ימת בלחש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ימת בלחש: תצלום נאס"א מה-18 באפריל 2000.

ימת בלחשקזחית: Balqash Köli) הינה ימה בדרום מזרח קזחסטן. ימה זו היא השנייה בגודלה באסיה המרכזית (אחרי ימת אראל) ומהווה חלק מאזור הניקוז המרכז אסייתי הכולל את הים הכספי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הימה הייתה ידועה לגאוגרפים הסינים כבר בשנת 103 לפנה"ס ונקראה פו קו או בו קו. בתקופת שושלת צ'ינג ציינה ימת בלחש את הגבול הצפוני של סין עם רוסיה.

בשנת 1864 הועבר השלטון באגם לאימפריה הרוסית בעקבות חוזה בין סין לרוסיה על הגבול הצפוני של סין. עם פירוקה של ברית המועצות בשנת 1991 הפכה הימה לחלק מקזחסטן.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחה של הימה כיום עומד על 16,990 קמ"ר אולם בדומה לימת אראל, וכתוצאה מניצול מימי שבעת הנהרות המזינים את הימה, היא הולכת ומתייבשת. העיקרי מבין הנהרות המזינים את הימה הוא נהר אילי המוזן ממימי שלגים מאזור שינג'יאנג שבסין. העומק הממוצע בימה הוא 5.8 מטרים, והעומק המקסימלי עומד על 25.6 מטרים.

מחציתה המערבית של הימה הינה מים מתוקים, ואילו מחציתה המזרחית מלוחה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימי נהר האילי וימת בלחש מהווים מרכיב עיקרי בכלכלת קזחסטן. מימי הנהר משמשים ליצור חשמל באמצעות סכרים הידרואלקטרים ומוסטים לצורכי השקיה (עובדה המביאה ליבוש הימה). הדיג במימי הימה משמש מרכיב חשוב בכלכלת המדינה.

בשל השימוש ההולך וגובר במימי האילי במעלה הנהר, צפויה להתפתח מחלוקת בין סין המשתמשת במים לבין קזחסטן הזקוקה למים במורד הנהר, וזקוקה לענף הדיג באגם.

עם הגידול בכלכלה הקזחית, התיעוש והעיור של המדינה גובר קצב זיהום מימי הימה. מספר הדגים פוחת והולך הן בשל יבוש הימה, הן בשל דיג יתר, והן כתוצאה מזיהום המים. כמו כן, בשל הזיהום ישנו חשש להכחדת מיני בעלי חיים המצויים בימה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]