גזוז (להקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גזוז
חברי הלהקה, מימין לשמאל: זיו בן, מוטי דיכנה, דני סנדרסון, גרי רזניק, דני פאר, מאיר שפייזר, שלמה חממי, מזי כהן, גידי גוב
חברי הלהקה, מימין לשמאל: זיו בן, מוטי דיכנה, דני סנדרסון, גרי רזניק, דני פאר, מאיר שפייזר, שלמה חממי, מזי כהן, גידי גוב
מוקד פעילות תל אביב, ישראל
תקופת הפעילות 1978–1979
סוגה רוק, פופ, פופ רוק, רוק קל
כלי נגינה גיטרה, גיטרה בס, פסנתר, תופים, כלי נשיפה
חברת תקליטים הד ארצי
חברים
דני סנדרסון (גיטרה, שירה)
גידי גוב (שירה)
מזי כהן (שירה)
מוטי דיכנה (גיטרה בס, שירה)
דני פאר (פסנתר)
מאיר שפייזר (כלי נשיפה)
גרי רזניק (כלי נשיפה)
זיו בן (כלי נשיפה)
שלמה חממי (תופים)

גזוז הייתה להקת פופ ורוק ישראלית שהוקמה בשנת 1978 ופורקה בשנת 1979.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה הוקמה על ידי דני סנדרסון ואברהם דשא (פשנל). בשונה מ"כוורת", גזוז הייתה שותפות עסקית של סנדרסון ופשנל בלבד, וכל שאר חברי הלהקה הועסקו כשכירים. ההרכב כלל את מזי כהן וגידי גוב כזמרים, מוטי דיכנה כבסיסט וזמר, דני פאר כנגן פסנתר, מאיר שפייזר, גרי רזניק וזיו בן[1] כנגני כלי נשיפה ושלמה חממי כנגן תופים. סנדרסון עצמו, אשר כתב, הלחין ועיבד את כל שירי הלהקה, שימש כזמר ונגן גיטרה. תחילה התכוון סנדרסון לצרף כצלע הנשית ללהקה את הזמרת ג'וזי כץ שהייתה באותה תקופה בשיא הצלחתה, אך כץ ויתרה עקב נסיבות אישיות.[2] סנדרסון הציע גם ליהודית רביץ להצטרף אך זו סירבה כיוון שרצתה לשיר חומרים משלה שסנדרסון לא היה מעוניין לכלול.[3] לאחר מכן הועלתה אפשרות לצרף את הזמרת גלי עטרי אך לבסוף הוחלט כי מזי כהן תהיה הזמרת השלישית בהרכב.

מוזיקלית הציגה "גזוז" קו של רוק רך וידידותי, המושפע מרוק'נ'רול אמריקני של שנות השבעים, עטוף בעיבודים עשירים (קולות וסקציית כלי נשיפה) כשתפקידי השירה התחלקו בין גוב, סנדרסון, כהן ודיכנה. בדומה לכוורת, מילות השירים הרבו לכלול נושאים הומוריסטיים ומשחקי מילים ורבים מהם הפכו ללהיטים בתחנות הרדיו, בהם "רוני", "אמא ודני", "חללית", "תה עושה סחרחורת", ו"תשע בכיכר".

הלהקה השיקה את שיריה בקליפים ששודרו בתוכנית "עוד להיט" . אלבומה הראשון של הלהקה, "גזוז", הכיל את הלהיטים: "תשע בכיכר", "היא לא תדע", "אמא ודני" ו-"גוביינא".[4] האלבום נמכר ב-70,000 עותקים. הלהקה הספיקה להוציא אלבום נוסף בשם "גלגול שני", לפני שסנדרסון החליט על פירוקה ב-1979.[5]

בעקבות הצלחת האלבום, נבחרה גזוז באותה שנה, 1979, ללהקת השנה במצעד הפזמונים התשל"ט של רשת ג'. בנוסף, נבחרה ללהקת השנה בתחום הבידור באירוע בחירת אנשי השנה של העיתון מעריב.[6]

לאחר פירוק הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיתוף הפעולה בין סנדרסון וגוב התחדש כעבור שנה, בלהקת "דודה".

בשנת 1990 יצא האלבום "20 הלהיטים" - האוסף היחיד של שירי הלהקה, שכלל את כל שירי האלבום הראשון "גזוז" וכן תשעה מתוך 13 שירי האלבום השני "גלגול שני", (כולל הקלטה מחדש של השיר "היא התיישבה ליד פסנתר" מ"גלגול שני"). בשנת 2002 יצאה מהדורה שנייה לאלבום אוסף זה, שכללה 6 שירים נוספים של הלהקה (מתוכם 3 שירים נוספים מ"גלגול שני" שלא ראו אור במהדורה הקודמת של האוסף).

הלהקה התאחדה פעמיים: בערד בשנת 1993, בהרכב חלקי אך עם אפרים שמיר בתור אורח מיוחד, ובשנת 1996 בתוכניתו של דני סנדרסון בערוץ הראשון (בהרכב כמעט מלא, ממנו נעדר רק דני פאר, ובתגבור של רועי זו-ארץ וניצן עין הבר שהיו נגניו של סנדרסון באותה תקופה). ב-2014 הופיעו סנדרסון, גוב וכהן במסגרת המופע "דני גידי וחברים" ובו הם שרו רבים מלהיטי הלהקה.

מחוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009, לרגל שלושים שנה לפירוק הלהקה, העלו הקומיקאים גורי אלפי, רועי בר-נתן וטלי אורן מופע מחווה ללהקה בו שרו רבים מלהיטיה. עקב הצלחת המופע יצאו השלושה לסיבוב הופעות נוסף בקיץ 2011, תחת השם "לכבוד הקיץ" (על שם אחד מלהיטי הלהקה) ואף הפיקו קליפ וידאו כמחווה לעטיפת התקליט הראשון. בחלק מן המופעים השתתף גם דני סנדרסון עצמו כזמר אורח והסיבוב ככלל זכה להצלחה.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על זיו בן, ראו באתרו האישי
  2. ^ "ציפורי לילה מתגעגעות", גל"צ, 11 ביולי 2010
  3. ^ "ציפורי לילה מתגעגעות", גל"צ, 20 בנובמבר 2011
  4. ^ יואב קוטנר, תקליטים חדשים: להקת גזוז (הד ארצי), מעריב, 17 במאי 1979
  5. ^ יואב קוטנר, תקליטים חדשים: גזוז, גלגול שני (הד ארצי), מעריב, 13 בדצמבר 1979
  6. ^ שרי שינמן, תשיעיה בקונכיה, מעריב, 27 בדצמבר 1979