תעופה צבאית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
A-10 Thunderbolt II, F-86 סייבר, P-38 לייטנינג וP-51 מוסטנג טסים במבנה במהלך מטס מעל בסיס חיל האוויר לנגלי, וירג'יניה.

תעופה צבאית הוא תחום בתעופה העוסק בשימוש ובפיתוח כלי טיס שונים למטרות צבאיות, כגון ביון, תובלה, הצנחת כוחות, הפצצה, וכן הלאה. התעופה הצבאית באה לידי שימוש בפעם הראשונה במלחמת העולם הראשונה והתפתחה מאוד בתקופת מלחמת העולם השנייה בה הגיע לשיא מספר המטוסים הצבאיים - 600,000 מטוסים. בתקופת המלחמה הומצאו מטוסי הסילון ושופרו טווחי הטיסה.

סוגי כלי טיס צבאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפציץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מפציץ

המפציץ בדרך כלל גדול ומגושם, ובעל יכולת תמרון פחותה מאשר מטוס קרב. הוא מסוגל לשאת מטען רב של פצצות. מפציצים משמשים כמעט באופן בלעדי להתקפות קרקעיות, ואינם מהירים או זריזים מספיק ללחימה בקרבות אוויר-אוויר מול מטוסי אויב. חלק מהמפציצים הם חד-מנועיים והפעלתם מתבצעת על ידי טייס יחיד, אחרים לעומתם בעלי שני מנועים ויותר, ומצריכים צוות של שניים ויותר. מספר מצומצם של מפציצים, כמו ה-B-2 ספיריט, הם בעלי יכולות חמקנות שמאפשרת להם להתחמק מגילוי על ידי מכ"ם האויב.

דוגמה למפציץ מודרני הוא ה-B-52 סטרטופורטרס. מפציץ מפורסם מתקופת מלחמת העולם השנייה הוא ה-B-17 מבצר מעופף.

מטוס קרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מטוס קרב
מטוס קרב רב-משימתי מסוג F-16I סופה.
מטוס קרב מסוג F-105 ת'אנדרצ'יף.

מטוס קרב הוא מהיר, בעל יכולת תמרון גבוהה ואפשרות השמדת מטוסי אויב ומטרות קרקעיות. תפקידו העיקרי הוא לחימה בקרבות אוויר-אוויר. ליווי מפציצים או כלי טיס אחרים חסרי יכולת תקיפה, הוא תפקיד נפוץ נוסף. הוא מסוגל לשאת מגוון כלי נשק, כולל מכונות ירייה, תותחים, טילים, טילים מונחים ופצצות, תלוי באופי המשימה. כמו כן, ניתן להשתמש לשם סיוע לכוחות קרקעיים ידידותיים. מטוסי קרב מודרניים רבים מסוגלים לתקוף מטוסי קרב ממרחק גדול, לפני שהמטוס האויב כלל מבחין בהם.

בעשורים האחרונים עלתה קרנם של מטוסי הקרב הרב-משימתיים, דוגמת ה-F-16 Fighting Falcon, שיכולים לבצע מגוון משימות, בהן השגת עליונות אווירית, יירוט כלי טיס, סיור, תקיפה והפצצת מטרות קרקעיות.

דוגמאות למטוסי קרב להשגת עליונות אווירית הם ה-F-15 איגל שנמצא בשימוש חיל האוויר הישראלי ומיג-29. מטוסי קרב מתקופת מלחמת העולם השנייה הם P-51 מוסטנג ומסרשמיט Bf 109. דוגמה למטוס יירוט הוא המיג-25.

מטוס ריגול[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מטוס ריגול

מטוסי ריגול משמשים על פי רוב לאיסוף מודיעין. על המטוסים מותקנים חיישני צילום, מכ"ם, תת-אדום וטלוויזיה. חלקם מצוידים במערכות אלקטרוניות מיוחדות לגילוי צוללות, כמו סונאר, ואחרים מסוגלים למסור התרעה מוקדמת על קרבת האויב. בשל השימוש הגובר והאמינות של לוויינים, רוב מטוסי הריגול הופכים חסרי תועלת.

דוגמאות למטוסי ריגול הם ה-SR-71 והלוקהיד U-2.

מטוס תובלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מטוס תובלה
תדלוק אווירי של מסוק UH-60 בלק הוק.

מטוסי תובלה משמשים בעיקר להטסת כוחות ואספקה. ניתן לקשור את המטען למשטח שינוע נייד, כך העמסתו קלה יותר, כמו גם אבטוחו במהלך הטיסה וניתן לפרוק אותו במהירות עם הנחיתה. אפשרות נוספת היא הצנחת מטען מהמטוס במהלך טיסתו באמצעות מצנח, דבר המקל על המטוס שלא נאלץ לנחות. בקטגוריה זו נכללים מטוסי תדלוק אווירי, מטוסים אלו יכולים לתדלק מפציצים, מטוסי קרב ומסוקים בעודם אוויר.

דוגמה למטוס תובלה הוא C-130 הרקולס.

מסוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסוק

ניתן לעשות שימוש צבאי במסוק לשם הנחתת כוחות, תקיפת מטרות, גיבוי, העברת אספקה ולשם חיפוש והצלה. יכולתו של המסוק להמריא ולנחות אנכית מקנה לו אפשרות לנחות באזורים שאינם נגישים למטוסים רגילים.

ה-UH-60 בלק הוק הוא דוגמה למסוק סער הנמצא בשימוש בצבאות רבים.

חיל אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חיל אוויר

חיל אוויר אמון על הגנת המרחב האווירי של המדינה, כאשר הוא קיים, כמו גם על ההפצצה אסטרטגית, על התקיפה הקרקעית ועל משימות התובלה. כאשר הוא קיים, חיל האוויר אחראי גם על משימות בחלל כגון משימות סיור או לווינות. צבא עשוי לכלול זרוע מיוחדת לתעופה (זרוע אוויר) או שהוא יכול לחלק אותה בין חילות אחרים כמו חיל הרגלים או חיל הים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]