קירגיזסטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרפובליקה הקירגיזית
Flag of Kyrgyzstan.svg National emblem of Kyrgyzstan.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: אין
המנון לאומי: ההמנון הלאומי של הרפובליקה הקירגיזית
מיקום קירגיזסטן
יבשת אסיה
שפה רשמית קירגיזית, רוסית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
בישקק
42°52′N 74°36′E
משטר ממשלה זמנית / רפובליקה פרלמנטרית
ראש המדינה
נשיא

ראש ממשלה

אלמאזבק אטמבייב
ג'ומארט אוטורבאייב
הקמה
-עצמאות
- הכרזה רשמית

מברית המועצות
31 באוגוסט 1991
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
199,951 קמ"ר 
87 בעולם
3.6%
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
5,604,212 נפש 
113 בעולם
28.03 נפש לקמ"ר
181 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
14,300 מיליון $ 
144 בעולם
2,552 $
182 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]‏ (2012)
- דירוג עולמי
0.622 
125 בעולם
מטבע סום קירגיזי ‏ (KGS)
אזור זמן UTC +5
סיומת אינטרנט .kg
קידומת בינלאומית 996+

הרפובליקה הקירגיזיתקירגיזית: Кыргыз Республикасы) היא מדינה השוכנת בחלק המרכזי של יבשת אסיה. בעברה היא הייתה חלק מברית המועצות והפכה למדינה עצמאית ב-31 באוגוסט 1991.

למדינה גבולות עם הרפובליקה העממית של סין במזרח, קזחסטן בצפון, אוזבקיסטן במערב וטג'יקיסטן בדרום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המהפכה הקירגיזית (2010)

שטחה של קירגיזסטן סופח לאימפריה הרוסית בשנים 1855 - 1876 כחלק של כיבוש ח'אנות קוקנד. תחת שלטון ברית המועצות היא נהפכה להיות רפובליקה סובייטית בשנת 1937 ושמה המלא היה "הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקירגיזית", כמו כן שמותיה הנוספים היו "SSR הקירגיזית" ו "קירגיזיה". היא זכתה בעצמאות מברית המועצות בשנת 1991.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנותיה הראשונות לאחר קבלת עצמאות מלאה (בשנת 1991), הנשיא אסקר אקייב התקבל כאחד שמעוניין לבצע תהליך של רפורמות כמו ההפרטה של הקרקע ומשאביה הכלכליים של המדינה. אולם, למרות התמיכה של התורמות המערביות, כולל קרן המטבע הבינלאומית, הכלכלה של קירגיזסטן סבלה מנקודת פתיחה חלשה - בעיקר התוצאות של פרוק בלוק הסחר של ברית המועצות, אשר מנע מהמדינה את המעבר החלק לכלכלה חופשית.

בשנת 2002 לקראת הבחירות לפרלמנט, הואשם חבר הפרלמנט אזימבק בקנזרוב בשחיתות והועמד למשפט בעיר ג'ללבד. המונים צעדו לעיר אולם המשטרה נקטה בצעדים אלימים לפיזור ההפגנות, מה שגרם לעשרות פצועים. בהמשך השנה ההפגנות הגיעו לבירה בישקק, והמפגינים דרשו את שחרור בקנזרוב והתפטרותו של אקייב. ב-2010, בקנזרוב מונה לתפקיד סגן ראש ממשלת קירגיזסטן.

בשנת 2005 האופוזיציה דרשה לבטל את הבחירות השנויות במחלוקת לפרלמנט. לאחר שאקייב סירב לדרישה ההמונים בראשות האופוזיציה ביצעו הפיכה לאחר שההפגנות האלימות התפשטו גם לבירה. בתום 14 שנות שלטון, נמלט אסקר אקייב עם משפחתו לקזחסטן השכנה במסוק והפרלמנט מינה את קורמנבק בקייב, ממנהיגי האופוזיציה לעמוד בראש המדינה.

בנובמבר 2006 פרץ משבר פוליטי במדינה לאחר שהמונים יצאו להפגנות בדרישה מבקייב לחתום על החוקה החדשה שמציע הפרלמנט הכוללת הקטנת כוחו של הנשיא והעברת סמכויות לפרלמנט וזאת בעקבות טענות על כך שבקייב לא מימש את הבטחותיו להקטין את כוחו של הנשיא ולהילחם בשחיתות.

