כוורת (להקה)

כוורת היא הרכב של יוצאי להקות צבאיות שקם בשנת 1973. אחרי מספר להקות רוק שהצליחו פחות, הייתה כוורת ללהקת הרוק הראשונה בישראל שזכתה להצלחה מסחרית גדולה. סגנונה התאפיין ברוק מלודי ועשיר בהומור נונסנס, ובהופעותיה המשיכה את המסורת של להקות צה"ל כששילבה שירים ומערכונים.

היסטוריה

דני סנדרסון, גידי גוב, אפרים שמיר, אלון אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין נפגשו כששירתו יחד בלהקת הנח"ל. לאחר השחרור ערכו מספר ניסיונות כושלים בהרכבים שונים להפיק אופרות רוק בשם "הילד מברזיל" ו"סיפורי פוגי", שאת שתיהן כתב והלחין סנדרסון. בין היתר השתתפו בניסיונות מוקדמים אלה מנחם זילברמן, זהר לוי ומירי אלוני. בעצת חברם המפיק אשר ביטנסקי, צירפו לשורותיהם את יצחק קלפטר, אשר היה ידוע בסצנת המועדונים של התקופה הודות לנגינתו בלהקת הצ'רצ'ילים. האחרון להצטרף היה יוני רכטר.

ב-1973, לאחר שהוציאו תקליטון כושל באופן עצמאי ונדחו פעמים רבות על ידי מפיקים וחברות תקליטים, היה זה המפיק אברהם דשא פשנל שהסכים להחתימם על חוזה הקלטות, בתנאי שיוותרו על המבנה השאפתני של אופרת הרוק לטובת תוכנית רגילה שתורכב משירים ומערכונים.

ב-15 ביוני 1973, חודשים אחדים לפני מלחמת יום הכיפורים, העלו חברי להקת כוורת את תוכניתם הראשונה, "סיפורי פוגי", שהתבססה על שילוב בין שירים ומערכונים שחלקם שודרו בעבר בתוכניתו של דורי בן זאב בגלי צה"ל. בהופעותיהם במסגרת מלחמת יום הכיפורים הוסיפו גם את הלהיט "יו-יה", שיר הבנוי ממקבץ סיפורים קצרים המתבססים על משחקי מילים, מאפיין מרכזי בכתיבתו של סנדרסון. בנובמבר הלהקה הוציאה את אלבומה הראשון, "סיפורי פוגי". האלבום הניב מספר להיטי ענק כמו "המגפיים של ברוך", "פה קבור הכלב" ו"שיר המכולת". "המגפיים של ברוך", שיר הומוריסטי על בחור שיצא לחפש את מגפיו האהובים אשר אבדו, היה "שיר השנה" במצעדים של הגל הקל וגלי צה"ל. "שיר המכולת" ו"פה קבור הכלב" התברגו גם הם למקומות גבוהים במצעדים, וכוורת זכתה בתואר "להקת השנה" של אותה שנה. האלבום מכר 70,000 עותקים תוך זמן קצר, מספר חסר תקדים במונחים של מוזיקה ישראלית בזמנו.

ב-1974 בחרה רשות השידור בלהקה לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון עם השיר "נתתי לה חיי", אשר תחת המעטה של שיר אהבה סטנדרטי כלל רמיזות פוליטיות נגד שלטונה של גולדה מאיר ובעד הקמת מדינה פלסטינית. העיבוד התזמורתי של השיר נעשה על ידי נועם שריף. במהלך הביצוע באירוויזיון לא ניגן יוני רכטר עם הלהקה אלא ניצח על התזמורת, עקב תקנה המגבילה את מספר הנגנים על הבמה ל-6. השיר הגיע למקום השביעי בתחרות, והלהקה הוציאה לשוק האירופאי תקליטון הכולל שניים משיריהם בגרסאות מתורגמות לאנגלית - "She Looked Me in the Eye" ("נתתי לה חיי") ו-"Moris and his Turtle" ("המגפיים של ברוך").

תחרות שירי האירוויזיון אמנם לא הביאה ללהקה הצלחה בעולם, אך דני סנדרסון זכה בתמלוגים נאים בעקבות העובדה שהשיר "נתתי לה חיי" זכה לגרסה בשפה הצרפתית, "Le Service Militaire" בפיו של כוכב הזמר הצרפתי ז'ו דסאן. בישראל זכה השיר להצלחה גדולה יותר, ונבחר כ"שיר השנה" במצעד השנתי תשל"ד של קול ישראל.

בהמשך אותה שנה יצא האלבום השני של הלהקה, "פוגי בפיתה". בנוסף ל"נתתי לה חיי", כלל האלבום ברובו שירים מהאופרה "סיפורי פוגי" אשר לא נמצא להם מקום באלבום הראשון. כמו כן כלל האלבום גרסת כיסוי לשירה של להקת הנח"ל "הורה האחזות", אותו עיבדו במקור סנדרסון ואולארצ'יק לכבוד כינוס של להקת הנח"ל. השיר החותם את האלבום, "הבלדה על ארי ודרצ'י", לא נמצא מתאים להופעות בשל מורכבותו וביצועו החי נפסק עד להופעות האיחוד בשנת 1984.

