כף הערווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כף הערווה באישה

באנטומיה של בני אדם ושל יונקים בכלל, כֵּף הָעֶרְוָוהלטינית, mons pubis, מילולית "הר הערווה") הוא תלולית רכה של בשר המופיעה אצל שני המינים מעל לאיברי המין, מוגבהת מעל לסביבתה בעזרת שכבת שומן שבתחתיתה, ומתפקידה להגן על עצם האגן.

במהלך ההתבגרות המינית מתכסה כף הערווה בשׂער ערווה.

אצל נשים נקרא כף הערווה בלטינית גם mons veneris (מילולית בלטינית, "הר ונוס"), והוא מתפצל לשתי השפתיים הגדולות.

בעיסוק בהלכות איילונית, מכנה המשנה את כף הערווה "שיפולי מעיים".