ירדנה ארזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ירדנה ארזי
Yardena Arazi.jpg
ירדנה ארזי בהופעה, 2006
מידע כללי
תאריך לידה 25 בספטמבר 1951 (בת 63)
מקום לידה Flag of Israel.svg קיבוץ כברי, ישראל
שנות פעילות 1965— היום
סוגה פופ, אתני, זמר עברי
Yardena-Arazi.com

ירדנה ארזי (נולדה ב-25 בספטמבר 1951), זמרת, שחקנית ומנחת טלוויזיה ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארזי נולדה בקיבוץ כברי שבגליל המערבי בשם ירדנה פיינבאום. אביה, דוד פיינבאום, היה איש אצ"ל שעלה ארצה מגרמניה ונמנה עם מקימי קיבוץ בית הערבה. עם הכרזת מדינת ישראל ופרוץ מלחמת השחרור, פונו המתיישבים מהקיבוץ והתחלקו לקבוצות. פיינבאום נמנה עם הקבוצה שעברה לכברי. אמה של ארזי, איבט לוּאַנזֶ'ה (Loinger), היא ילידת העיר שטרסבורג בצרפת, דודניתו של הפנטומימאי מרסל מרסו. כילדה, בימי מלחמת העולם השנייה, סייעה לואנז'ה לבני משפחתה בפעילות בתנועת ההתנגדות הצרפתית ועסקה בהברחת ילדים יהודים והצלתם. בשנת 1949 עלתה לישראל לבדה והתיישבה בכברי, שם הכירה את מי שעתיד, כעבור חודשים ספורים, להיות בעלה.

תחילה גרה המשפחה בקיבוץ כברי, ובשנת 1951 עִברתו משפחתם לארזי (על פי השם "פיינבאום"). ב-1953, כשהייתה ארזי כבת שנתיים, עברה המשפחה להתגורר בחיפה, שם גדלה והתחנכה. בין לבין התגוררה המשפחה לתקופה קצרה בצרפת. בחיפה פתח אביה של ירדנה חנות קטנה למוצרי חשמל. לקוח קבוע של אותה חנות היה המלחין אפי נצר, שבאותה עת ניהל את "חבורת בית רוטשילד". אביה של ירדנה הציע לנצר לזמן את בתו לאודישן לחבורה כיוון שידע שהיא שרה ומופיעה במסגרת תנועת הצופים. ארזי התקבלה ובגיל 17 אף הפכה לסולנית החבורה. כסולנית ביצעה את השיר "בואי אמא" אשר יצא לרדיו בשנת 1965. אל אחת מהופעות הלהקה בהיכל התרבות בתל אביב הגיע סא"ל ישי עמרמי, קצין החינוך של הנח"ל דאז. הוא התרשם מארזי הצעירה ושריין במיוחד עבורה מקום בלהקה הצבאית שתחת פיקודו, להקת הנח"ל.

יהורם גאון נורית הירש וירדנה ארזי בעת הקלטת הדואט "אדם אחר"


ירדנה ארזי בסיבוב הופעות משותף עם יהורם גאון שנערך בחסות האגודה למען החייל. בשנת ה-40 למדינה 1988

להקת הנח"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארזי הקדימה את גיוסה לצה"ל והחלה את שירותה הצבאי בשנת 1969 כשהיא בת 17.5. לאחר הטירונות הצטרפה ללהקת הנח"ל אשר הצטלמה באותם ימים לקליפים הראשונים של הטלוויזיה הישראלית. לאחר שחרורם של ותיקי הלהקה החלה העבודה על תוכניתה ה-22 "שא לשלום (בהיאחזות הנח"ל בסיני)" אשר הניבה להיטים כמו "הבן יקיר לי", "בהיאחזות הנח"ל בסיני" ו"שיר לשלום". המנהל המוזיקלי יאיר רוזנבלום היטיב לנצל את קול הסופרן של ארזי בכל שירי התקליט. בין חברי הלהקה נמנו גידי גוב, מירי אלוני, דני סנדרסון, לאה לופטין, אפרים שמיר, רותי הולצמן, אלון אולארצ'יק, תמי עזריה, מאיר פניגשטיין ועמוס טל שיר שהיה מפקד הלהקה ועד מהרה הפך לבן-זוגה. השניים נישאו בשנת 1972 כשהיא בת 20 בלבד והתגרשו כעבור שש שנים.

לאחר סיום התוכנית הצטרפה ארזי לצוות הווי נח"ל בו היו חברים גם גוב, שמיר, לופטין, איציק בן מלך ויזהר כהן. הסולו המרכזי שלה באותה תקופה היה "חופים" באחד הביצועים הזכורים והאהובים לשיר. בשנת 1972 העלתה הלהקה את תוכנתיה ה-23 "הפלנ"חניק" אשר ציינה חצי יובל להקמת הפלמ"ח, בין השירים בתוכנית בהם בלטה ארזי ניתן למנות את "שיר הרעות", "מי היה החולם" ואת "הפרוטה והירח" לו קדם מערכון בביצועם של ארזי וגידי גוב. בין משתתפי תוכנית זו היו גידי גוב, אפרים שמיר, ענת גוב, צבי בומס, יהודה עדר, ראובן גבירץ, דורית פן ואיציק בן מלך.

בזמן החזרות לתוכנית התרחש מרד בלהקה ובעקבותיו פרש המנהל המוזיקלי יאיר רוזנבלום והודח מפקד הלהקה. ארזי מונתה למפקדת הלהקה והועלתה לדרגת סמ"ר. הייתה זו הפעם הראשונה בה התמנתה אישה לתפקיד מפקדת להקה צבאית, מה שהקנה לארזי כתבת שער בעיתון במחנה. במהלך אותה שנה השתחררה מהלהקה אך שבה אליה בנובמבר 1972 למופע הפרידה של התוכנית. ארזי שבה ללהקת הנח"ל בשנית באוקטובר 1973 יחד עם חברותיה לשלישיית שוקולד מנטה מסטיק ועם חברי להקת כוורת על מנת להופיע בפני החיילים במלחמת יום כיפור.

