אסטנה
 |
יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
ערך זה עוסק בעיר הבירה של קזחסטן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אסטנה (פירושונים).
|
||||||||||||||||||||||||||
אסטנה (בקזחית: Астана), עיר במרכז אסיה המהווה החל משנת 1998 את בירת קזחסטן. העיר שוכנת במרכז קזחסטן במישור שטוח וחצי מדברי. נכון ל-1 באוגוסט 2010 העיר מנתה 708,794תושבים - גידול עצום ממפקד קודם שנערך עם הפיכתה לבירה ומצא כי העיר מונה כ־300,000 תושבים. את העיר חוצה נהר אישים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
תחילתה של אסטנה ב-1824 בהקמת מבצר שנקרא "אקמולינסק". ב־1961 שונה שמה של העיר בשנית ל"טסילינוגרד" והיא הפכה לבירה של הטריטוריה הסובייטית הבתולית.
ב־1991 לאחר שקזחסטן קיבלה את עצמאותה מברית המועצות שונה שמה של העיר לאקמולה על בסיס שמו של המבצר הישן. פירוש השם החדש היה "הקבר הלבן".
החל מ־1994 החלה העיר להתפתח והיא עוצבה כבירתה לעתיד של המדינה העצמאית החדשה. ב־1997 הפכה אסטנה סופית לעיר הבירה והחליפה את אלמטי, הבירה הקודמת. יחד עם הפיכתה לבירה גם שונה שמה ל"אסטנה" שפירושו "עיר בירה". בצידו השני של נהר "אישים" הוקמה העיר החדשה ובה משרדי הממשלה החדשים ובית הנשיא.
ההתפתחות הייתה ועודנה מהירה מאוד והיא ממומנת בעיקר מהנפט שמצוי בשפע ברחבי קזחסטן. את הפיתוח מוביל ברובו נשיא המדינה נורסולטן נזרבייב, שבחזונו ביקש להפוך את אסטנה לעיר הגדולה והמרכזית במרכז אסיה.
בנוסף נמצאים בעיר גם מרכזי תרבות ובידור כגון ארמון השלום וההתפייסות, מרכז הבידור "חאן שאטיר", המסגד הלאומי של קזחסטן, ארמון החגיגות (לשעבר ארמון החתונות הסובייטי), ובניין קרקס אסטנה.
[עריכה] השדרה הלאומית של קזחסטן
 |
ערך מורחב – שדרות המים הירוקים |
שדרות המים הירוקים (בקזחית נקרא גם: "שביל הזוהר") היא השדרה הלאומית של קזחסטן הממוקמת בעיר הבירה - "אסטנה". במרכזו של מרכז העסקים החדש של העיר ההולך ומוקם בגדה השמאלית של נהר אישים בחלק הדרום-מערבי החדש של העיר.
[עריכה] נתונים דמוגרפיים
בעשור שחלף מאז הכרזתה כבירת המדינה גדלה אוכלוסיית העיר בשיעור גבוה מכפול, והגיעה ל-708,794 נפש בשנת 2010. על פי הערכות, אוכלוסיית העיר תעבור את סף מיליון התושבים בשנת 2030. גידולה המהיר של העיר משך אליה אוכלוסיות מהגרים - חוקיים ובלתי חוקיים - מאזורים אחרים בקזחסטן וממדינות שכנות: אוזבקיסטן וקירגיסטן. הגירה זו שינתה את אופי אוכלוסיית העיר, שבה היה רוב של תושבים ממוצא סלאבי, והעלתה את אחוז הקזחים האתניים המתגוררים בה. בשנת 2007 היו 60% מתושבי העיר ממוצא קזחי, בעוד שבשנת 1989 היוו הקזחים רק 17% מאוכלוסיית העיר [1].
