אלמטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלמטי
Алматы
Coat of arms of Almaty.svg
סמל העיר
Flag of Almaty.svg
דגל העיר
Modern Almaty.jpg
אלמטי המודרנית
מדינה / טריטוריה Flag of Kazakhstan.svg  קזחסטן
שטח 324.80 קמ"ר
גובה 500 - 1700 מטרים
תאריך ייסוד המאה ה-9 לפנה"ס
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

1,421,868‏  (נכון ל-2010)
3,776 נפש לקמ"ר (נכון ל-2010)
קואורדינטות 43°16′39″N 76°53′45″E / 43.2775°N 76.8958333333333°E / 43.2775; 76.8958333333333קואורדינטות: 43°16′39″N 76°53′45″E / 43.2775°N 76.8958333333333°E / 43.2775; 76.8958333333333
אזור זמן UTC +6
http://www.almaty.kz
(למפת קזחסטן רגילה)

אלמטי (לפי כתיב קזחי עכשוי: Алматы, "מקום התפוחים") או אלמה-אטה (לפי כתיב רוסי מקובל: Алма-Ата "אבי התפוחים" בקזחית), בירתה לשעבר של קזחסטן, והעיר הגדולה בה. אוכלוסיית העיר מונה כ-1.3 מיליון איש.

שם העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נוסדה על ידי הרוסים בשנת 1854 כבסיס צבאי בשם ורנויה (Верное, "(מקום) נאמן"); בשנת 1867 נקראה העיר בשם אלמטינסק (Алматинск), וגם ורני (Верный, "נאמן"); מ-1921 אלמטי בקזחית ואלמה-אטה ברוסית; ב-1993 הממשלה הקזחית התחילה לשנות את השמות הרשמיים של כל הערים לפי כתיב קזחי, ועתה השם הרשמי הוא אלמטי.

מקור השם אלמטי הוא, לפי תיאוריות שונות, מהמילה "תפוח" (алма) בקזחית (כמו גם בשפות טורקיות אחרות וכן בהונגרית ומונגולית), ומשמעותו "מלא בתפוחים". האזור אכן נודע בעצי תפוח-בר והמין Malus sieversii, שיש הטוענים להיותו מקור התפוח המבוית, גדל באזור. העיר מוזכרת לראשונה בתור "Almatu" במאה ה-13.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר התקיימו יישובים שונים החל מהתקופות הקדומות מהמאה ה-10 לפני ספירת הנוצרים. החל מהמאה ה-7 לפנה"ס, החלו להתיישב באזור שבטים מאזור רכס טיין שאן, עדות לכך ניתן למצוא בתילי קבורה ומבנים שונים.

בימי הביניים שימשה כנקודה חשובה בדרך המשי, ובמאה ה-14 העיר הטביעה לראשונה מטבעות משלה. בכיבוש המונגולי כמעט נחרבה. ב-1854 הצבא הרוסי הגיע לאזור והחליט לבנות בסיס כדי לחזק את השטח. ב-28 במאי 1887 בעיר התרחשה רעידת אדמה, 322 איש נהרגו ו-1798 בתים ניזוקו. מאז הבתים נבנו מעץ והוקם מכון מיוחד לבדיקת תזוזות סיסמיות.

העיר שימשה כבירתה של קזחסטן, מ-1927 כבירת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוטונומית הקזחית, והחל מ-1936 כבירת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקזחית בתוך ברית המועצות, וכמדינה עצמאית בין השנים 1991 -1997, אז נבחרה אסטנה לשמש כבירת המדינה. אך העיר עדיין החשובה שבערי המדינה מבחינת תרבות ומסחר.

יהודי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באלמטי שהייתה מחוץ לתחום המושב לא התאפשר ליהודים להתגורר רשמית, אלא רק לחיילים לאחר סיום השרות, אך עד 1897 התקיימה קהילה של 300 איש.

בתקופת סטלין העיר שימשה כמקום גלותם של נציגי סיעות לא קומוניסטיות, או מתנגדיו מהמפלגה הקומוניסטית, כדוגמת לב טרוצקי. בזמן מלחמת העולם השנייה העיר שימשה מקלט לרבים מיהודי אירופה. אביו של הרבי מליובאוויטש, רבי לוי יצחק שניאורסון בילה בעיר את ימיו האחרונים ונפטר בה בשנת 1944, על קברו הוקם מאוחר יותר אוהל. לעיר הגיעו גם אמנים ואנשי תרבות יהודיים מרוסיה, שפיתחו מאוד את התיאטרון[דרוש מקור]. בשנת 1979 מנתה הקהילה 8,592 איש ובשנת 1989 מנתה הקהילה 7,636 איש[דרוש מקור]. בעיר קיימת קהילת חב"ד, המספקת ליהודי העיר את צרכיהם היהודיים, בשר כשר, מקוה טהרה, קבורה יהודית ושירותי דת נוספים. משנת 1994 מכהן הרב ישעיה אלעזר הכהן כראש הקהילה וכרבה הראשי של מדינת קזחסטן[דרוש מקור], כמו כן נפתחו מוסדות יהודיים מחדש: בית ספר חד-שבועי וגן ילדים.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://en.unesco.org/silkroad/content/almaty-0