על אף שהורכב מחומרים ישנים ברובו, האלבום התאפיין בצליל שונה מזה של קודמו. חברי הלהקה החלו מתנסים בכלי נגינה שונים אשר בלטו בסצנת הרוק המתקדם הבריטית של התקופה, כגון גיטרות 12 מיתרים, מלוטרון, מוג, אורגן האמונד וחלילית. כמו כן, לראשונה הלהקה לוותה במוזיקאים חיצוניים: ב"לאמור א'לאבי" אברהם סאלמן ניגן על קאנון, "נתתי לה חיי" ו"התמנון האיטר" בוצעו עם ליווי תזמורתי, וב"שיר המחירון" שרה מקהלה שהורכבה בעיקר מחברי הלהקה ובנות זוגם, תחת השם "מקהלת השפלה". בעקבות האלבום זכתה כוורת בפעם השנייה בתואר "להקת השנה" במצעד הפזמונים השנתי.

בשנת 1975 הוציאה הלהקה אלבום שלישי והעלתה תוכנית חדשה תחת השם "צפוף באוזן". שלא כבעבודותיה הקודמות של כוורת, שהתאפיינו בדומיננטיות של סנדרסון, "צפוף באוזן" היה תוצר של עבודת צוות שבה הוזמנו כל היוצרים בלהקה לתרום משיריהם. הם חיפשו מקום להתבודד בו והיו "חברי משק" בקיבוץ גבעת חיים מאוחד, שם כתבו את שיריהם ועבדו עליהם במשך שישה חודשים. על כל אחד מהשירים נערכה הצבעה והתוצאה הייתה האלבום המגוון והנועז ביותר מוזיקלית שהקליטה הלהקה. למעט שני קטעים שסנדרסון כתב בעצמו, "אינספקטור פקח" ו"האיש הכי מהיר", נכתבו רוב השירים תוך שיתוף פעולה שלו עם אולארצ'יק. לצד "גוליית", המספר בהומור ילדותי את הסיפור התנ"כי על דוד וגלית, "טנגו צפרדעים", ו"מדינה קטנה" אשר הולחן יחד עם רכטר, נכללו גם לחניו של אפרים שמיר ל"שיעור מולדת", "העולם שמח" ו"ככה היא באמצע", וכן שני לחניו המוקלטים הראשונים של יצחק קלפטר, "שיר הטמבל" ו"היא כל כך יפה". העטיפה האחורית של האלבום, אשר צוירה על ידי יוסי אבולעפיה, הציגה קולאז' של דמויות מתוך שירי האלבום, בסגנון האיורים של טרי גיליאם ומונטי פייתון.

באלבום זה ניכרה התפתחות סגנונית משמעותית מהרוק ההומוריסטי של שני האלבומים הראשונים. הבלדה "שיעור מולדת" הציגה צד נוסטלגי ורך של הלהקה, כשהיא מלווה בעיבוד מיתרים של רכטר. למרות סלידתו של סנדרסון מהכללת השיר באלבום בזמנו, הוא הפך ברבות השנים לקלאסיקה ישראלית. ב"העולם שמח", קטע סמבה אנרגטי ולא אופייני ללהקה, התארח המתופף אהרלה קמינסקי. "שיר הטמבל" אמנם כלל מילים הומוריסטיות אופייניות, אך לווה בלחן מינורי בעיבוד מינימליסטי של פסנתר וגיטרה. חריגות אלו מה"אתוס" של כוורת הובילו לחיכוכים בין אישיים בלהקה, אשר גברו כשהלהקה התמודדה לראשונה עם חיצי הביקורת והקהל עם צאת האלבום. בשנים תשל"ה ותשל"ו זכתה כוורת שוב בתואר "להקת השנה" במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל. השיר "גוליית" נבחר כ"שיר השנה" בשנת תשל"ה.

בשנת 1976 החליטו חברי הלהקה לנסות את מזלם בארצות הברית. לאחר שתרגמו את כל שיריהם לאנגלית והוציאו תקליטון של "יו יה" מתורגם לאנגלית (בשם "Yo-Ya"), הם יצאו לסיבוב הופעות בארצות הברית. אולם כבר בהופעה הראשונה התברר שהקהל, היהודי ברובו, לא היה מעוניין בתרגומים. הקהל דרש שהם יבצעו את כל השירים בעברית בלבד, וכל העבודה הרבה ירדה לטמיון. המתחים שהחלו מבצבצים במהלך העבודה על "צפוף באוזן" התגברו עקב כישלון סיבוב ההופעות האמריקאי. בתום סיבוב ההופעות החליטו חברי הלהקה להיפרד, וכל אחד יצא לקריירה אישית.

