון בשורה, רק שני אלקטרונים).
- ליסודות הנמצאים באותו הטור (מכונה בהקשר זה קבוצה) יש מספר זהה של אלקטרונים בקליפה החיצונית. היות שלמספר האלקטרונים בקליפה החיצונית השפעה מכרעת על התכונות הכימיות של היסוד, מגלים כל היסודות באותו הטור תכונות כימיות דומות ומהווים ברוב המקרים קבוצה מוגדרת בעלת שם (הלוגנים, מתכות אלקליות ועוד). לכלל זה (בנוגע למספר האלקטרונים בקליפה החיצונית) יש יוצאים מן הכלל במתכות המעבר.
לטבלת מנדלייב כמה חסרונות, העיקרי שבהם הוא הקושי לתאר באמצעותה את תכונותיהן של מתכות המעבר. חלק ניכר ממתכות המעבר מובאות כנספח לטבלה, משום שאין אפשרות לכלול אותן בתוכה. כמו כן היסוד מימן מופיע על-פי הטבלה בטור שאינו מתאים לו מבחינת תכונותיו.
| קבוצה ← | 18 | 17 | 16 | 15 | 14 | 13 | 12 | 11 | 10 | 9 | 8 | 7 | 6 | 5 | 4 | 3 | 2 | 1 | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ↓ מחזור | ||||||||||||||||||||
| 1 | 2 He |
1 H |
||||||||||||||||||
| 2 | 10 Ne |
9 F |
8 O |
7 N |
6 C |
5 B |
4 Be |
3 Li |
||||||||||||
| 3 | 18 Ar |
17 Cl |
16 S |
15 P |
14 Si |
13 Al |
12 Mg |
11 Na |
||||||||||||
| 4 | 36 Kr |
35 Br |
34 Se |
33 As |
32 Ge |
31 Ga |
30 Zn |
29 Cu |
28 Ni |
27 Co |
26 Fe |
25 Mn |
24 Cr |
23 V |
22 Ti |
21 Sc |
20 Ca |
19 K |
||
| 5 | 54 Xe |
53 I |
52 Te |
51 Sb |
50 Sn |
49 In |
48 Cd |
47 Ag |
46 Pd |
45 Rh |
44 Ru |
43 Tc |
42 Mo |
41 Nb |
40 Zr |
39 Y |
38 Sr |
37 Rb |
||
| 6 | 86 Rn |
85 At |
84 Po |
83 Bi |
82 Pb |
81 Tl |
80 Hg |
79 Au |
78 Pt |
77 Ir |
76 Os |
75 Re |
74 W |
73 Ta |
72 Hf |
* | 56 Ba |
55 Cs |
||
| 7 | 118 Uuo |
117 Uus |
116 Lv |
115 Uup |
114 Fl |
113 Uut |
112 Cn |
111 Rg |
110 Ds |
109 Mt |
108 Hs |
107 Bh |
106 Sg |
105 Db |
104 Rf |
** | 88 Ra |
87 Fr |
||
| * לנתנידים: | 71 Lu |
70 Yb |
69 Tm |
68 Er |
67 Ho |
66 Dy |
65 Tb |
64 Gd |
63 Eu |
62 Sm |
61 Pm |
60 Nd |
59 Pr |
58 Ce |
57 La |
|||||
| ** אקטינידים: | 103 Lr |
102 No |
101 Md |
100 Fm |
99 Es |
98 Cf |
97 Bk |
96 Cm |
95 Am |
94 Pu |
93 Np |
92 U |
91 Pa |
90 Th |
89 Ac |
|||||
| סדרות כימיות בטבלה המחזורית | ||||
|---|---|---|---|---|
| מתכות אלקליות | מתכות אלקאלי-עפרוריות | אקטינידים | לנתנידים | מתכות מעבר |
| מתכות מעבר עמידות | מתכות למחצה | יסודות אל-מתכתיים | הלוגנים | גזים אציליים |
| קידוד צבעים למספרים האטומיים: |
| כחול - יסודות נוזליים בטמפרטורת החדר; ירוק - גזיים, שחור - מוצקים. |
| אדום - יסודות שאינם מופיעים בטבע והופקו באופן מלאכותי בלבד, רובם מוצקים בטמפרטורת החדר, פרט לקופרניקיום (יסוד מספר 112) ואונונאוקטיום (יסוד מספר 118). |
חלוקות שונות של הטבלה המחזורית[עריכה]
מלבד הטבלה המחזורית הרגילה, שבה היסודות מחולקים לפי מחזור, קבוצה וסוג, ניתן לחלק את היסודות הכימיים לקבוצות אחרות:
לפי מתכות, אל-מתכות ומתכות למחצה[עריכה]
אחת החלוקות החשובות של הטבלה המחזורית היא לשלוש קבוצות:
- מתכות - יסודות היוצרים מוצק גבישי בטמפרטורת החדר (מלבד כספית). מתאפיינות בדרך כלל במוליכות חשמלית טובה ובמראה מבריק (אם פניהן נקיים ולא מחומצנים). מבחינה כימית נוטים לקשר מתכתי או לקשר יוני כיון חיובי.
