לאה פורת-גור
 | |
| לידה |
1922 צ'רנוביץ, ממלכת רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
1980 (בגיל 58 בערך) |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
  | |
לאה פורת-גור (1922–1980) הייתה קריינית ועורכת רדיו, קונסול לענייני תרבות וראשת המועצה לתרבות ואמנות במשרד החינוך והתרבות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
_PBS_PALESTINE_BROADCASTING_S_btm13383.jpeg)
לאה פורת-גור נולדה בצ'רנוביץ, רומניה ועלתה לארץ-ישראל בשנת 1935. גדלה בירושלים ולמדה באוניברסיטה העברית. החלה לעבוד ברדיו ב-1943: כעורכת תוכניות לנוער וכקריינית ברשת הרדיו המנדטורית שירות השידור של פלשתינה (א"י) - קול ירושלים והמשיכה לעבוד ברדיו בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. ב-1951 התמנתה למפקחת קול ישראל בתל אביב וב-1955 התמנתה לסגנית מנהל התוכניות. ב-1961 התמנתה למנהלת התוכניות, עד לפרישתה ב-1968. בתפקידיה בקול ישראל פרצה דרך בהיותה האשה הראשונה בתפקידי ניהול שונים שמילאה[1].
בשנים 1970-1968 כיהנה כקונסולית לענייני תרבות בארצות הברית. בין השנים 1970 ל-1980 כיהנה כמנהלת האגף לתרבות ולאמנות ויו"ר המועצה הציבורית לתרבות ואמנות במשרד החינוך והתרבות[2]. פורת-גור הייתה יו"ר המועצה הציבורית הראשונה של להקת בת-שבע.
מדי שנה נערכת תחרות הפרס על שם לאה פורת-גור ללהקות חובבים באמנויות הבמה, מטעם מינהל התרבות במשרד התרבות והספורט, החברה למתנ"סים ומשפחת פורת-גור.
על שמה רחוב בבאר שבע[3] ובירושלים.
משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היתה נשואה ליצחק גור, אמם של נמרוד ואפרת[4].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איזי מן, קול ישראל מירושלים – מדינה מאחורי המיקרופון, רשות השידור ופרינטיב, 2008, עמ' 68.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה באתר להקת בת שבע
- לאה פורת ז"ל ־ "אם התרבות הישראלית", מעריב, 9 בספטמבר 1980
- צילום של לאה פורת כשדרנית קול ישראל, מאת בוריס כרמי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תמר אבידר, לאה עברה המרחק "ללא דיסטאנץ", מעריב, 11 בדצמבר 1961
- ^ יבנה גאה לארח: המיונים לתחרות המוסיקלית ע”ש לאה פורת-גור - פורטל יבנה שלי, באתר www.myavne.co.il
- ^ רחוב לאה פורת, באתר באר שבע על המפה
- ^ הודעה על לידת הבת, למרחב, 5 בפברואר 1961