ברית חברות תעופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איירבוס A340-300 של לופטהאנזה מעוצב בצבעי ברית סטאר אלייאנס במקום בצבעי החברה עצמה

ברית חברות תעופה (אנגלית Airline alliance) הוא הסכם בין שתי חברות תעופה או יותר, לשיתוף פעולה למשך פרקי זמן ניכרים, אף כי מידתם של אלה אינה קבועה. כיום קיימות שלוש בריתות חברות תעופה גדולות עיקריות, המכונות גם בריתות עולמיות והן סטאר אלייאנס, סקייטים ווואן וורלד.

מניעים והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסיבות היסטוריות, כלכליות ומדיניות, פועלת חברת תעופה ממספר מוגבל של בסיסים, ובדרך-כלל מבסיס עיקרי בודד, שבו היא מרכזת את משרדיה הראשיים ובעיקר את פעולות התחזוקה של מטוסיה. בדרך כלל, אספקת שירותי תעופה (לדוגמה תחזוקת מטוסים, טיפול במטען וכבודה ושירותי נוסעים) עולה לחברה יותר כשהיא נעשית ביעדים שאינם נמנים עם בסיסיה, ובמיוחד ביעדים שהשירות אליהם פחות תכוף. מסיבה זו ובמטרה להקל ולהוזיל את עלותם של שירותים אלה, החלו חברות תעופה להקשר בהסכמים דו צדדיים עם חברות מקומיות ביעדיהן, ולפיהן יסופקו השירותים על ידי החברה המקומית או בשיתוף פעולה עימה. בשלב מתקדם יותר החלו חברות התעופה להקשר בהסכמים לשותפות קוד שבמסגרתם העניקו שירות משולב בטיסה שבוצעה על ידי אחת מהן.

במקביל, עם התחרות הגואה בתחום התעופה האזרחית, ובמטרה לבסס יחסי נאמנות בין החברות לבין לקוחותיהן, השיקו חברות תעופה את מועדוני הנוסע המתמיד. על מנת להבטיח את הצלחתם של מועדונים האלה, היה על חברות התעופה להבטיח מספר גדול של יעדי טיסה לקהל לקוחותיהן. עם זאת, יכולתן של חברות התעופה לטוס למספר בלתי מוגבל של יעדים הייתה מצומצמת, בין היתר בשל היקף צי המטוסים, מרחקי טיסה, חוסר כדאיות כלכלית בקווי טיסה מסוימים ומגבלות חוקיות שחולשות על התעופה האזרחית הבינלאומית. מצב זה הביא את חברות התעופה האמריקאיות הגדולות להקשר בהסכמי שותפות קוד רחבי היקף, תחילה עם חברות התעופה האירופאיות והאסייתיות העיקריות ולאחר מכן עם חברות תעופה קטנות יותר. מכאן הייתה הדרך להרחבת היקף שיתוף הפעולה קצרה.

ברית חברות התעופה העולמית הראשונה נוסדה בשנת 1989 בין שתי חברות בלבד – KLM ההולנדית ונורת'ווסט איירליינס האמריקאית. החל בשנת 1993, תחת הססמא "Worldwide Reliability" ("אמינות חובקת עולם"), תיאמו ביניהן שתי חברות תעופה את פעילותן על בסיס שלא נראה כמותו עד לאותו שלב. הברית שמאוחר יותר זכתה לשם המסחרי Wings Alliance, הפיקה יתרון משילוב רשת היעדים הנרחבת של KLM באירופה, אסיה וצפון אפריקה עם זו של נורת'ווסט איירליינס באמריקה ובאוקיינוס השקט. ברית זו קיימת גם היום, אך ערכה השיווקי אינו רב מאז נרכשה KLM על ידי חברת אייר פראנס, והברית נבלעה הלכה למעשה בתוך ברית חברות התעופה העולמית סקייטים בה חברות כל השלוש. עם זאת ראוי לציין כי מבחינה חוקית הברית המקורית נהנית מחסינות בתחום ההגבלים העיסקיים, בעוד שסקייטים אינה נהנית מחסינות כזו (ר' להלן תחת תהליכים ומגמות).