שנות השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד במהלך שירותה הצבאי החתים אותה המפיק אברהם דשא (פשנל) על חוזה ניהול אישי לחמש שנים, ולאחר שחרורה בשנת 1972 השתתפה במופע שנקרא "שוקולד מנטה מסטיק - קונגרס הצחוק הציוני" והתבסס על שירים מתקופת תל אביב הקטנה, ההצגה הייתה להצלחה גדולה. לצידה של ארזי השתתפו גם חברותיה ללהקת הנח"ל, רותי הולצמן ותמי עזריה, בעלה דאז עמוס טל שיר והשחקנים עזרא דגן וציפי שביט. הזמרת רבקה זוהר הייתה אף היא חלק מצוות המופע אך פרשה במהלך החזרות. בין השירים אותם ביצעה במופע ניתן למנות את "בין פרחי הגן", "והיה בחשכת הערב" ו"שבת אחרונה".

לקראת פסטיבל שירי הילדים של 1973 התבקש פשנל לשלוח הרכב חדש והקים את שלישיית שוקולד מנטה מסטיק בה היו חברות ארזי, הולצמן ועזריה. שירן "אברא קדברא" הגיע למקום השני ובעקבות הצלחתו הוחלט להמשיך בפעילות ההרכב. התחנה הבאה הייתה בפסטיבל הזמר 1973 בו ביצעו יחד עם שלישיית אף אוזן גרון את השיר "נצח ישראל לא ישקר", אותו הייתה אמורה לבצע עמם כסולנית רותי נבון, אך זו נפצעה בתאונת דרכים לפני הפסטיבל (בתקליט הפסטיבל נבון היא המבצעת הראשית). באותו פסטיבל ביצעה ארזי יחד עם חנן יובל ואפרים שמיר את "ליל חניה", מהשירים המזוהים ביותר עם הפסטיבל. זמן לא רב לאחר מכן פרשה עזריה והוחלפה על ידי לאה לופטין, אף היא בוגרת אותו המחזור של הנח"ל. ארזי, לופטין והולצמן חלקו יחד אוהל בטירונות ולהן מספרים אישיים עוקבים.

בשנת 1974, השתתפה ארזי בסרט "שרית" של ג'ורג' עובדיה לצידם של יגאל בשן ודליה פרידלנד. באותה תקופה זכתה שלישיית שוקולד מנטה מסטיק להצלחה גדולה. הן השתתפו בפסטיבלים והרבו להופיע ברחבי המדינה. בין השירים אותם ביצעו בפסטיבלי זמר נמנים: "נח" (עם מתי כספי (פסטיבל הזמר והפזמון 1974), "שירים הם חברים" (פסטיבל הזמר והפזמון 1975), "חגיגת אביב" (מקום שלישי בפסטיבל שירי הילדים 1974), "ישנוני" (פסטיבל שירי הילדים 1974), "מי המנטה מי המסטיק מי השוקולד" (פסטיבל שירי הילדים 1977), "בית השוקולד" (פסטיבל שירי הילדים 1977), "משיח" ו"שיר היין" בפסטיבל הזמר המזרחי, "פרקים בתולדות הציונות" בפסטיבל שירי בירה שנערך ב-1975 והשיר "ובאו האובדים" שכתב להן שלמה קרליבך בפסטיבל הזמר החסידי. בנוסף הופיע ההרכב בתוכניות טלוויזיה רבות ובהן "חג לי" (עם שלמה ארצי, עמוס טל שיר ואושיק לוי, "שירים מארץ אחרת" שהוקדשה לשירי דרום אמריקה ו"הספינה המזמרת" (עם עודד תאומי). הבמאי ראלף ענבר הקדיש להן תוכנית מיוחדת של "אולפן קיץ" ב-1977. אלבומן הראשון ראה אור בשנת 1975 בהפקתו המוזיקלית של מתי כספי ובו בלטו השירים "מניאנה", "בת אצילים" ו"בשדות בית לחם".

בשנת 1976 נבחרה הלהקה לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון. מופע מיוחד ב"צוותא" בהנחיית אהוד מנור הוקדש לבחירת השיר אשר ייסע להאג ובו הוצגו שלושה שירים חדשים: "זה טוב זה טוב" (אליעוז רבין-רוני וייס), "קשת בענן" (דרורה חבקין) ו"אמור שלום" (אהוד מנור-מתי כספי) שנבחר והגיע בתחרות למקום השישי. הופעתן המוצלחת הובילה לביקוש רב של הלהקה והן יצאו לסיבוב הופעות ברחבי העולם, הוחתמו על חוזי הקלטות בניהולו המוזיקלי של לס המפריז שהיה מהמוזיקאים החשובים באותה תקופה, הקליטו שירים באנגלית ובגרמנית וזכו לביקורות מפרגנות. הצלחתן הגדולה של בנות השלישייה הובילה לבחור בהן כמובילות הקמפיינים של חברת האופנה "ניבה", חברת האיפור "מרי קוואנט" וממתקי עלית. לאחת מהופעות הלהקה בשבדיה התעקש להגיע המוזיקאי פרנק זאפה עם אמרגנו.

עם שובן לישראל שנה מאוחר יותר העלתה השלישייה מופע קברט בשם "הלילה הראשון", המבוסס על שירים אמריקאיים מסוף המאה ה-19 בתרגום אהוד מנור, בבימויו של צדי צרפתי ובניהולו המוזיקלי של אלדד שרים. לאחר מכן הקליטה השלישייה לתוכנית מיוחדת של "קול ישראל" את הביצוע המקורי ללחנהה של נעמי שמר לשיר "הוי ארצי מולדתי" שכתב שאול טשרניחובסקי וכן את השיר "שלג על עירי". במרץ 1978 הודיעה ארזי במסיבת עיתונאים על כוונתה לפרוש מן ההרכב ולצאת לקריירה עצמאית. הפרויקט המשותף האחרון של הלהקה בהרכבה הנוכחי היה האלבום "הפרוטה והירח" אותו הקליטו לצד אריק לביא ובניהולם המוזיקלי של גיל אלדמע ורוני וייס. האלבום כלל גרסאות חדשות לשירי הפלמ"ח במלאת 30 שנה לפירוקו. את מקומה של ארזי בשלישייה תפסה בהמשך השנה לזמן קצר הזמרת עפרה חזה.

