אזור בקרה מרחבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פקחים באזור הבקרה המרחבית בוושינגטון
מרחבי הפיקוח התעופתי באיטליה - רומא, ברינדיזי ומילאנו שלה שני מגזרים (במילאנו ובפאדובה)

בתעופה אזרחית, אזור בקרה מרחבית (אנגלית Area Control Center או ACC) הוא מתקן האחראי על אכיפת כללי טיסת מכשירים או "כט"מ" על מטוסים הנמצאים בטיסה בגובה רב במרחב פיקוח תעופתי כלשהו. אזורי בקרה מרחבית עשויים להתחלק בתורם למגזרים.

בדרך כלל מקבל אזור הבקרה המרחבית טיסות לטיפולו מאזור בקרה שכן או מאזור בקרה טרמינלית (Terminal Control Area או TCA), המופקד על התנועה האווירית בגובה נמוך של עד 18,000 רגל בסביבתו של נמל תעופה כלשהו, ובדרך כלל עד טווחים של 50 עד 100 ק"מ מנמל התעופה. אזור הבקרה מעביר בתורו את הטיסות שבאחריותו לטיפולם של גורמים דומים. רוב אזורי הבקרה האווירית בעולם מופעלים על ידי רשויות ממשלתיות וגבולותיהם נקבעים על ידי הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO). מתקנים מסוימים אחראיים גם על התעבורה האווירית שמעל לאוקיינוסים.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל שני אזורי בקרה מרחבית - צפוני ודרומי - שקו הגבול ביניהם עובר בין פלמחים במערב לגבול ישראל-ירדן כ-10 ק"מ צפונית מים המלח במזרח. האזור הצפוני אחראי גם על הנתיבים אוויריים לירדן, אך לא על אזור הבקרה הטרמינלית של נמל התעופה בן-גוריון, הכולל את אזורי הפיקוח של שדות התעופה נמל התעופה דב הוז, שדה התעופה הרצליה ושדה התעופה עטרות בירושלים המאוגדים במסגרתו‏‏[1].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]