דני סנדרסון הקים עם גידי גוב בשנת 1978 את להקת "גזוז" שהייתה מעין גרסת ביג בנד ל"כוורת", ובשנת 1980 את להקת "דודה" שנטתה לכיוון רוקי יותר. כל חברי הלהקה, פרט למאיר פניגשטיין, המשיכו לקריירות סולו והפכו איש איש לעמודי תווך של המוזיקה הישראלית. פניגשטיין היגר לארצות הברית ופנה לעסקי הקולנוע.

ב-1984 התאחדו חברי "כוורת" מחדש לשורה של הופעות, שהמפורסמת בהן הייתה הופעת החינם בפארק הירקון. אלון אולארצ'יק כתב לכבוד האיחוד את השיר "מאיר ואלון", העוסק בו ובמאיר פניגשטיין שהגיעו במיוחד מארצות הברית לסיבוב ההופעות. ההופעה יצאה באלבום כפול ובקלטת וידאו.

בשנת 1989 יצאו כל שלושת האלבומים בגרסת תקליטור, שכללה קטעים נוספים כמו מערכונים שבמקור הוקלטו עבור תוכנית הרדיו "ממנו אלייך" (של דורי בן זאב) בגלי צה"ל, וקטעים שהוקלטו בזמן הופעות וחזרות.

בקיץ 1990 יצאו לסיבוב איחוד נוסף שנקרא "כוורת חוזרת" אשר לווה בתקליטון באותו שם. סיבוב ההופעות הונצח בסרטו הדוקומנטרי של צבי שיסל, "כוורת - תמונות מחיי הלהקה".

ב-1998, לכבוד שנת היובל למדינה וחצי היובל לצאת האלבום "סיפורי פוגי", התאחדה הלהקה שוב למופע ענק חד-פעמי בפארק הירקון; האיחוד לווה בהוצאת שני שירים חדשים שנכתבו במשותף על ידי חברי הלהקה - "זוכר, לא זוכר" בהשתתפות DJ צ'ופי, ו"מחפש דרך חזרה", אשר צץ כעבור כמה שנים בעיבוד מחודש באלבום סולו של אפרים שמיר. המופע וקטעים מהחזרות לקראתו תועדו באלבום המשולש "כוורת בפארק" ובסרט טלוויזיוני באותו שם. מופע האיחוד האחרון של כוורת עד כה התקיים בשנת 2000 באירוע חד-פעמי. האיחוד בשנה זו לא היה התכנון המקורי של חברי הלהקה, אך הם עשו זאת הפעם במטרה לגייס כסף עבור ניתוח דחוף בראשו של חבר הלהקה יצחק קלפטר.

בשנת 2001 הועלה המופע "דני, גידי וחברים", בו השתתפו סנדרסון, גוב, אולארצ'יק, שמיר ומזי כהן מגזוז. כעבור כשנתיים העלו קלפטר, אולארצ'יק ושמיר את המופע "נפגשנו". "נפגשנו" לווה בשני שירים חדשים, "מטוטלת" שכתב אולארצ'יק ו"שווה זהב" שכתב קלפטר.

להקת כוורת נבחרה ל"להקת השישים" במלאת שישים שנה למדינת ישראל, במסגרת "שיר השישים" של הערוץ הראשון ורשת ג'. הלהקה זכתה בתואר זה גם ב"מצעד השישים" של ערוץ 2, ששודר במסגרת הזכיינית קשת.

בשנת 2009 הועלה המופע "ככה היא באמצע", בו ביצעו איה כורם, אפרת גוש, אמילי קרפל ואניה בוקשטיין את שירי הלהקה.

חברי ההרכב

• דני סנדרסון (גיטרה, שירה)
• גידי גוב (שירה)
• יצחק קלפטר (גיטרה, ליווי)
• אלון אולארצ'יק (גיטרה בס, ליווי)
• מאיר פניגשטיין (תופים, ליווי)
• אפרים שמיר (גיטרה, שירה)
• יוני רכטר (קלידים, ליווי)

דיסקוגרפיה

אלבומים

• סיפורי פוגי (1973)
• פוגי בפיתה (1974)
• צפוף באוזן (1975)

הופעות

• כוורת - הופעה חיה, קיץ 1984 (1984)
• כוורת בפארק (1998)

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: כוורת

• אקורדים לשירים של כוורת (להקה), באתר tab4u
• כוורת, באתר MOOMA
• מילים לשירים של כוורת באתר שירונט
• שירי להקת כוורת להאזנה בערוץ הרשמי של NMC United ביוטיוב
• למרות הכול - הארכיון הלא רשמי של כוורת
• חיים מזר, הג'יבריש של להקת "כוורת": מחווה ליובל דרור, בבלוג של אלי אשד, באתר רשימות