תחילת קריירת הסולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתה מ"שוקולד מנטה מסטיק" הרבתה ארזי להופיע בתוכניות מוזיקליות בטלוויזיה ("שרתי לך ארצי", "ימי שבט", "מצעד המרגניות") אך לא הוציאה חומרים מקוריים לרדיו. בשנת 1979 הציע לה המפיק שלמה צח להיות הסולנית בהרכב חדש שהקים חלב ודבש אשר ביצע בפסטיבל הזמר את השיר הללויה. ארזי נענתה בתחילה להצעתו, אך במקביל הציע אמרגנה דאז שי נשר לבחור בה כמנחת תחרות האירוויזיון שהתקיים באותה שנה בירושלים. המפיק אלכס גלעדי שכנע אותה לקבל על עצמה את המשימה הואיל והיא גם דוברת צרפתית. ארזי הנחתה את התחרות בצרפתית לצד דניאל פאר שהנחה באנגלית (ושניהם נשאו דברים בעברית לסירוגין), וזכתה לשבחים רבים על הופעתה. אחד המתרשמים מההנחיה היה מרשל הנס, מנהל חברת התקליטים העולמית "אריולה אריסטה", שהציע לארזי חוזה הקלטות ארוך טווח. היא לא הסכימה לעבור לחו"ל ולכן דחתה את ההצעה. עם זאת, באותה תקופה הקליטה שירים בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית ויצאה לסיבוב הופעות באירופה. עוד בעקבות האירוויזיון נבחרה ארזי בסקר דעת קהל כמודל לחיקוי הנשי הגדול בישראל ובעקבות כך הובילה את קמפיין חברת הרהיטים "רים". על הבחירה בה היה אחראי מנהל השיווק של החברה דאז בנימין נתניהו.

עם שובה לישראל החליפה ארזי את חוה אלברשטיין בצוות תוכנית הילדים "קרוסלה", הנחתה את פסטיבל שירי הילדים (לצד שלמה ניצן ומנחם עיני) והשתתפה בו עם השירים "הדובון הלך לישון" ו"אבל חבל". בשנת 1981 השתתפה ארזי בהפקה חדשה שעלתה על בימות הבידור בארץ, המחזמר "ברנשים וחלומות", שהעלה שירים מצליחים ממחזות זמר בינלאומיים בתרגום לעברית של אבי קורן ובבימויו של צדי צרפתי. לצדה השתתפו בהצגה אילי גורליצקי, ששי קשת, חנה לסלאו ושולה חן. המופע זכה להצלחה גדולה והוצג במשך 52 שבועות רצופים בהיכל התרבות בתל אביב. בתום אותה שנה זכה בפרס "כינור דוד".

בשנת 1982 הוציאה ארזי את אלבום הסולו הראשון שלה, שנקרא בפשטות "ירדנה ארזי" והתאפיין במקצבי רוק ובעיבודים של אריק רודיך. התקליט הופק באופן עצמאי על ידי בן זוגה לחיים (ולימים בעלה) המהנדס נתן תומר, לאחר שחברות התקליטים סירבו להקליט אותה. הוא למעשה תקליט האינדי הראשון בישראל. מאז ועד היום מוציאים ארזי ותומר את כל אלבומיה בהפקה עצמית. האלבום נחל כישלון מסחרי אך בלטו מתוכו השירים "בלי דמעות", "אני לא גרטה גרבו" בו שרה ארזי בסגנונה של קייט בוש, ו"מוזיקה נשארת" (שמרית אור-הנרי ברטר) עמו השתתפה ארזי לראשונה בתחרות הקדם אירוויזיון והגיעה למקום השני. עוד באותה שנה זכתה במקום הראשון בפסטיגל עם השיר "מילה קטנה" (שמרית אור/הנרי ברטר).

לאחר כישלון תקליטה הראשון ניסתה ארזי למצוא את עצמה מחדש. ב-1983 היא נישאה לנתן תומר, שהפך להיות המפיק שלה, החלה ללמוד פיתוח קול אצל רחל הוכמן וחברה לגברי מזור, איש יחסי הציבור של פסטיבל שירי הילדים, שהפך להיות יועצה האמנותי ומי שעתיד לסלול לה את הדרך אל שירי ארץ ישראל ופופולריות עצומה. בעצתו של מזור יצאה להופיע בפני החיילים במלחמת לבנון, והייתה הזמרת הראשונה שעלתה להרי השוף עוד בזמן הקרבות. בעקבות הנסיעה כתב לה אהוד מנור את השיר הביתה שקרא לחיילינו "לשוב משדות זרים" ועורר סערה פוליטית. השיר הופיע באלבומה השני "מה נשמע" שיצא בשנת 1983 ובו גם השירים "חפץ חיים" (גשם עומד לרדת), "שיר הערב מצלצל" ("שוטי מנגינה שלנו") ו"תאורת חצר". האלבום היה לאלבום הזהב הראשון של ארזי. שיר נוסף שהקליטה באותה תקופה היה "הזמר" שהגיע למקום השלישי בפסטיבל שירי הילדים. במקביל הובילה את קמפיין המודעות נגד עישון עבור האגודה למלחמה בסרטן עליו הוענק לה מגן יו"ר הכנסת.

באותה שנה השתתפה ארזי בפעם השנייה בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "שירו שיר אמן". בסיום התחרות הפסידה ארזי על חודה של נקודה לעפרה חזה שביצעה את השיר "חי". לימים התברר כי חלה טעות בספירת הקולות והייתה זו דווקא ארזי שניצחה על חודה של נקודה, אך היא סירבה לערער על תוצאות התחרות ובכך אפשרה את נסיעתה של חזה לאירוויזיון בגרמניה. היריבות מול חזה הוסיפה ללוות את ארזי לאורך כל שנות השמונים ונצרבה בתודעה הציבורית עד היום.

זמרת השנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1984 הוציאה ארזי את אלבומה השלישי אתה לי ארץ המסמל את הפיכתה לזמרת הבולטת בישראל באותה תקופה והיה עד מהרה לאלבום זהב. שיר הנושא הוזמן במיוחד על ידי רשת ג' ליום העצמאות ה-36 למדינת ישראל ומלבדו בלטו באלבום "יש ונדמה", "ריקוד לשניים" ו"ההצגה הגדולה" שנכתב במיוחד למצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל בו נבחרה ארזי לראשונה כזמרת השנה. באותה שנה אף זכתה בפרס "כינור דוד", זכתה במקום הראשון בפסטיבל שירי הילדים עם השיר "לא נעצור" (יורם טהרלבנורית הירש) והשתתפה בתפקיד אורח בסרט מאחורי הסורגים. רשות השידור בחרה בה לייצג את ישראל באירוויזיון אך התחרות נערכה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל והשתתפותה בוטלה.