ב-7 באפריל 2010 הרגו מפגינים את שר הפנים מולדומוס קונגנטייב והאופוזיציה הכריזה על הפיכה. למחרת הכריזה רוזה אוטונבייבה שרת החוץ לשעבר העומדת בראשות הממשלה החדשה במדינה, על הקמת ממשלה זמנית שתכהן במשך שישה חודשים והצהירה כי תפעל לגיבוש חוקה חדשה ולקיום בחירות במדינה בחודשים הקרובים כמו כן הודיעה על פיזור הפרלמנט: "אחרי העברת השלטון לידינו, אנו מפזרים את הפרלמנט". ב-19 במאי 2010 מונתה לנשיאה הזמנית של קירגיזסטן, עד 31 בדצמבר 2011, על פי ההסכם של הממשלה הזמנית. בתפקיד שר הפנים, החליף את קונגנטייב, שרנייאזוב בולוטבק

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינה ענייה יחסית. עם זאת, בערים הגדולות קיימת תעשייה מפותחת למדי שברית המועצות הורישה.

קיימת חקלאות המבוססת בעיקר על מרעה צאן ועל גידול פירות וירקות. האקלים החם יחסית מאפשר זאת. קיים פוטנציאל משמעותי להפקת אנרגיית חשמל בנחלים ההרריים. אוצרות הטבע מצומצמים יחסית.

שלטון מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחוזות קירגיזסטן

קירגיזסטן מחולקת לשבעה מחוזות. היא שאבה מרוסיה שני מחוזות עיקריים ושתי ערים. כל אזור מחולק לעוד מספר מחוזות המנוהלים על ידי פקידים הממונים בידי הממשל המרכזי.

הערים הראשיות הן:

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת קירגיזסטן

את רוב שטחה של קירגיזסטן תופסים הרי טיין שאן, הרים גבוהים עם עמקים עמוקים. נקודת הגובה המינימלי במדינה היא בשולי עמק פרנגה (300 מטרים מעל פני הים), והמקסימלית היא פיק פובדי ("פסגת הניצחון" ברוסית), ששמו הקירגיזי ג'נגיש צ'וקוסו (7,349 מטרים מעל פני הים).

במדינה נמצא אגם גדול ששמו איסיק קול ("האגם החם" בקירגיזית), ששטחו למעלה מ-6,000 קמ"ר. הפסגות הגבוהות (למעלה מ-4,000 מטרים מעל פני הים) של ההרים מכוסות בשלג כל השנה. במדינה זורמים נחלים רבים, אם כי רובם לא מאוד גדולים. הגדולים ביניהם הם נרין, טלס, צ'ו.

האקלים יחסית נוח, יבש וחם בקיץ וקר בחורף. הטמפרטורה ממוצעת ביולי בעמקים היא 27-20 מעלות, אבל לעתים קרובות נרשמות טמפרטורות שלמעלה מ-40 מעלות. בינואר הטמפרטורה הממוצעת היא 6-8 מעלות, אבל נרשמו גם טמפרטורות נמוכות מ-35-. כמות המשקעים בעמקים נעה בדרך כלל בין 200 ל-400 מילימטרים בשנה, ובמדרונות הצפוניים ומערביים של ההרים היא עולה עד ל-750 מילימטרים בשנה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קירגיזי עם כובע אופייני בשוק בקרקול

אוכלוסיית קירגיזסטן מונה כ-4.7 מיליון תושבים (2000), כ-58% הם קירגיזים, 17% רוסים, 15% אוזבקים. כמו כן, במדינה מתגוררים גם אוקראינים, גרמנים, טטרים, קזחים, דונגנים, אויגורים וטג'יקים.

המיעוט הרוסי הגדול מתגורר בעיקר בבישקק, בירתה של קירגיזסטן, ובאזורים סמוכים לה. המיעוט האוזבקי (השני בגודלו במדינה) מתגורר בעיקר בדרום מערב המדינה.

מבחינה דתית כ-70% מהאוכלוסייה שייכים לעמים שהדת המקורית שלהם היא אסלאם סוני.

