כיבוי אורות (סרט, 2016)
.jpg) | |
| פוסטר הסרט בישראל | |
| מבוסס על | סרט קצר באותו השם מאת דייוויד פ. סנדברג |
|---|---|
| בימוי | דייוויד פ. סנדברג |
| הופק בידי |
ג'יימס ואן לורנס גריי אריק הייסנר |
| תסריט | אריק הייסנר |
| עריכה |
קירק מורי מייקל אלר |
| שחקנים ראשיים |
מריה בלו טרסה פאלמר בילי ברק גבריאל בייטמן |
| מוזיקה | בנג'מין וולפיש |
| צילום | מארק ספייסר |
| מדינה | ארצות הברית |
| חברת הפקה |
ניו ליין סינמה RatPac-Dune Entertainment אטומיק מונסטר הפקות |
| חברה מפיצה | אולפני האחים וורנר |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה  |
| הקרנת בכורה |
8 ביוני 2016 (פסטיבל הסרטים בלוס אנג'לס) 22 ביולי 2016 (ארצות הברית) |
| משך הקרנה | 81 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה | סרט אימה |
| תקציב | 4.9 מיליון דולר |
| הכנסות | 148.9 מיליון דולר |
| הכנסות באתר מוג'ו | newline0116 |
|
www | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
כיבוי אורות (באנגלית: Lights Out) הוא סרט אימה על-טבעי אמריקאי משנת 2016 שבוים על ידי דייוויד פ. סנדברג (הסרט היה פרויקט הביכורים שלו בתור במאי) והופק על ידי לורנס גריי, ג'יימס ואן ואריק הייסנר (שגם כתב את התסריט). בסרט מככבים טרסה פאלמר, גבריאל בייטמן, בילי ברק ומריה בלו. הסרט מבוסס על סרט קצר באותו שם משנת 2013 אותו יצר סנדברג בכיכובה של השחקנית לוטה לוסטן.[1]
עלילת הסרט עוקבת אחר אישה צעירה הנאלצת להתמודד עם טראומות עברה במטרה להגן על אחיה הקטן מפני ישות זדונית שקשורה בדרך מסתורית לאמם. צילומי הסרט החלו ביוני 2015 בלוס אנג'לס וסתיימו באוגוסט של אותה השנה.
הסרט הוצג בפסטיבל הסרטים של לוס אנג'לס והופץ בבתי הקולנוע בארצות הברית וקנדה ב-22 ביולי 2016 על ידי אולפני האחים וורנר. הסרט קיבל ביקורות טובות ממבקרים, כשרובן משבחות את הבימוי, המשחק התסריט, הצילום והמוזיקה בסרט. הסרט הרוויח 148 מיליון דולר כנגד 4.9 מיליון שהושקעו ביצירתו.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במפעל טקסטיל בשעות הלילה, עובדת בשם אסתר נתקלת בצללית של אישה בעלת ידיים דמויות צבתות המופיעה כאשר האורות במפעל נכבים. לאחר שהיא עוזבת את המפעל, פול, המנהל שלה נתקל באותה אישה ומנסה לברוח, אך נהרג על ידה.
זמן מה לאחר מכן, מרטין, בנו של פול מבחין באמו סופי מדברת עם מישהי בחדר חשוך. כשמרטין חוזר בחזרה למיטה, הוא מבחין בדמות מצוללת שעומדת מאחורי סופי ונועל את עצמו בחדר מהפחד. מרטין מתקשה להישאר ער בזמן שהוא בבית הספר והאחות לא מצליחה להתקשר לסופי כדי ליידע אותה ולכן היא מתקשרת לרבקה, בתו החורגת של פול (ובתה הביולוגית של סופי מנישואים קודמים) כדי שתגיע. עובדת סוציאלית מהרווחה מתשאלת את רבקה ואת מרטין בנוגע לחייהם בבית עם סופי ורבקה מספרת לה שסופי לוקחת תרופות נוגדות דיכאון.