בשנת 1985 המשיכה לשמור על מעמדה כזמרת המובילה בישראל והוציאה את האלבום "דרישת שלום". שיר הנושא הוא שיר השירותרום אותו הקליטה עם המחזור הנוכחי של להקת הנח"ל. שירים בולטים נוספים מתוכו היו: "קו האהבה", "שהשמש תעבור עלי", "אגדת לדילה", "באתי אליך", "במערבולת" ו"שוב בתמונה" שכתבו לה יאיר לפיד ורמי קליינשטיין והגיע למקום השלישי במצעד הפזמונים השנתי בו נבחרה בפעם השנייה לזמרת השנה. באותה שנה זכתה בפסטיבל שירי הילדים עם השיר "שובי הרמוניקה" והגיעה למקום השלישי בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "עוד נגיע". באותה תקופה הלכה והחריפה היריבות התקשורתית בין ארזי לבין עפרה חזה אשר לוותה בקרבות מעריצים ובסיקור תקשורתי נרחב. לשיאה הגיעה התופעה כשבמהלך הופעה של ארזי באמפי וואהל בקיץ 1985 ירתה עליה מעריצה של חזה דיו מתוך אקדח מים. הפרשה זכתה לכינוי "תקרית הדיו".

ב-1986 נולדה בתה היחידה אלונה. באותה שנה הוציאה תקליט אוסף בשם "שוב בתמונה" ובו שיר מקורי אחד ("אחד ולתמיד". האלבום נמכר במהרה בלמעלה מ-40 אלף עותקים.

ב-1987 הוציאה ארזי תקליט קונספט בשם "נשמה צוענית", אשר היה מבוסס על שירים צועניים מתורגמים לעברית, על ידי אהוד מנור, בהפקה מוזיקלית של מתי כספי. התקליט הפך לרב מכר והגיע תוך זמן קצר למעמד של פלטינה משולשת. הוא גם הועלה על גבי פורמט של CD והיה בכך לדיסק הראשון שיוצר בישראל. בין השירים באלבום: "הכינור הנאמן", "רוח ואש", "מה יש לי", "יריד האהבה", ו"כשהצועני אוהב" - שיר מקורי שהלחינה במיוחד יהודית רביץ. באותה השנה השתתפה בערב מחווה לתרבות היידיש אשר נערך בתיאטרון הבימה. במסגרתו ביצעה ביידיש את השיר "מיין שטייטלע בעלז" ("העיירה שלי 'בלז'"). כמו כן היא הנחתה את תחרות הקדם אירוויזיון לצד יורם ארבל.

בהמשך אותה שנה ובעקבות הצלחתה הגדולה הוחתמה ארזי על קמפיין ענק לבנק לאומי, אשר נמשך שנתיים ולווה בפרסומות ברדיו ובפרסומים בעיתונות הכתובה. בשיתוף הבנק הוציאה ארזי שני אלבומי ילדים: הראשון היה "ריח דבש וריח מנטה", בו הקליטה מחדש שירי ילדים מכל הזמנים, בהם "שעון בן חיל", "דני גיבור", "אני והתוכי" ו"קום בחור עצל". על עטיפת האלבום הופיעה ארזי עם בתה אלונה. השני הוא קלטת בשם "סיפורי לילה טוב" ובה סיפורי ילדים מוקראים בקולה. בסיום השנה זכתה בפעם השלישית בתואר זמרת השנה והקליטה במיוחד למצעד הפזמונים השנתי את השיר "מחוזות האהבה" (דודו ברק-בועז שרעבי). על-פי הערכות שולם לארזי סכום עתק של מאות אלפי דולרים עבור השתתפותה בקמפיין.

1988 הייתה ללא ספק אחת השנים המשמעותיות בקריירה של ארזי, בה ביצרה את מעמדה הממלכתי כשנבחרה בסקר מקיף של קול ישראל לשנת ה-40 למדינה כזמרת הפופולרית ביותר בישראל. בעקבות הסקר יצאה לסיבוב הופעות משותף עם יהורם גאון (שנבחר כזמר האהוב) שנערך בחסות האגודה למען החייל. לקראת המופע הקליטו השניים את הדואט "אדם אחר" (רחל שפירא-נורית הירש). בטקס חלוקת פרסי ישראל לשנת 1988 שרה ארזי את "עגילי דמאר", שיר שנכתב עבור כלת פרס ישראל באותה שנה, שושנה דמארי. ביום השואה השתתפה בקונצרט מיוחד של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה שנערך בכיכר מלכי ישראל ושודר במקביל בטלוויזיה הפולנית. שמעון פרס שעמד אז בראש מפלגת העבודה הציע לה מקום ריאלי ברשימת המפלגה לכנסת ה-12 אך היא דחתה את הצעתו.

הטלוויזיה הישראלית בחרה בה כנציגת ישראל לתחרות האירוויזיון שנערכה באותה שנה בדבלין. לקראת נסיעתה נערך במיוחד עבורה קדם אירוויזיון פרטי בו הוצגו ארבעה שירים חדשים: "קרוב לים", "כמו בהתחלה", "היא רוקדת" ו"בן אדם" שכתב אהוד מנור ללחן של מוזיקאי אלמוני עולה חדש מרוסיה בשם בוריס דימיטשטיין ונבחר לייצג את ישראל בתחרות. על אף שההימורים נטו לטובתה, נמנעו מדינות רבות להעניק נקודות לישראל והיא הגיעה למקום השביעי. בתחרות ניצחה נציגת שווייץ סלין דיון. בעקבות האירוויזיון הוזמנה ארזי לסיבוב הופעות באוסטרליה.

השירים אותם הקליטה באותה שנה נכללו באלבומה הבא "עוד יום אחד" אשר נמכר בלמעלה מ-100 אלף עותקים (פלטינה כפולה). ארבעה משירי האלבום הגיעו לעשירייה הפותחת במצעד הפזמונים "עגילי דמאר" (3), "בן אדם" (4), "היא רוקדת" (9) ו"אדם אחר" (10). שיר נוסף ("כמו בהתחלה") הגיע למקום ה-38. ארזי נבחרה בפעם הרביעית כזמרת השנה. בסיום אותה שנה השתתפה כזמרת אורחת בפסטיגל.

