כס הכסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כס הכסף
TheSilverChair(1stEd).jpg
כס הכסף
מחבר ק.ס. לואיס
שם בשפת המקור The Silver Chair
שפת המקור אנגלית
סוגה פנטזיה
סדרת ספרים דברי ימי נרניה

כס הכסףאנגלית: The Silver Chair) הוא ספר פנטזיה מאת הסופר האנגלי ק. ס. לואיס. הספר הוא הרביעי שפורסם, והשישי בסדר הכרונולוגי, בסדרת הספרים דברי ימי נרניה. זהו הספר הראשון מבין הספרים שבו לא משתתפים הילדים בני משפחת פוונסי.

סרט טלוויזיה המתבסס על עלילת הספר הופק על ידי ה-BBC.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הספר יוסטס סקראב (שהופיע גם בספר "המסע בדורך השחר") וחברתו ללימודים, ג'יל פול, בורחים מבריונים הנטפלים אליהם בבית הספר הניסיוני שבו הם לומדים, ומגיעים באורח קסם לנרניה. אסלן מסביר לג'יל שתפקידם הוא למצוא את ריליאן, בנו של המלך כספיאן (גיבור הספר "הנסיך כספיאן") שנעלם בנסיבות לא ברורות.

לג'יל ויוסטס מסייע דר ביצות פסימי ודיכאוני בשם עכרור השלולית (Puddleglum). ג'יל ויוסטס מגיעים לאזור הביצות בצפון נרניה, חוצים את נהר שריבל, גבולה הצפוני של נרניה, ונכנסים לארץ הענקים ולהרפאנג, עיר הענקים, שם הם נמלטים מענקים "ידידותיים" שרוצים לאכול אותם. במהלך הבריחה הם מגיעים לארץ תת-קרקעית המאכלסת מגוון רב של יצורים שונים, ושם הם מוצאים את הנסיך, שנחטף בידי מכשפה ששולטת בשכלו בכשפיה, גורמת לו להאמין שהיא מיטיבתו, ומתכננת להשתלט באמצעותו על נרניה.

לאחר שהגיבורים מצליחים לשחרר את הנסיך מהכישוף, המכשפה מנסה לשכנע אותם לוותר על משימתם. כשהיא נכשלת בכך, היא הופכת עצמה לנחש, והנסיך הורג אותו. לאחר מכן מוצאת החבורה את דרכה חזרה אל מעל פני האדמה ואל נרניה, שבה הנסיך ריליאן זוכה לפגוש את אביו כספיאן לפני שזה נופח את נשמתו.

הילדים, יחד עם כספיאן המת, מושבים לתחומו של אסלן, ושם אסלן מעניק לכספיאן חיים חדשים באמצעות דמו. כספיאן מבקש הזדמנות לבקר בעולמם של הילדים (כלומר, המציאות שלנו) והוא ואסלן מצטרפים אל הילדים לביקור קצר בעולמם, שבו הם מספיקים לתקוף את בית הספר הניסיוני, לחרדתם של התלמידים המבוהלים, ולהביא להתקנתם של סדרים חדשים במוסד.

פרשנויות לעלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה ליתר ספרי הסדרה, גם בספר זה מופיעים רעיונות רבים הלקוחים מתחום המחשבה הנוצרית והפילוסופיה של לואיס[דרוש מקור].

רעיון אחד הוא חשיבותה של האמונה, והעדפתה על פני ההיגיון. ג'יל מצווה לשנן מדי בוקר וערב את ארבעת האותות שנתן לה אסלן, ולנהוג לפיהם, אף אם הם נראים בלתי הגיוניים או בלתי אפשריים בזמן שהיא תיתקל בהם. ג'יל ויוסטס נכשלים בהליכה אחרי שלושת האותות הראשונים, ונתקלים בשל כך בקשיים רבים ואף בסכנת מוות. לבסוף הם נוהגים לפי האות הרביעי ובכך מצילים את הנסיך, את חייהם ואת ממלכת נרניה כולה. מוטיב נוצרי - יהודי נוסף בספר הוא חשיבותה של חזרה בתשובה: הליכה על פי האמונה בסוף הדרך מצליחה להתגבר על הקשיים שנוצרו עקב חוסר האמונה בתחילתה.

בעיקר בולט הוויכוח הרעיוני, לקראת סופו של הספר, בין עכרור השלולית לבין המכשפה, המעמת גישות של ספקנות מול אידאליזם: המכשפה, שכמעט מצליחה לשכנע את הילדים שהעולם שתחת האדמה הוא העולם הקיים היחיד, ולא ייתכנו עולמות אחרים פרט לו, לוחצת עליהם לנטוש את אמונתם בקיום העולם שמעל האדמה, ולפטור אותה כשיגיון ילדות דמיוני. עכרור השלולית, בטענה נגדית, גורס שגם אם העולם שמעל האדמה אינו אלא דמיוני, הוא עדיין עדיף בהרבה על המציאות העלובה שמתחת לאדמה, ולכן הוא ימשיך לדבוק ולהאמין בו אפילו אם רק כאפשרות דמיונית. בכך הוא מבהיר את חשיבותה של אמונה לשמה, גם בהיעדר ביסוס רציונלי לתמוך בה.

עוד רעיון ממקור נוצרי הנראה בספר הוא שיבתו לחיים של כספיאן, על ידי דמו של אסלן, המייצגת את חיי הנצח בעולם הבא המתאפשרים למאמינים באמצעות קורבנו של ישו, על-פי הנצרות.

ייצוג בית-הספר הניסיוני, כפי שהוא מופיע בספר, מהווה ביקורת חריפה על החינוך החופשי, שהחל להתפתח לראשונה בדורו של לואיס (דוגמת בבית-הספר סאמרהיל). בית-הספר מוצג כמקום שבו ילדים אינם נענשים, וכתוצאה מכך מתאפשר לקבוצה קטנה של בריונים לרדות בתלמידים האחרים. הספר מציג בביקורתיות גם את העובדה שבבית-הספר אין מלמדים בכלל דת, ואת העובדה שלומדים בו בנים ובנות ביחד, ובראש המוסד עומדת אישה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]