מרטין מספר לרבקה שאמם מדברת עם אישה בשם "דיאנה", אך רבקה מבטיחה לו שדיאנה לא אמיתית ושבילדותה גם היא שמעה את סופי מדברת איתה וחשבה שהיא החברה הדמיונית שלה. רבקה וסופי מסתכסכות אחרי שרבקה מגלה שסופי לא לוקחת את התרופות שלה. סופי אומרת לרבקה שאין לה זכות להטיף לה מוסר על חיה כיוון שהיא נטשה אותה בדיוק כמו שאבא שלה נטש אותה. רבקה חושבת שסופי מתחילה לצאת מדעתה ולוקחת את מרטין אל הדירה שלה, בניגוד לדעתה של סופי. באותו הלילה, רבקה מתעוררת בגלל אותה דמות מצוללת בחדרה ומצליחה לברוח מההתקפה שלה ולהדליק את האור בחדר, מה שגורם לדמות להיעלם. בבוקר למחרת, רבקה מבחינה שהמילה "דיאנה" וציור ילדים נחרטו על הרצפה בביתה. רבקה נזכרת שהיא ראתה את אותו הציור כשהייתה צעירה ומבינה שדיאנה אמיתית.
רבקה מוצאת קופסה ובתוכה מסמכים רפואיים במשרד של פול. פול חקר את ההיסטוריה של סופי ומגלה שהיא אושפזה בעבר בבית חולים פסיכיאטרי כשהייתה ילדה. בזמן שהותה שם, סופי התחברה לילדה בשם דיאנה, הסובלת ממחלת עור המונעת ממנה להיחשף לשמש. משפחתה של דיאנה אישפזו אותה במוסד כי האמינו שהיא מרושעת ובעלת היכולת "להיכנס לתוך ראשים של אנשים", נרמז שדיאנה השתלטה על מוחו של אביה וגרמה לו להתאבד. בסופו של דבר, דיאנה נהרגה לאחר שצוות בית החולים ביצע עליה ניסוי שמערב תאורה אולטרה סגולה במטרה לגרום לה להחלים ממחלת העור שלה, אך בגלל שימוש בעוצמות גבוהות היא התאיידה למוות. עובדי הרווחה מחזירים את מרטין לביתה של סופי וסופי מציעה לו לפגוש את דיאנה תחת אורות כבויים, אך הוא בורח מהשתיים מהפחד.
רבקה, בן זוגה ברט ומרטין יוזמים "התערבות" במטרה למנוע מסופי לתת לדיאנה לרדוף אותם. סופי מעמידה פני כועסת, אך מבקשת בסתר עזרה מרבקה כיוון שדיאנה לא תרפה ממנה לעולם. הקבוצה נשארת בלילה בביתה של סופי בכוונה להזעיק עבורה עזרה בבוקר. במטרה להימנע מהתקפותיה של דיאנה, הם מאירים את הבית בעזרת פנסים אמצעי תאורה ככל שניתן, אך דיאנה מנתקת את החשמל בבית והוא מחשיך. היא לוכדת את רבקה ומרטין במרתף ומתכוננת להרוג את ברט, אך ברט הפצוע מצליח להגיע למכונית שלו ולברוח (פנסי המכונית מונעים ממנה להתקרב). במרתף, מרטין ורבקה מוצאים מנורת אולטרה סגול, דרכה רבקה מצליחה לראות את דיאנה, אך המנורה לא מספיק חזקה כדי לפגוע בה.
ברט חוזר לבית עם שני שוטרים. שני השוטרים משחררים את רבקה ומרטין מהמרתף, אך נהרגים על ידי דיאנה. מרטין ורבקה בורחים מהבית, אך מרטין מתעקש להוציא גם את אמם. רבקה חוזרת לבד לבית כדי להוציא את סופי. בזמן שהיא עולה במדרגות, רבקה שומעת מדיאנה שהיא הרגה את אביה של רבקה שנים קודם לכן. דיאנה מתכוננת להרוג את רבקה, אך סופי מופיעה ובידה אקדח שהיא לקחה מאחד השוטרים שמתו. סופי מבינה שהסיבה שדיאנה מתקיימת בעולם הגשמי היא כיוון שגם היא בעצמה קיימת ולכן היא מתאבדת ביריית אקדח כדי להרוג את דיאנה ולשחרר את ילדיה.
לאחר שהלילה מסתיים, ברט פוגש את רבקה ומרטין באמבולנס מחוץ לבית והשלושה נשומים לרווחה כשהם מבינים שדיאנה לא תזיק להם יותר.
שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טרסה פאלמר – רבקה, בתה של סופי.
- אמיה מילר – רבקה בצעירותה.