ארזי הוסיפה לפעול באינטנסיביות. אלבומה הבא היה "דמיון מזרחי" אשר התבסס על שירים ערביים בגרסאות עבריות שכתב אהוד מנור. על ההפקה המוזיקלית הופקד ירון בכר. בין שירי האלבום בלטו "מה נתת לי", "אל תאמר", "דמיון מזרחי", "חליל הנצח" ו"יא חביבי". הקהל הגיב לאלבום ברגשות מעורבים, בין היתר כיוון שבאותה תקופה הייתה האינתיפאדה בשיאה וחלקים בציבור התקשו לקבל מזמרת השנה טקסטים כמו "מנגן חליל הנצח שיר אחד לשני עמים" או "לך ולי מקום בארץ המובטחת". עם זאת הוא נמכר בלמעלה מ-40 אלף עותקים והיה לתקליט פלטינה. להצלחה נוספת זכה האלבום במדינות ערב ובשטחים וארזי הרבתה לקבל מכתבי מעריצים ממצרים, ירדן ואפילו עיראק. גם חיילי כוחות הברית שהגיעו למפרץ הפרסי אימצו את האלבום בחום. ארזי נבחרה כזמרת הפופולרית ביותר במגזר הערבי בסקר שערך קול ישראל בערבית והוזמנה לביקור רשמי במצרים.

הדיסק האחרון של ארזי בשנות השמונים היה "תחנה בדרך" אשר כלל גרסאות כיסוי לשירי שנות החמישים, בהם "בין פרחי הגן", "בת הדייג", "שָׂאֶנִי עִמְךָ בַּמָחוֹל", "מול הר סיני", "רק אלומה" ועוד ולצדם מבחר מלהיטיה. לצורך הקלטת הדיסק התאחדה שלישיית שוקולד מנטה מסטיק וביצעה את השירים "ונצואלה" ו"נערה ממש אוצר". בנוסף הקליטה ארזי לדיסק זה שני שירים חדשים, "האיש מן החלום" (שהוזמן במיוחד למצעד הפזמונים השנתי ב-1988) ו"כאבים רחוקים". האלבום היה לאלבום זהב. באותה תקופה נפרדה מיועצה האמנותי גברי מזור לאחר שש שנות עבודה.

שנות התשעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי 1989 הבינה ארזי כי עליה לקחת פסק זמן קצר על מנת שלא ליצור עומס על הקהל ו"ישבה על הגדר" כהגדרתה למשך שלוש שנים. באותה תקופה שברה את שתיקתה התקשורתית כשנבחרה כזמרת העשור של "קול ישראל" וכשהושקה בובת שעווה בדמותה במוזיאון השעווה הישראלי. כל אותה העת לא הפסיקה ארזי להופיע ברחבי הארץ.

באוקטובר 1991 יצא לרדיו סינגל ראשון מתוך אלבום חדש - "ילדה יחפה" אשר בישר את שובה לפעילות. האלבום "אנשים זרים" בהפקתו המוזיקלית של יעקב גלעד ובהשתתפות יהודה פוליקר עורר ציפיות גדולות. הוא התבסס בין היתר על שירי משוררות כגון יונה וולך, תרצה אתר ולאה גולדברג וכלל שירים שזכו להצלחה ברדיו ובהם סינגל הבכורה וכן "שיר אישה בחורף" (יהונתן גפן-יהודה פוליקר), "מתוך הנשכחות", "אינני", "אולי אני אבודה" ו"ארמון הקרח". האלבום היה לאלבום זהב, שניים משיריו הגיעו לצמרת מצעד הפזמונים השנתי וארזי הגיעה למקום השני בקרב על תואר זמרת השנה.

ב-1994 הוזמנה ארזי על ידי ראש הממשלה יצחק רבין לביקור הרשמי הראשון של ראש ממשלה ישראלי ברוסיה. היא הופיעה בפני קהל אלפים וכיכבה בערוצי הטלוויזיה במדינה. בהמשך הוזמנה על ידי רבין לטקס חתימת הסכם השלום עם ירדן ויומיים לפני הירצחו הופיעה ארזי בטקס חנוכת תחנת הכוח של חברת החשמל בחדרה במעמד רבין. זו הייתה הופעתו הפומבית האחרונה לפני עצרת השלום. בטקס הרשמי במלאת שבוע לרצח ביצעה ארזי את שירה "אתה לי ארץ" ובעצרת הזיכרון שנערכה שנה לאחר מכן ביצעה את השיר "ושמה לא תבוא" (אהוד מנור-אביהו מדינה) שהוקדש לרבין ולשמעון פרס בעקבות הפסדו בבחירות. באותה שנה הצטרפה לאיחוד חד פעמי של להקת הנח"ל לביצוע שיר הרעות בתוכנית הטלוויזיה "לילה גוב".

ארזי חוותה טרגדיה אישית בשנת 1994 כששני הוריה נפטרו ממחלת הסרטן בהפרש של חמישה ימים זה מזו. לזכרם ביצעה את שירם של רחל שפירא ונחום היימן "כמו מים שקטים" אשר ראה אור באלבומה הבא "מתוך שאהבתי". בין שירי האלבום "חדש באוויר" שנכתב בעקבות הסכמי השלום, "שלושה דורות" שהוקדש לזכרו של בן-דודה ישראל ארזי שנהרג במבצע כראמה, "מכתב" שכתבה רחל שפירא בעקבות מכתבי מעריצים שקיבלה ארזי ממצרים, והדואט "חברות הכי טובות" עם שולה חן. האלבום לווה במסע יחסי ציבור רחב ובסיבוב הופעות שנפתח בפסטיבל ערד אך לא זכה להצלחה ונמכר ב-15,000 עותקים בלבד.

בהמשך שנות התשעים הקליטה ארזי עם הזמר אבי פרץ גרסת כיסוי ל"שיר של יום חולין" מתוך אלבום שהוקדש לשירי המלחין יאיר רוזנבלום ואת השיר "אור שבעת הימים". לצד סולן להקת "סהרה" חנניה אברג'יל הקליטה גרסת כיסוי לשיר "בחלומי עודני" (סמי שלום שטרית-שמעון בוסקילה) לפרויקט "עבודה עברית" ועם גידי גוב ביצעה בתוכניתו לילה גוב גרסת כיסוי לשיר "דון קישוט". בשנת 1998 הוציאה אלבום אוסף כפול משיריה - "יש ונדמה" - ובו ארבעים מלהיטיה הגדולים. באותה תקופה חידשה את הקשר המקצועי עם גברי מזור אשר מוסיף ללוות אותה כיועץ אמנותי עד היום.

בשנים 1996-2005 הנחתה את מגזין הבוקר "קפה טלעד" בערוץ 2. בשנת 1999 נבחרה להוביל את קמפיין חברת האלקטרוניקה "אמקור" לסדרת מקררים חדשה.

