כרטיס טיסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כרטיס טיסה בחברת תאי איירווייז אינטרנשיונל

כרטיס טיסה הוא מסמך המופק על ידי חברת תעופה או סוכן נסיעות ואשר מעיד כי אדם רכש מקום בטיסה מסוימת. כרטיס זה מאפשר לנוסע לקבל כרטיס עלייה למטוס בשדה התעופה בעת הרישום לטיסה. הכרטיס כולל את פרטי הטיסה לרבות: שם חברת התעופה, מחלקת הטיסה, עלות הטיסה, יעד, תאריכי הטיסה ועוד, בהתאם להוראות אמנת ורשה. כרטיס הטיסה מציין האם לנוסע יש מקום שמור על הטיסה או שמא מדובר ברכישת כרטיס Stand By, כלומר על בסיס מקום פנוי.

כרטיס טיסה מנייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד תחילת המאה העשרים ואחת הנפיקו חברות תעופה כרטיסי טיסה עשויים מנייר שאותם התבקשו הנוסעים להציג בעת רישומם לטיסה בשדה התעופה. כרטיסי הנייר כללו שובר טיסה נפרד עבור כל חלק של הטיסה: הטיסה ליעד, טיסות המשך וטיסת החזרה לארץ המוצא במידה ומדובר בכרטיס הלוך-חזור. הואיל ולכל חלק של הטיסה היה שובר נפרד, הנוסע נשא עמו מעין "חוברת שוברי טיסה" שבה גם הופיעה הקבלה על התשלום עבור הטיסה. בכל חלק של הטיסה היה נלקח מהנוסע השובר הרלוונטי בעת רישומו לטיסה בשדה התעופה.

כרטיס טיסה אלקטרוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כרטיס טיסה אלקטרוני

מאז תחילת המאה העשרים ואחת החלו חברות התעופה להנפיק כרטיס טיסה אלקטרוני אשר ייתר את הצורך של הנוסע בנשיאת "חוברת שוברי הטיסה". עם רכישת מקום על טיסה מסוימת פרטי הנוסע והטיסה נקלטים מיידית במחשבי חברת התעופה והנוסע מקבל אישור מיידי על הרכישה באמצעות הודעת אימייל במידה והכרטיס הוזמן דרך האינטרנט או באמצעות קבלת דף אישור מסוכן הנסיעות אשר הזמין עבורו את הטיסה. כאשר מבצע הנוסע את הרישום לטיסה באמצעות האינטרנט או בעת הגיעו לשדה התעופה, הוא אינו נדרש להציג מסמכים כלשהם שכן פרטיו כבר נמצאים ברישומי חברת התעופה. החל מה- 1 ביוני 2008 מחייב IATA (ארגון התעופה הבינלאומי) את כל חברות התעופה החברות בו להנפיק כרטיסי טיסה אלקטרוניים עבור נוסעיהן. עד אז היו גובות חברות תעופה רבות תשלום נוסף מנוסעים אשר התעקשו על הנפקת כרטיס טיסה מנייר ואולם כיום כמעט ואין שימוש בכרטיסים מסוג זה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]