- יסודות אל-מתכתיים - יסודות אשר אינם מתכתיים, בדרך כלל אינם מוליכים (מלבד פחמן במצבים מסוימים), יכולים להיות גזיים נוזליים או מוצקים בטמפרטורת החדר. מבחינה כימית נוטים לקשר קוולנטי, לקשר יוני כיון שלילי, או לא ליצור קשר כלל (גזים אצילים).
- מתכות למחצה - קבוצת היסודות שבין מתכות לאל-מתכות. ליסודות בקבוצה תכונות אשר אינן מסווגות אותן בבירור כמתכת או אל מתכת. חלקן מוליכות למחצה, למשל סיליקון וגרמניום, כלומר אינן מוליכות חשמל במצב רגיל אך מוליכות עם זיהום בריכוז נמוך או הוספת אנרגיה חיצונית (באמצעות אור או חימום).
| קבוצה | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | ||
| מחזור | | |||||||||||||||||||
| 1 | 1 H |
2 He |
||||||||||||||||||
| 2 | 3 Li |
4 Be |
5 B |
6 C |
7 N |
8 O |
9 F |
10 Ne |
||||||||||||
| 3 | 11 Na |
12 Mg |
13 Al |
14 Si |
15 P |
16 S |
17 Cl |
18 Ar |
||||||||||||
| 4 | 19 K |
20 Ca |
21 Sc |
22 Ti |
23 V |
24 Cr |
25 Mn |
26 Fe |
27 Co |
28 Ni |
29 Cu |
30 Zn |
31 Ga |
32 Ge |
33 As |
34 Se |
35 Br |
36 Kr |
||
| 5 | 37 Rb |
38 Sr |
39 Y |
40 Zr |
41 Nb |
42 Mo |
43 Tc |
44 Ru |
45 Rh |
46 Pd |
47 Ag |
48 Cd |
49 In |
50 Sn |
51 Sb |
52 Te |
53 I |
54 Xe |
||
| 6 | 55 Cs |
56 Ba |
* |
72 Hf |
73 Ta |
74 W |
75 Re |
76 Os |
77 Ir |
78 Pt |
79 Au |
80 Hg |
81 Tl |
82 Pb |
83 Bi |
84 Po |
85 At |
86 Rn |
||
| 7 | 87 Fr |
88 Ra |
** |
104 Rf |
105 Db |
106 Sg |
107 Bh |
108 Hs |
109 Mt |
110 Ds |
111 Rg |
112 Cn |
113 Uut |
114 Fl |
115 Uup |
116 Lv |
117 Uus |
118 Uuo |
||
| * לנתנידים | 57 La |
58 Ce |
59 Pr |
60 Nd |
61 Pm |
62 Sm |
63 Eu |
64 Gd |
65 Tb |
66 Dy |
67 Ho |
68 Er |
69 Tm |
70 Yb |
71 Lu |
|||||
| ** אקטינידים | 89 Ac |
90 Th |
91 Pa |
92 U |
93 Np |
94 Pu |
95 Am |
96 Cm |
97 Bk |
98 Cf |
99 Es |
100 Fm |
101 Md |
102 No |
103 Lr |
|||||
| מתכות | מתכות למחצה | יסודות אל-מתכתיים |
לפי בלוקים[עריכה]
| ערך מורחב – אורביטל אטומי |
האלקטרונים באטום מסודרים בקליפות, על פי תורת הקוונטים. הקליפות מציינות באופן מקורב את האנרגיה של האלקטרונים בהן ואת המרחק מהגרעין. בממוצע, בקליפה בעלת אנרגיה גבוהה יותר האלקטרונים רחוקים יותר מהגרעין. הקליפות מסומנות במספרים: 1, 2,... וכן הלאה. הקליפות עצמן מחולקות לאורביטלים אטומיים לפי התנע הזוויתי של האלקטרונים בהן. האורביטלים מסומנים באותיות: s, p, d, f. אורביטלים שונים מציינים אנרגיה שונה: אורביטל s הוא בעל האנרגיה הנמוכה ביותר, אחריו p, וכן הלאה.
האלקטרונים באטום נמצאים באורביטל בעל האנרגיה הנמוכה ביותר, וכשהיא מתמלאת הם ממלאים את הרמה הבאה. מכאן נגזר גם המבנה של הטבלה המחזורית, והבלוקים הצבעוניים באיור.
קליפה s יכולה להכיל 2 אלקטרונים, ולכן שני היסודות הראשונים בכל שורה משויכים אליה (שורה ראשונה מתאימה לקליפה 1s שורה שנייה 2s וכן הלאה). קליפה p יכולה להכיל עד ששה אלקטרונים, ומכילה את ששת הטורים האחרונים (13-18). קליפה d מכילה עד 10 אלקטרונים ומשויכות אליה מתכות המעבר. קליפה f מכילה עד 14 אלקטרונים ומכילה את הלנתנידים והאקטינידים.