שנות האלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות האלפיים התמקדה ארזי בקריירה טלוויזיונית אך מפעם לפעם הוסיפה להקליט שירים חדשים. בין שיריה באותה תקופה: גרסת כיסוי לשיר "הפרח בגני" יחד עם אנריקו מסיאס שהוקלטה במיוחד לפסטיבל הזמר והפזמון 2001, השיר "כשהארץ תרגע" (איתן נחמיאס גלאס-יוני רועה) שנכתב בעקבות האינתיפאדה השנייה, גרסת כיסוי לשיר "לא דיברנו עוד על אהבה" שהוקלטה לאלבום הדואטים של מתי כספי, השיר "שיר ישראלי זה השיר שלי" שליווה את אירועי שבוע הזמר העברי ובו השתתפו לצדה יוני רועה, אלי לוזון ומיקה קרני, גרסת כיסוי לשיר "לאחד החיילים" יחד עם להקת חיל האוויר מתוך תוכנית הטלוויזיה "יורים ושרים" בהנחייתה, השיר "יש לי שכן" שתרגם עבורה אהוד מנור ללחן מצרי ובתים חדשים בשניים משיריה הקלאסיים: "דרישת שלום" ו"הביתה". לשיר "דרישת שלום" הוסיפה המשוררת רחל שפירא בית נוסף במיוחד למופע יום העצמאות של ערוץ 2 (רשת) ולשיר "הביתה" הוסיף אהוד מנור בית נוסף לבקשתה של ארזי המתאר את ישראל בפרספקטיבה של עשרים שנה מהתקופה בה נכתב השיר. השיר הביתה ליווה את סיבוב ההופעות החדש של ארזי בליווי משפחת אלייב שהחל בשנת 2003 ונמשך שש שנים. במהלך מלחמת לבנון השנייה הפך השיר רלוונטי מתמיד וזוהה במיוחד עם המאבק להשבת החיילים החטופים ובהמשך - המאבק למען שחרורו של גלעד שליט. ארזי הופיעה בעצרות רבות וביצעה את השיר.

במהלך אותו סיבוב הופעות התאחדה פעם נוספת שלישיית שוקולד מנטה מסטיק להופעות במה ולהקלטת גרסת רמיקס לשיר "זה טוב זה טוב". השיר הופיע באוסף כפול משירי השלישייה.

בשנת 2006 חברה ארזי אל אילנית, שלומית אהרון, מרגלית צנעני ורותי נבון במסע הופעות לקהילות היהודיות בקנדה ובארצות הברית בשם "חמש הדיוות". מופע זה נחל הצלחה גדולה. עוד באותה שנה יצאה לרדיו גרסת רמיקס לשיר "עוד נגיע", אותו ביצעה בתחרות קדם אירוויזיון 1985. הגרסה החדשה, אותה ערך המוזיקאי דור דקל מהצמד חובבי ציון, זכתה להצלחה והוגדרה לאחר מספר ימים כשיר המושמע ביותר בתחנות הרדיו‏[1].

בראש השנה 2007 החלה ארזי לפרסם סדרת כתבות באתר ynet בהן סקרה את השירים הגדולים של 60 שנות המדינה. סדרת הכתבות התבססה על תוכנית רדיו שהגישה ברדיו חיפה במקביל. במסגרת חגיגות השישים נבחרה בסקר מקיף של מינה צמח לידיעות אחרונות למקום השני ברשימת הנשים האהובות בישראל. שירה "אתה לי ארץ" נבחר כאחד מחמשת ההמנונים הישראלים הגדולים של כל הזמנים. בנוסף זכתה בתואר זמרת ה-60 של אתר וואלה. עוד בשנת 2008 הקליטה גרסת כיסוי לשירה של שושנה דמארי "כלניות" עבור הפרויקט "עבודה עברית 2".

בשנת 2009 ראה אור אלבום אולפן חדש של ארזי בהפקתו המוזיקלית של יהודה פוליקר. האלבום, "בושם על עורי" התקבל בחום על ידי הקהל והרדיו ובלטו מתוכו שיר הנושא שכתבה רחל שפירא, "מה קורה אחי" שהתבסס על מאמר של פרופ' עוז אלמוג, "הודעה נמסרה למשפחות" שכתב יואב גינאי לזכרו של אורי גרוסמן, בנו של הסופר דוד גרוסמן שנפל במלחמת לבנון השנייה ו"הייתה לי ארץ" - משיריו האחרונים של אהוד מנור. בעקבות האלבום יצאה ארזי לסיבוב הופעות חדש בהפקתו המוזיקלית של אורי זך. במופע ההשקה החגיגי אירחה את פוליקר. הצלחת האלבום הובילה לכך שבסיכום אותה שנה הייתה ארזי הזמרת המושמעת ביותר ברדיו בישראל.

בינואר 2011 הוציאה ארזי אלבום אוסף משולש בשם "שהשמש תעבור עלי", המאגד שירים מהתחנות השונות בקריירה. לכבוד אוסף זה הוקלטו שני רמיקסים לשיריה של ארזי, "שוב בתמונה" על ידי דור דקל, ו"באתי אליך" על ידי תמיר צור. כמו כן חידשה את ההקלטה הישנה של השיר "הביתה" בגרסתו המלאה, כך שלצד הבתים שהושרו בעבר נוספו בתים נוספים. בעקבות האלבום יצאה לסיבוב הופעות חדש. ביולי אותה שנה יצא DVD מסדרת "שרים קריוקי" בשם "שרים ירדנה ארזי" ובו מספר גרסאות קריוקי ללהיטים שנכללו באוסף המשולש. באותו חודש יצא אלבום כפול בשם "שני צדדים למטבע". זה היה פרויקט מוזקלי רחב היקף בו אמנים שונים ביצעו גרסאות כיסוי לשירים ישראלים במגוון סגנונות. במסגרת הפרויקט ביצעה ארזי את שירה של עליזה עזיקרי "לא לוקחת ללב". בתום אותה שנה הגיעה ארזי למקום השישי ברשימת הזמרות המושמעות בישראל של מדיה פורסט. בספטמבר 2011, לציון יום הולדתה ה-60 של ארזי, נערך לה מופע הצדעה של תזמורת צה"ל במסגרת פסטיבל ראשון לציון. עוד באותה שנה זכתה ארזי בפרס מפקד גל"צ על תוכנית שהגישה לצד דב גליהר והוקדשה לשירי הלהקות הצבאיות.