- מריה בלו – סופי, אמם של רבקה ומרטין.
- אמילי אלין לינד – סופי בצעירותה.
- גבריאל בייטמן – מרטין, בנה של סופי ואחיה של רבקה.
- אלכסנדר דיפרסיה – ברט, בן הזוג של רבקה.
- בילי ברק – פול, בעלה של סופי, אביו של מרטין ואביה החורג של רבקה.
- אליסיה ולה ביילי – דיאנה, רוח נקמנית וחברתה של סופי.
- אווה סנטרל – דיאנה בצעירותה.
- אנדי אושו – אמה, עובדת סוציאלית.
- רולאנדו בויס – בריאן אנדרוז.
- מריה ראסל – השוטרת גומז.
- אליזבת' פאן – אחות בית ספר.
- לוטה לוסטן – אסתר, העוזרת של פול (השחקנית גילמה גם את התפקיד הראשי בסרט הקצר עליו בוסס הסרט).
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבמאי דייוויד פ. סנדברג, יחד עם אשתו לוטה לוסטן יצרו בתחילה סרט קצר במטרה להתחרות בעזרתו בתחרות של סרטים קצרים. אף על פי שהסרט לא זכה בתחרות, הוא הפך לוויראלי ומספר גדול של סוכנים בתעשיית הקולנוע פנו אל סנדברג.[2] אחד הסוכנים היה לורנס גריי שהציע לסנדברג שהשניים ישתפו פעולה עם ג'יימס ואן במטרה לכתוב תסריט לסרט באורך המלא המבוסס על הסרט הקצר. אף על פי שוואן אהב את הסרט הקצר, היו לו ספקות בקשר לסרט באורך מלא וסנדברג כתב טריטמנט (רשימה של סצנות שמרכיבות את הסרט לפי הסדר) עבור הסרט המלא.
המעבר של סנדברג ולוסטן להוליווד עבור יצירת הסרט היה לא פשוט ולוסטן נאלצה להתפטר ממקום עבודתה. כשהגיעו להוליווד, השניים לא יכלו להשכיר דירה כיוון שלא החזיקו בדירוג אשראי אמריקני ונאלצו להתגורר בדירות Airbnb לתקופות של חודשים.
ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 2015, גבריאל בייטמן וטרסה פאלמר לוהקו לסרט בתפקידים ראשיים. באותו החודש, מריה בלו לוהקה לסרט בתפקיד אם המשפחה יחד עם אלכסנדר דיפרסיה בתפקיד ברט, בן הזוג של רבקה, בילי ברק בתפקיד פול, אביו של מרטין ואליסיה ולה ביילי בתפקיד דיאנה, דמות האנטגוניסט בסרט.
צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צילומי הסרט החלו ביוני 2015 בלוס אנג'לס והושלמו באוגוסט של אותה השנה.[3] סנדברג מעולם לא עבד עם צוות הסרטה או ביקר בסט צילומים קודם לכן ושאל עוזרת ההפקה "מתי מגיע השלב שבו צועקים אקשן?".[4]
אפקטים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפקטים שגרמו לדמותה של ביילי (דיאנה) להופיע ולהיעלם במהירות בוצעו על מסך מפוצל בדומה ליצירת הסרט הקצר. סנדברג ציין "כשדיאנה נמצאת באותו הפריים ביחד עם דמות אחרת, משתמשים במסך מפוצל ואז מצלמים את הסצנה פעמיים: איתה ובלעדיה. מפעילים את המצלמה ביחד איתה, מכבים כשהיא הולכת ומדליקים שוב. זה באמת פשוט". סנדברג גם הכין רשימה של "מקורות אור" ובה דרכים שונות ליצירת אור, החל מפלאש של טלפון סלולרי ועד לירי של אקדח. בסצנה שדיאנה מופיעה בחדרה של רבקה, ג'יימס ואן הציע להשתמש בשלט נאון מבחוץ (מה שגרם לחדר לקבל תאורה אדומה) במקום אורות של רכב חולף.[5]
סנדברג ביסס את דמותה של רבקה על נערה אמיתית שהכיר שסבלה מדיכאון ופגעה בעצמה, לכן לדמותה של רבקה יש חתכים על זרועותיה. בהמשך, פיתוח הסרט צמצם במעט את הריכוז בדיכאון ומחלות נפש והתמקד יותר באלמנטים על טבעיים לפיהם דיאנה הייתה אישה אמיתית שמתה והפכה לרוח נקמנית. ואן היה זה שהציע להפוך את דיאנה לרוח. ברט, בן זוגה של רבקה הפך למעין רוקיסט, אבל יותר אחראי ומחושב. טויסט נוסף שסנדברג הכניס היה שהחבר הדמיוני היה שייך לאם ולא לאחד הילדים.