ארבע שנים לאחר מכן, ב-1997 נוסדה ברית חברות התעופה סטאר אלייאנס. הברית שנוסדה על ידי אייר קנדה, יונייטד איירליינס, לופטהנזה, תאי איירווייז ו-סקנדינביין איירליינס, אימצה את התפיסה אשר נוסחה על ידי ווינגז אלייאנס, אך בשל העובדה שדובר בחמש חברות תעופה גדולות, היקף נתח השוק שנשלט על ידן במצטבר היה ללא אח ורע, וסטאר אלייאנס היא עדיין הברית הגדולה בעולם כמעט מכל הבחינות, ובכלל זה היקפו של צי המטוסים, מספר הטיסות היומיות, מספר היעדים וכמות הנוסעים השנתית. עם הקמתה סטאר אלייאנס הייתה זו אך שאלה של זמן עד שחברות תעופה נוספות יתאגדו בבריתות חדשות על מנת לתת מענה למגמת השוק. ב-1998 נוסדה ברית Qualiflyer שחברותיה העיקריות היו סוויסאייר, אוסטריאן איירליינס וסבנה. אולם פרישתה של אוסטריאן איירליינס מהברית בשנת 2000 סמנה את תחילת שקיעתה, והיא חדלה להתקיים כאשר הן סוויסאייר והן סבנה פשטו את הרגל בשנת 2001. ב-1999 נוסדה הברית העולמית Oneworld על ידי אמריקן איירליינס, בריטיש איירווייז, קת'אי פסיפיק וקוואנטס, ובשנת 2000 הקימו אייר פראנס, אירומקסיקו, דלתא איירליינס וקוריאן אייר את סקייטים. נכון לשנת 2005 חלשו שלוש הבריתות העולמיות על כ-58% מהיקף התעופה האזרחית בעולם.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיינים משותפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל בריתות חברות התעופה הגדולות מושתתות על מספר עקרונות משותפים:

  • הרחבת היצע הטיסות ללקוחות כל אחת מהחברות החברות.
  • לוחות הזמנים של חברות הברית משולבים באופן המבטיח מעבר נוח בין טיסות של חברות שונות בברית, ותוך שימוש בכרטיס טיסה בודד.
  • תוכניות הנוסע המתמיד של כל החברות בברית משולבות בערכים זהים, הן לצורך צבירת מיילים והן לשם ניצולם.
  • לקוחות מועדפים של חברות הברית נהנים מגישה לטרקליני האירוח של כל החברות בברית.
  • היצע נרחב של תעריפים.
  • תמחור מיוחד לכרטיסים סובבי עולם וכרטיסים יבשתיים או אזוריים המשלבים טיסות בחברות שונות של הברית, דבר המביא להוזלת עלות הנסיעה ביחס לרכישת כרטיסים נפרדים.
  • הנהגת שירות לקוחות ברמה דומה בחברות הברית לשם הבטחת רמות שירות אחידות, ובכלל זה האחדת תהליכי הבידוק.
  • שיתוף פעולה בפיתוח מסד נתונים טכנולוגי משותף, ובכלל זה איחוד או תיאום מערכי ההזמנות.

מאפיינים ייחודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגד קיימים גם מאפיינים ייחודיים:

  • סקייטים הנהיגה מדיניות של מקום מובטח ללקוחות העלית של תוכניות הנוסע המתמיד של חברות הברית גם בחברות אחרות.
  • בעקבות יוזמה של לופטהנזה, משותפת תוכנית הנוסע המתמיד של החברה (Miles&More) למספר חברות בסטאר אלייאנס.
  • וואן וורלד הייתה לברית חברות התעופה הראשונה שהקימה הנהלה משותפת הממוקמת בוונקובר, קנדה. בראש ההנהלה המשותפת עומד מנהל כללי המדווח לוועד מנהלי חברות התעופה החברות בברית.