בדצמבר 2011 שודר בערוץ 2 (בשידורי רשת) סרטם התיעודי של יואב ודורון פז "ירדנה ארזי - הסיפור שלא סופר", המגולל את סיפורה המשפחתי ומלווה אותה במסע אל נקודות ממשעותיות בחייה. את הסרט ליווה שיר חדש שנכתב במיוחד על ידי רחל שפירא וקובי אפללו, "חלום וגעגוע".

בראשית 2012 הוענק לארזי "שער הזהב" של השבועון "לאשה" על היותה הדמות שהופיעה על הכמות הגדולה ביותר של עמודי השער של העיתון לאורך השנים. באותה שנה שוחרר לרדיו הדואט "כשהגברים רוקדים", אותו ביצעה ארזי עם דנה אינטרנשיונל. השיר זכה להצלחה גדולה, הגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים של רשת ג', שהה תקופה ארוכה בפלייליסט של גלגלצ והיה ברשימת 50 השירים המושמעים ברדיו באותה שנה. ארזי הגיעה למקום השמיני ברשימת הזמרות המושמעות בישראל. בדצמבר 2012 הוציאה לאור את השיר "זמן של אולי" שכתב יוסי גיספן והלחין בנו, ניסים גיספן.

בינואר 2013 פתחה בסיבוב הופעות עם המוזיקאי גיל שוחט ושיריה קיבלו עיבודים קלאסיים. במרץ אותה שנה הוציאה לאור את השיר "הורה של בת גולה" שנכתב בשנות ה-40 בידי חנה סנש והולחן על ידי נורית הירש. במאי 2013 הוציאה לאור לרדיו שיר גנוז של להקת "שוקולד, מנטה מסטיק" בשם "שלום עירי נוחמה" שתרגם לעברית אברהם שלונסקי ללחן רוסי. באותו חודש הוציאה לאור אלבום אוסף בשם "געגועים לנחל". אלבום זה כולל 21 שירים שהקליטה במשך השנים, חלקם הוקלטו בהופעות חיות וחלקם הופיעו באלבומים קודמים. השירים "הורה של בת גולה" ו"שלום עירי נוחמה" מופיעים גם הם באלבום. בין השירים שראו אור לראשונה הם "שיר שמח" שהקליטה בתחילת שנות ה-80 בהופעה, "הבה נגילה" אותו הקליטה בהופעה חיה בשנות ה-90 בארצות הברית וביצוע של ארזי ל"לשיר זה כמו להיות ירדן".

בספטמבר 2013 זכתה בתואר "זמרת השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג', 25 שנה לאחר זכייתה בתואר בפעם האחרונה‏[2]. שירה "זמן של אולי" הגיע למקום ה-11 במצעד. במסגרת המצעד חשפה ארזי לראשונה באולפן רשת ג' את שירה החדש "יונת העצב". ב-25 בנובמבר שחררה קליפ לשיר "אישה חדשה" הלקוח מאלבומה "בושם על עורי" לרגל קמפיין לעידוד המאבק באלימות כלפי נשים, ביוזמת נעמת.

בינואר 2014 החלה להשתתף בתוכנית המציאות "ישנן בנות" בהנחיית ליאון רוזנברג. בתוכנית שימשה ירדנה כשופטת לצד צדי צרפתי, שי כרם, דנה ושופט אורח, ובה חיפשו זמרות ליצור להקת בנות חדשה. בגמר התוכנית ביצעה ארזי את "באתי אליך" בגרסת הרמיקס משנת 2011. בספטמבר 2014 הוציאה ירדנה אלבום שכולל את מיטב שירי הילדים שהקליטה לאורך השנים. באלבום נכללים שירים שמעולם לא הופיעו בדיסק של ארזי. במקביל, הוזמנה להשתתף כזמרת האורחת בפסטיגל 2014 עם מחווה לשיריה ולשירי הלהקות הצבאיות.

החל מיולי 2014 משדרת את התוכנית "סוף סוף סוף היום" עם שחר סגל בגלי צה"ל.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארזי נישאה לראשונה בשנת 1972 למפקדה בלהקת הנח"ל עמוס טל שיר, ממנו התגרשה כעבור שש שנים. בשנת 1983 נישאה בשנית, למהנדס נתן תומר, ולזוג בת יחידה. לתומר שני בנים מנישואיו הקודמים.

בסרט המגולל את סיפור חייה של ארזי, אשר שודר בערוץ 2 ב-2011, נחשף כי לארזי ישנם שני אחים למחצה: אח למחצה מצד אימה ואחות למחצה מנישואיו הקודמים של אביה.

קריירה טלוויזיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 הנחתה ארזי את טקס פרסי אקו"ם ששודר בערוץ 2. בהמשך אותה שנה הייתה מנחה אורחת בתוכנית "קיץ על החוף". בעקבות הנחייתה ובעקבות סקרי דעת קהל אוהדים פנתה אליה הזכיינית טלעד והציעה לה להנחות את משבצת השידור היוקרתית של שישי בערב. ארזי דחתה את ההצעה אך נענתה להצעה אחרת של הזכיינית - להנחות את תוכנית הבוקר החדשה "קפה טלעד" לצדו של העיתונאי מיכה פרידמן. בפברואר 1996 עלתה התוכנית לאוויר וזכתה לביקורות אוהדות לאחוזי צפיה גבוהים. זמן קצר לאחר מכן פרש פרידמן מהגשת התוכנית והוחלף על ידי דב גיל-הר. ארזי נהנתה משבחי הביקורת לאורך תשע שנות הנחיית התוכנית. היא הוכיחה את עצמה כמראיינת מוצלחת הבקיאה מאוד בנושאים אקטואליים וכמי שמובילה בבטחה שידורים חיים גם במצבים לא שגרתיים. זכורים במיוחד השידור בו התקבלה ההודעה על מותו של חברה הקרוב אהוד מנור ומשדרים מיוחדים בהם גם מחוץ לשעות השידור הקבועות דוגמת המשדר המיוחד בערב המילניום. "קפה טלעד" שודרה 888 פעמים וירדה מהאוויר בעקבות הפסדה של "טלעד" במכרז החדש להפעלת ערוץ 2.

