שינג'יאנג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שׂינְגְ'יָאנְג (新疆/Xīnjiāng) הוא מחוז אוטונומי בצפון מערב סין. מספר התושבים כ-17 מיליון נפש ושטחו כ-1,600,000 קמ"ר, כשישית משטחה של הרפובליקה העממית כולה.

שינג'יאנג מוגדרת כאוטונומיה של האויגורים. זהו עם טורקי מוסלמי, הדומה בלשונו ובמראהו לעמים ממרכז אסיה. השפה האויגורית קרובה לאוזבקית ולקזחית. בעקבות כך, האזור מכונה לעתים קרובות טורקסטן, במיוחד בפי בדלנים. עם זאת, 41% מהאוכלוסייה במקום היא של בני האן שהיגרו למקום במהלך השנים, בעוד שהאויגורים מהווים כ-45%. קבוצות אתניות נוספות בשינג'יאנג הן קזחים - 7%, בני חווי (סינים מוסלמים) - 5%, קירגיזים - 0.9%, מונגולים - 0.8%, ועוד.

בירת המחוז היא או'רו'מצ'י (בסינית - 乌鲁木齐/Wūlŭmùqí, באויגור Ürümqi או ئۈرۈمچی), שכמו ערים נוספות רואה בשנים האחרונות צמיחה כלכלית ודמוגרפית אדירה הודות לפיתוח סיני מואץ של הפריפריה.

העם האויגורי שואף בחלקו לעצמאות, ובתחילת שנות ה-90 אף הייתה התקוממות אלימה מוגבלת נגד השלטון, אך השלטון בבייג'ינג דיכא מהומות אלו במהירות.

בעבר היה המחוז חלק חשוב בנתיב של דרך המשי, כשהעיר קשגר במערב היא הידועה ביותר בהקשר זה, ומהווה עד היום מפגש בין-תרבותי בסְפָר המדבר. בנוסף למגוון התרבותי, המחוז מאופיין גם בתוואי נוף ייחודי של הרים ואגמים אלפיניים מחד ומדבר טַקְלַמַקָן, מן הצחיחים בעולם, מאידך.

המחוז ידוע בסין בתוצרת החקלאית שלו, במיוחד בענבים מטוּרְפָּאן ובמלונים מהָאמִי. כמו כן מגדלים במקום כותנה, חיטה, משי, אגוזים, וצאן. במחוז גם מרבצי נפט גדולים, וקיים אף צינור להובלתו עד שאנגחאי.

מחוזות של סין העממית

מחוזות: אָנְחְווֵי · גָאנְסוּ · גֶ'גְ'יַאנְג · גְוָאנְגְדונְג (קאנטון) · גווֵיְג'וֹאוּ · גְ'יַאנְגְסוּ · גְ'יַאנְגְשִׂי · גִ'ילִין · הָאיְנָאן · הֶבּיי · הֶנָאן · הוּבּײ · הוּנָאן · הֵייְלוֹנְגְגְ'יָאנְג · יוּ'נָּאן · לְיָאונִינְג · סצ'ואן · פֿוּגְ'ייֵן · צִ'ינְגְהָאי · שָאַנשִׂי · שַאנְדונְג · שָאנְשׂי מחוזות אוטונומיים: גְוָאנְגְשִׂי · טיבט · מונגוליה התיכונה · נינְגְשְׂיָה · שׂינגְ'יָאנְג מחוזות עירוניים: בּייְגִ'ינְג · צ'וּנְגְצִ'ינְג · שאנגחאי · טייֵנְגִ'ין אזורים מנהליים מיוחדים: הונג קונג · מקאו ראו גם: הסטטוס הפוליטי של טאיוואן