תהליכים ומגמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היווצרות הבריתות וגדילתן המתמדת השפיעו גם על שדות התעופה. לאור האחדת שירותי הבידוק והטיפול בנוסע של כל חברות הברית, מיקומן של כל חברות הברית בטרמינל אחד בשדות תעופה מרוביי טרמינלים הוכח כחיוני. בשנת 2006 לדוגמה הועברו כל חברות התעופה של סטאר אלייאנס הטסות לנמל התעופה טוקיו נריטה בטרמינל 1, וגורל דומה פקד את כל חברות וואן וורלד הטסות למדריד עם פתיחתו של טרמינל 4 החדש בנמל התעופה מדריד-בראחס. מהלכים עתידיים דומים ירכזו גם את חברות התעופה של סקייטים בטרמינל 1 בנריטה, ואילו כל חברות התעופה של וואן וורלד יזכו למיקום מחודש עם פתיחת טרמינל 5 בשדה התעופה הית'רו בלונדון. בנמל התעופה בן-גוריון מרוכזים דלפקי הבידוק של חברות התעופה החברות בסטאר אלייאנס והטסות לישראל (לופטהנזה, אוסטריאן איירליינס ו-לוט) במפלס G, סמוך לאולם מקבלי הפנים, וזאת בנפרד מדלפקי הבידוק של יתר חברות התעופה הממוקמים בקומה השלישית (אם כי העובדה שבשדה התעופה טרמינל בינלאומי בודד מרוקנת הסדר זה מחשיבות תפעולית של ממש). יש לציין כי מדיניות זהה נוהגת גם לגבי חברות הקשורות בהסכמים לשותפות קוד גרידא, שכן ברור שאין טעם לפצל את הטיפול בנוסעים, כבודה ומטען העושים את דרכם לאותו מטוס בדיוק בין מספר טרמינלים. מסיבה זו עברה גם חברת אל על לטרמינל 4 בנמל התעופה מדריד-בראחס, שכן אף שאיננה נמנית עם ברית וואן וורלד, היא חולקת שותפות קוד עם איבריה בקו תל אביב - מדריד.
  • שיתוף הפעולה הקיים בלאו הכי בתחום הטסת הנוסעים ותיאום לוחות הזמנים התברר כמועיל גם לתחום המטען. לצד שירותי הנוסעים מפעילה סקייטים ברית דומה המתמחה בתחום המטען, ובה חברות כל חברות הברית, למעט חברת המטען של קונטיננטל איירליינס. שיתוף פעולה דומה קיים תחת המותג WOW בין חברות המטען של לופטהנזה, סינגפור איירליינס, סקנדינביין איירליינס, וג'פאן איירליינס שאיננה חברה בברית.
  • בשנת 2005 הוקמה ברית חברות התעופה TUIfly שהייתה לברית הראשונה של חברות תעופה שעיקר עיסוקן בתחום טיסות השכר והחופשה. יתר על כן, לראשונה מותגו מטוסי כל חברות הברית בצבעים אחידים ובסמליל חברת TUI, ושש משמונה החברות אמצו את הסיומת "fly" אל שמן. ב-14 בדצמבר 2006 הכריזה TUI כי החל בשנת 2008, יקראו כל חברות הברית בשמה - TUIfly, ובכך תטושטש זהותם הנפרדת עוד יותר.
  • לא תמיד קיימת חפיפה בין אינטרס ציבור הנוסעים לבין זה של חברות הברית. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר כאשר חברות הברית משיגות מונופול על קו תעופה או מקצצות בהוצאות הפעלתו בדרך של הפחתת מספר הטיסות.
  • יכולתן של חברות תעופה להקשר בבריתות מוגבלת על ידי דיני ההגבלים העיסקיים. לעתים משחקים שיקולים פוליטיים תפקיד בסוגיה, וחברת תעופה המצטרפת לברית עולמית עלולה לאבד את זהותה הלאומית, ועימה את זכויות הטיסה והנחיתה במדינה כלשהי. יסודה של ברית Wings Alliance בין KLM ונורת'ווסט איירליינס בשנת 1989, הביאה את ממשלת הולנד לחתום בשנת 1992 על הסכם לכינון שמיים פתוחים עם ארצות הברית. הצעד שנחשב לנועז למדי בשל התנגדות האיחוד האירופי, ביטל את המגבלות ההדדיות על מספר הטיסות בין שתי המדינות, ואפשר את העמקת שיתוף הפעולה בין KLM ונורת'ווסט איירליינס החל בשנת 1993. ארצות הברית שהייתה שבעת רצון מגישתה הליבראלית של ממשלת הולנד, העניקה לברית חסינות בפני טענת מונופול. היעדרה של חסינות כזו מקשה על בריתות אחרות באופן תדיר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]