במקביל להגשת "קפה טלעד" הנחתה ארזי ב-1998 את תוכנית הפריים-טיים לקיץ "מעורב תל אביבי" עם זאב רווח שצולמה בשידור חי מפארק בגין בתל אביב, ספיישל ראש השנה של תוכנית הסאטירה "החרצופים", תוכנית מחווה לאנריקו מסיאס ששודרה בערוץ הראשון ואת מופע יום העצמאות של ערוץ 10 בשנת 2005 שהוקדש לשיריו של המלחין יאיר רוזנבלום. באותה שנה הנחתה את התוכנית "יורים ושרים" שהוקדשה ללהקות הצבאיות. כמנחה אורחת הופיעה ארזי בתוכניות "מפגשי סתיו" בערוץ הראשון ו"שניים" בערוץ הבידור. בשנת 2006 הנחתה את טקס הענקת פרס ישראל שהועבר בשידור ישיר בערוץ הראשון.

בשנת 2008 החלה להנחות את סדרת התוכניות "שיר השישים" בערוץ הראשון שהוקדשה לשירים היפים בכל הזמנים. במהלך התוכנית ביצעה את השירים "כלניות", "אתה לי ארץ" ו"ספירת מלאי" בדואט עם גיא זוארץ שהנחה לצדה את התוכנית האחרונה בסדרה. התוכנית הייתה הנצפית ביותר מבין תוכניות הערוץ באותה התקופה והגיעה למקום הרביעי בטבלת הרייטינג.

בשנת 2012 הנחתה את תוכנית האירוח "מלכות השבת" ששודרה בשידורי "רשת" בערוץ 2 בערבי ימי שישי. לצדה הנחתה את התוכנית שחר סגל.

בשנת 2014 החלה לשמש כשופטת בתוכנית המציאות "ישנן בנות" בערוץ 24.

תחרויות הקדם-אירוויזיון והאירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהשתתפה באירוויזיון 1976 כחלק משלישיית שוקולד מנטה מסטיק ובהמשך הנחתה את אירוויזיון 1979 השתתפה ארזי בתחרויות הקדם-אירוויזיון בניסיון לייצג את ישראל בפעם השלישית בתחרות.

בשלהי 1982 השתתפה ארזי לראשונה בתחרות הקדם אירוויזיון, היא שרה את השיר "מוזיקה נשארת" (שמרית אור - הנרי ברטר), איתו הגיעה למקום השני.

היא ניסתה את כוחה בקדם-אירוויזיון פעמיים נוספות: בשנת 1983 כתבו לה אהוד מנור ואבי טולדנו את השיר "חי", אך היא העדיפה להתחרות עם השיר "שירו שיר אמן" (שמרית אור - הנרי ברטר) שהביא אותה למקום השני, בהפרש של נקודה אחת מהשיר הזוכה "חי" שביצעה עפרה חזה. ברבות הימים טענה ארזי כי זמן רב לאחר התחרות חשפו בפניה שנגרמה טעות בספירת התוצאות וכי למעשה היא זו שאמורה הייתה לזכות באותו ערב. בשנת 1985 השתתפה עם שירם של מנור וטולדנו "עוד נגיע" שהגיע למקום השלישי. שנה קודם לכן הוצע לארזי לייצג את ישראל באירוויזיון ללא תחרות ואף נכתב עבורה השיר "בללייקה", אך התחרות נערכה ביום הזיכרון לחללי צה"ל וישראל ביטלה את השתתפותה; השיר בוצע בסוף על ידי אילנית.

ב-1987 הנחתה ארזי את תחרות הקדם האירוויזיון יחד עם יורם ארבל והשתתפה בחלק האמנותי.

בשנת 1988 נבחרה לייצג את ישראל בתחרות והוצע לקיים עבורה מעין "קדם אירוויזיון פרטי" בו יתחרו ארבעה שירים בביצועה על ייצוג המדינה. ארזי, שניסתה את כוחה בשלושה "קדמים" בשנות השמונים והייתה קרובה בכולם לזכייה, הסכימה. הבחירה בארזי לא הפתיעה אף אחד שכן היא הייתה זמרת פופולרית. טובי הכותבים הציעו לארזי שירים לתחרות, בהם השיר "כאן" שכתב עוזי חיטמן (ושלבסוף ייצג את ישראל באירוויזיון 1991 בביצוע אורנה ומשה דץ) והשיר "השנה אינשאללה" שכתבה עבורה עפרה חזה. ארבעת השירים המתחרים היו "כמו בהתחלה", "קרוב לים", "היא רוקדת", והשיר "בן אדם" שנבחר ונשלח לייצג את ישראל באירוויזיון, שם הגיעה ארזי למקום השביעי. מאז, מסרבת ארזי לקחת חלק בתחרות האירוויזיון. בשנת 1999 הוצע לה להנחות בשנית את תחרות האירוויזיון שנערכה בישראל לאחר שזכתה בסקר דעת קהל מקיף כמועמדת המועדפת להנחיית התחרות. ארזי סירבה.

בשנת 2007 השתתפה בוועדה מטעם רשות השידור שבחרה בלהקת טיפקס כנציגת ישראל לאירוויזיון.

פרסים ותארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1981 פרס כינור דוד על השתתפותה במחזמר "ברנשים וחלומות"
  • 1984 פרס כינור דוד
  • 1984 זמרת השנה של קול ישראל
  • 1984 זמרת השנה של גל״צ
  • 1985 זמרת השנה של קול ישראל
  • 1985 זמרת השנה של גל״צ
  • 1987 זמרת השנה של קול ישראל
  • 1988 זמרת השנה של קול ישראל
  • 1990 זמרת העשור של קול ישראל
  • 2011 פרס מפקד גל"צ על תוכנית מחווה ללהקות הצבאיות
  • 2013 זמרת השנה של קול ישראל‏[2]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי סולו

אוספים

עם "שוקולד מנטה מסטיק", כולל אוספים

  • תקליט בכורה של שוקולד מנטה מסטיק (1975)
  • שוקולד מנטה מסטיק (1976)
  • הלילה הראשון - ההצגה הכי תמימה בעיר (1977)
  • הפרוטה והירח (עם אריק לביא) (1978)
  • האוסף הכפול (2003)

שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שרים ירדנה ארזי - שרים קריוקי (2011)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]



הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טל פרי, וירדנה כולה חיוכים, באתר Mooma, ‏30 ביולי 2007
  2. ^ 2.0 2.1 נדב מנוחין, סיכום המצעדים השנתיים: ירדנה ארזי זמרת השנה של רשת ג', באתר וואלה!, 4 בספטמבר 2013