ילד פעם

**ילד פעם**
תקופת הפעילות	מ-2008
חברים
	אורי וינשטוק, לי גאון , גבי סידון

להקת "ילד פעם" קמה ב-2008. הלהקה התמקדה בשירי ילדים והוציאה שני אלבומי ילדים. ייחודה של הלהקה בהתייחסות לקהל הילדים כקהל מאזינים ביקורתי ואיכותי. בהופעות אין תפאורה נוצצת ואביזרי במה מיוחדים. הדגש הוא על טקסט ומוזיקה איכותיים. נכון ל-2024 מופעים חברי הלהקה במשך 15 שנים. ב-2024 התווסף ללהקה פן אקטיביסטי והיא הפיקה שירי מחאה שקהלה מבוגרים ואשר הפכו במהירות לוויראלים^[1].

שירי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה קמה ב-2008. בשנה זו יצא אלבומה הראשון "ילד פעם". ב-2020 יצא האלבום השני "ילד עוד פעם". ב-2024 עובדים חברי הלהקה על הוצאת אלבום ילדים שלישי.

חברי הלהקה בשנותיה הראשונות ותפקידם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורי וינשטוק - שירה ופסנתר,לי גאון וגבי סידון - שירה,אייל הלר - גיטרה, גיא ברתור-בס, מתן אפרת - תופים, אודי ורזגר - חליל/שייקר, דניאל ומיקה יערי - סאונד^[2]^[3].

רקע חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הלהקה אורי וינשטוק ולי גאון נפגשו במהלך שירותם הצבאי. וינשטוק היה מנהל מוזיקלי של להקה צבאית וגאון מש"קית חינוך. גבי סידון ואורי וינשטוק נפגשו בשרותם הצבאי בצוות הווי בקו"ם.

וינשטוק נגן פסנתר שניגן בין השאר, עם הדורבנים, גלי עטרי, ירדנה ארזי, דני סנדרסון, דני רובס ושולי רנד.

גאון בוגרת רימון והמדרשה למוזיקה בלוינסקי, למדה חינוך מוזיקלי, זמרת, הוציאה אלבומים שאינם לילדים, בנוסף עוסקת בהוראת מוזיקה ובהנחיית קונצרטים לילדים ונוער בפילהרמונית לילדים ובתאטרון החזותי.

הופעות הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות הלהקה התבססו על שירי האלבומים וזכו לפופולריות רבה. השירים מאופיינים בטקסטים אינטליגנטיים שמדברים בהומור על מה שמעסיק ילדים. כוונת הלהקה להתייחס לקהל הילדים בגובה העיניים והיא מאמינה במוזיקה לילדים שאינה רק למטרת בידור ואסקפיזם. הקהל אליו פונה הלהקה הוא בגילאי 3 עד 9. השירים בסגנון להקות כמו גזוז, כוורת והכבש השישה עשר. לאורך המופע מתארחים על הבמה ילדים מהקהל, כאשר בכל שיר יש לילד אחר תפקיד. במופעי הלהקה התארחו קורין אלאל, גורי אלפי, דני רובס, עידן אלתרמן ועוד^[4]^[5].

הלהקה היתה פורצת דרך בכך שקיימה הופעות לילדים במועדונים בשבת בבוקר, זאת בניגוד להופעות שהתקיימו עד אז בעיקר בקניונים. לאחר שהחלה בכך התרחבה התופעה.

שירי מחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2024, מיד לאחר השבת השחורה הוציאו חברי הלהקה אורי וינשטוק, לי גאון וגבי סידון את השיר "סעו מכאן"- גרסת כיסוי ללהיט של סיימון וגרפונקל שמילותיה הישירות תוקפות את שרי הממשלה על אחריותם למחדל שהוביל לטבח בדרום. השיר צבר בתוך 24 שעות מיליוני צפיות ברשתות החברתיות.

בחודשים שלאחר מכן הוציאה הלהקה עוד חמישה שירי מחאה בהם מופיעים גם חברי להקה נוספים. שירים אלה הפכו אף הם ויראלים, ביניהם "70 ימים" ו"לך"^[6]^[7].

חברי הלהקה הוסיפו לשמה את השם "שלישיית אלה החיים", שם שנלקח מביטוי בו השתמש נתניהו במסיבת עיתונאים ב-1.12.24 בהקשר לטרגדיית מותו של יובל קסטלמן. ביטוי שזכה לביקורת רבה וסימל את הניתוק, העדר האמפטיה והעדר לקיחת האחריות של השלטון ונתניהו בראשו^[8]^[9].

שירי המחאה של הלהקה מצולמים על רקע מקלט, בשחור לבן. בחירה זו באה לשקף את המצב המורלי והביטחוני בישראל בתקופת כתיבת השירים^[10].