שם ומסה אטומית[עריכה]
| ערך מורחב – איזוטופ |
המספר של יסוד בטבלה המחזורית נקרא המספר האטומי, והוא מציין את מספר הפרוטונים שבגרעין. מספר זה קובע את סוג האטום, לדוגמה לחמצן 8 פרוטונים בגרעינו.
בנוסף לפרוטונים נמצאים בגרעין נייטרונים, אשר אינם משפיעים על התכונות הכימיות של האטום אך משפיעים על מסתו ועל התכונות הגרעיניות שלו. אטומים בעלי אותו מספר אטומי אך מסה אטומית שונה נקראים איזוטופים שונים של אותו יסוד, והם נבדלים זה מזה רק במספר הנייטרונים.
מסת הנייטרונים שווה בקירוב למסת הפרוטונים. המסה האטומית היא המסה של האטום, הנמדדת ביחידות מסה אטומיות (amu), ושווה בקירוב למסת הפרוטונים ועוד הנייטרונים.
יסוד יסומן עם שמו והמסה האטומית שלו, לדוגמה האיזוטופ הנפוץ של ברזל יסומן כ-56Fe. מספרו האטומי 26, ומסתו המדויקת 55.935amu, הקרובה למספר הפרוטונים ועוד הנייטרונים (56).
גודל דומה למסה האטומית הוא מסה אטומית יחסית, שהיא המסה של היסוד משוקללת כפי שהוא מצוי בטבע, כלומר תערובת של איזוטופים שונים של היסוד על פי תפוצתם. גודל זה יחסי למסה מולרית, שהיא המסה של מול אחד של אטומים (6.022×1023 אטומים) של אותו יסוד כפי שהוא מצוי בטבע, ונמדדת בגרמים. המסה המולרית בגרמים שווה, על פי ההגדרה, למסה האטומית היחסית ביחידות מסה אטומית.
עם לנתנידים ואקטינידים[עריכה]
| 2 He |
1 H |
||||||||||||||||||||||||||||||
| 10 Ne |
9 F |
8 O |
7 N |
6 C |
5 B |
4 Be |
3 Li |
||||||||||||||||||||||||
| 18 Ar |
17 Cl |
16 S |
15 P |
14 Si |
13 Al |
12 Mg |
11 Na |
||||||||||||||||||||||||
| 36 Kr |
35 Br |
34 Se |
33 As |
32 Ge |
31 Ga |
30 Zn |
29 Cu |
28 Ni |
27 Co |
26 Fe |
25 Mn |
24 Cr |
23 V |
22 Ti |
21 Sc |
20 Ca |
19 K |
||||||||||||||
| 54 Xe |
53 I |
52 Te |
51 Sb |
50 Sn |
49 In |
48 Cd |
47 Ag |
46 Pd |
45 Rh |
44 Ru |
43 Tc |
42 Mo |
41 Nb |
40 Zr |
39 Y |
38 Sr |
37 Rb |
||||||||||||||
| 86 Rn |
85 At |
84 Po |
83 Bi |
82 Pb |
81 Tl |
80 Hg |
79 Au |
78 Pt |
77 Ir |
76 Os |
75 Re |
74 W |
73 Ta |
72 Hf |
71 Lu |
70 Yb |
69 Tm |
68 Er |
67 Ho |
66 Dy |
65 Tb |
64 Gd |
63 Eu |
62 Sm |
61 Pm |
60 Nd |
59 Pr |
58 Ce |
57 La |
56 Ba |
55 Cs |
| 118 Uuo |
117 Uus |
116 Lv |
115 Uup |
114 Fl |
113 Uut |
112 Cn |
111 Rg |
110 Ds |
109 Mt |
108 Hs |
107 Bh |
106 Sg |
105 Db |
104 Rf |
103 Lr |
102 No |
101 Md |
100 Fm |
99 Es |
98 Cf |
97 Bk |
96 Cm |
95 Am |
94 Pu |
93 Np |
92 U |
91 Pa |
90 Th |
89 Ac |
88 Ra |
87 Fr |
ראו גם[עריכה]
- רשימת יסודות כימיים
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הטבלה אינה משקרת, באתר הידען.
- פרטים על היסודות הכימיים
- פרק בנושא הטבלה המחזורית בפודקאסט "עושים היסטוריה" של רן לוי
- The Wooden Periodic Table Table, פרטים על היסודות הכימיים
- מירי שיינוביץ, היסודות בטבלה המחזורית ומשמעות שמם
- מנדלייב והמערכה המחזורית, באתר "סיכומונה"
- הטבלה המחזורית, באנציקלופדיה ynet
- דוידסון אונליין (מכון ויצמן), מה המבנה ה'נכון' של הטבלה המחזורית
- דוידסון אונליין - מאגר מדע: מהי הטבלה המחזורית? סרטון על הטבלה המחזורית.
- משה נחמני, הטבלה המחזורית תעבור בקרוב שינוי מהפכני, הידען, 24 בדצמבר 2010
- מה הקטע בטבלה המחזורית?, באתר כלכליסט, 1 במרץ 2012