דאגות בקשר לסיום האובדני[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שמבקרים צפו בסרט הם הביעו דאגה בקשר לסוף האובדני שבו (סופי יורה בעצמה למוות במטרה לעצור את דיאנה). סנדברג התראיין למגזין "The A.V Club" ואמר שהוא היה מאוד לחוץ בקשר לרעיון, ורצה להציג את העמדה שלו. סנדברג סיפר שבמקור הסרט היה אמור לעסוק בדיכאון, ממנו הוא סבל בעבר ושאחד מחבריו התאבד על רקע המחלה. דיאנה לא נכתבה כרוח רפאים בזמנו, אבל במהלך הפיתוח של הסרט, העלילה הציגה יותר אלמנטים של אימה מאשר של דיכאון ומחלות נפשיות. במקור, סנדברג צילם סוף אלטרנטיבי לסרט לפיו מרטין חווה דיכאון ודיאנה חוזרת בשנית לפני שהיא נהרגת לגמרי. קהל מבחן שצפה בסרט הצהיר שמותה של סופי היה לשווא.
הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הופעת הבכורה של הסרט היה בפסטיבל הסרטים בלוס אנג'לס ב-8 ביוני 2016. בנוסף, הסרט הוקרן גם בכנס קומיקון ב-20 ביולי 2016.[6] הסרט עלה לבתי הקולנוע בתאריך 22 ביולי 2016.[7]
ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר Rotten Tomatoes העניק לסרט ציון של 76% טריות על סמך 180 ביקורות עם ציון משוקלל של 6.3/10.
האתר Metacritic העניק לסרט ציון של 58/100 על סמך 34 ביקורות.
סרט המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]
שבוע לאחר הצגת הבכורה של הסרט, אולפני האחים וורנר וניו ליין סינמה נתנו אור ירוק ליצירת סרט המשך. הייסנר וסנדברג יחזרו כדי לכתוב ולביים את הסרט בהתאמה יחד עם ואן וגריי כמפיקים.
נכון לשנת 2021, אין עדכון בנוגע לסרט ההמשך.[8]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כיבוי אורות (באנגלית)
כיבוי אורות, ברשת החברתית פייסבוק
כיבוי אורות, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
"כיבוי אורות", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"כיבוי אורות", באתר נטפליקס
"כיבוי אורות", באתר AllMovie (באנגלית)
"כיבוי אורות", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"כיבוי אורות", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "כיבוי אורות", באתר Metacritic (באנגלית)
- "כיבוי אורות", באתר אידיבי
"כיבוי אורות", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ How the horror short 'Lights Out' went from 3-minute film to Hollywood feature, Los Angeles Times, 27 במרץ 2016 (באנגלית)
- ^ LIGHTS OUT Interview: Director David F. Sandberg & Lotta Losten on Journeying from Sweden to Hollywood & the Advantages of Technology for Emerging Filmmakers, Daily Dead, 22 ביולי 2016 (באנגלית)
- ^ James Wan (@creepypuppet) on Instagram | Ghostarchive, ghostarchive.org
- ^ r/horror - What Makes a Movie Scary?- Now You See It (באנגלית), נבדק ב-2022-08-04
- ^ Lights Out director David Sandberg defends the ending of his horror hit, The A.V. Club, 30 ביולי 2016 (באנגלית)
- ^ Anthony D'Alessandro, Anthony D'Alessandro, Warner Bros./New Line Turning On ‘Lights Out’ With Comic-Con Screening, Deadline, 19 ביולי 2016 (באנגלית)
- ^ Anthony D'Alessandro, Anthony D'Alessandro, Guy Ritchie’s King Arthur Film Gallops To 2017; ‘Lights Out’ Set For Summer, Deadline, 21 בדצמבר 2015 (באנגלית)
- ^ Why Lights Out 2 Still Hasn't Happened, ScreenRant, 20 במרץ 2020 (באנגלית)