קיימת קהילה יהודית קטנה שלפני העלייה הגדולה לארץ ישראל בשנות ה-90 מנתה כ-10,000 יהודים אשכנזים ובוכרים. אולם היום, לאחר העלייה, נשארה קהילה קטנה של כמה מאות יהודים בעיקר ממשפחות מעורבות.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרבות הקירגיזית היא תרבות מיוחדת של נוודים הרריים. מאפיינים אותה מוזיקה ייחודית ואגדותיהם של מספרי סיפורים היוצרות את אחד מהאפוסים הארוכים ביותר בספרות העולם.

לסוסים מקום חשוב בתרבות הקירגיזית. המשקה המסורתי של הקירגיזים הוא קומיס, חלב סוסה.

מודיעין וביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות הביטחון הקירגיזי הוא שירות הביטחון הלאומי שהפך לוועדה הממלכתית לביטחון לאומי, האחראית גם לביון חוץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 בדו"ח 2013 של אתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
מדינות אסיה

אוזבקיסטן · אזרבייג'ן · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה 3 · איראן · אפגניסטן · ארמניה · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · גאורגיה 1 · הודו · המלדיביים · הפיליפינים · הרפובליקה הסינית 2 · הרפובליקה העממית של סין · וייטנאם · טג'יקיסטן · טורקיה 1 · טורקמניסטן · יפן · ירדן · ישראל · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מזרח טימור 3 · מיאנמר · מלזיה · נפאל · סוריה · סינגפור · סרי לנקה · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קזחסטן 1 · קטאר · קירגיזסטן · קמבודיה · קפריסין · רוסיה 1 · תאילנד · תימן


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באירופה. 2 הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3 חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה.
אסיה
מדינות חבר המדינות
אוזבקיסטן · אוקראינה · אזרבייג'ן · ארמניה · בלארוס · טג'יקיסטן · מולדובה · רוסיה · קזחסטן · קירגיזסטן חברות חבר המדינות
ארגון הוועידה האסלאמית

מדינות חברות: אפגניסטן | אלג'יריה | צ'אד | מצרים | גינאה | אינדונזיה | איראן | ירדן | כווית | לבנון | לוב | מלזיה | מאלי | מאוריטניה | מרוקו | ניז'ר | פקיסטן | תימן | ערב הסעודית | סנגל | פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) | סודאן | סומליה | תוניסיה | טורקיה | בחריין | עומאן | קטאר | איחוד האמירויות הערביות | סיירה לאונה | בנגלדש | גבון | גמביה | גינאה ביסאו | אוגנדה | בורקינה פאסו | קמרון | קומורו | עיראק | המלדיביים | ג'יבוטי | בנין | ברוניי | ניגריה | אזרבייג'ן | אלבניה | קירגיזסטן | טג'יקיסטן | טורקמניסטן | מוזמביק | קזחסטן | אוזבקיסטן | סורינאם | טוגו | גיאנה | חוף השנהב

מדינה מושעית: סוריה

מדינות משקיפות: בוסניה והרצגובינה | הרפובליקה המרכז-אפריקאית | צפון קפריסין | תאילנד | רוסיה

ארגונים בינלאומיים משקיפים: הליגה הערבית | האו"ם | המדינות הבלתי-מזדהות | ארגון אחדות אפריקה
Flag of OIC.svg
מדינות ברית המועצות לשעבר
Flag of Russia.svg רוסיה - Flag of Armenia.svg ארמניה - Flag of Ukraine.svg אוקראינה - Flag of Belarus.svg בלארוס - Flag of Latvia.svg לטביה - Flag of Lithuania.svg ליטא - Flag of Turkmenistan.svg טורקמניסטן - Flag of Georgia.svg גאורגיה - Flag of Estonia.svg אסטוניה - Flag of Azerbaijan.svg אזרבייג'ן - Flag of Kazakhstan.svg קזחסטן - Flag of Kyrgyzstan.svg קירגיזסטן - Flag of Moldova.svg מולדובה - Flag of Uzbekistan.svg אוזבקיסטן - Flag of Tajikistan.svg טג'יקיסטן מדינות ברית המועצות לשעבר