הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית

הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (International Civil Aviation Organization – ICAO) הוא סוכנות של האומות המאוחדות המנסח את העקרונות וההיבטים הטכניים של התעופה האזרחית הבינלאומית ומעודד תכנון ופיתוח של תעבורה אווירית בדרך בטוחה ומסודרת. מועצת ארגון התעופה האזרחית קובעת את הפרוטוקול לחקירת תאונות אוויריות שאותן מיישמות רשויות הבטיחות בארצות החתומות על האמנה לתעופה אזרחית בינלאומית, הידועה בשם אמנת שיקגו.

מטה הארגון יושב בעיר מונטריאול שבקנדה. ארגון התעופה האזרחית (ICAO) הוא ארגון שונה מארגון חברות התעופה יאט"א (International Air Transport Association – IATA)‏, שמטהו ממוקם אף הוא במונטריאול, אשר הינו ארגון מסחרי של חברות התעופה, להבדיל מארגון התעופה האזרחית. המזכיר הכללי של ארגון התעופה האזרחית הוא טאיב שריף (Taieb Cherif) (נבחר בשנת 2003) ואילו נשיא מועצת הארגון הוא רוברטו קובה גונזלס (Roberto Kobeh Gonzalez; נבחר בשנת 2006).

בישראל פועלת רשות התעופה האזרחית המופקדת על הסדרת התעופה האזרחית במדינה ועל הקשר עם הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית.

הקודים של ICAO[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל-ICAO ול-IATA קודים נפרדים לציון שדות תעופה וחברות תעופה. שיטת הקוד של ICAO לשדות תעופה היא בת ארבע אותיות ואילו לחברות תעופה, בת שלוש אותיות. IATA מתכוונת בעתיד להחליף את שיטת הקוד שלה לקוד הנהוג ב-ICAO.

ICAO אחראית גם לקביעת הקודים של סוגי המטוסים, קוד המכיל בדרך כלל שלוש או ארבע ספרות ואותיות. קודים אלה מופיעים בדרך כלל על תוכנית הנסיעה, או כרטיס הטיסה, שמקבל הנוסע. כך לדוגמה, על פי קוד זה מטוס מסוג בואינג 747 יסומן כ- B741, B742, B743 וכך הלאה, תלוי בגרסה המסוימת של המטוס.

ICAO אף קובעת את שמות הקריאה בקשר רדיו לחברות התעופה בעולם. שמות אלה מורכבים משלוש אותיות לזיהוי חברת התעופה בכתב וכן מילה או שתיים לזיהוי בדיבור. השמות בדרך כלל, אבל לא תמיד, דומים לשם חברת התעופה. כך למשל האותיות המזהות את מטוסי חברת התעופה האירית אייר לינגוס (Air Lingus) הם EIN ואילו שם הקריאה שלה הוא "שמרוק" (Shamrock), בעוד שהאותיות של חברת יפן איירליינס אינטרנשיונל (Japan Airlines International) הוא JAL ואילו שם מטוסיהם בקשר הוא "ג'פן אייר" (Japan Air). כך שטיסה של אייר לינגוס שמספרה 111 תכתב כ- "EIN111" ואילו בקשר המטוס יקרא: "שמרוק אחד-אחד-אחד" ("Shamrock One-One-One"), בעוד שטיסה בעלת מיספור זהה של חברת יפן איירליינס, תכתב "JAL111" ובקשר "Japan Air One-One-One".

ICAO היא שקובעת את התקן למספרי הרישום של מטוסים ("מספרי זנב"), כולל הקוד של המדינה בה רשום המטוס.

"חוקי" ה-ICAO[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהדורה השמינית של האמנה על תעופה אזרחית בינלאומית אמנת שיקגו כוללת שינויים ותיקונים שהוכנסו לאמנה החל משנת 1948 ועד לשנת 2000. ארגון ה-ICAO מכנה מסמך זה בשם "החוק" (the statute), ומספורו הרשמי הוא ICAO Doc 7300/8.

לאמנה 18 נספחים, בסדר הבא:

  1. - רישוי צוות אוויר
  2. - כללי התעופה
  3. - שירות מטאורולוגי לניווט אווירי בינלאומי
  4. - מפות אווירונאוטיות
  5. - יחידות מדידה לשימוש בתפעול אווירי וקרקעי
  6. - תפעול מטוסים
  7. - רישום כלי טיס
  8. - כשירות אווירית של מטוסים
  9. - היתרים
  10. - תקשורת אווירונאוטית
  11. - שירותי תעבורה אווירית
  12. - חיפוש והצלה
  13. - תאונות מטוסים וחקירת אירועים
  14. - מסלולי שדות תעופה – תכנון מסלולים ותפעולם, משטחי נחיתה למסוקים
  15. - שירותי מידע אווירונאוטיים
  16. - איכות הסביבה – רעש מטוסים
  17. - ביטחון: שמירת התעופה האזרחית הבינלאומית מפעולות הפרעה נפשעות.
  18. - שנוע אווירי בטוח של סחורות מסוכנות

תקני ה- ICAO[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-ICAO אף קובע תקנים להיבטים מסוימים של תעשיית התעופה האזרחית, כגון התקן ל"שיטת הטיפול במסרים אווירונאוטיים" (Aeronautical Message Handling System – AMHS)

חלוקת אזורי העולם ומשרדים אזוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל-ICAO חלוקה של עולם התעופה לשבעה אזורים, בכל אחד מהם הוא מקיים משרד אזורי.

  1. אסיה והפסיפיק, המשרד בבנגקוק, תאילנד.
  2. המזרח התיכון, המשרד בקהיר, מצרים.
  3. מערב ומרכז אפריקה, המשרד בדקר, סנגל.
  4. דרום אמריקה, המשרד בלימה, פרו.
  5. צפון אמריקה, מרכז אמריקה והקריבים, המשרד במקסיקו סיטי, מקסיקו.
  6. מזרח ודרום אפריקה, המשרד בנאירובי, קניה.
  7. אירופה וצפון האוקיינוס האטלנטי, המשרד בפריז, צרפת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]