לאונטיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאונטיון
Leontium
Λεόντιον
זרם האסכולה האפיקוראית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין פילוסופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסופית, הטאירה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג מטרודורוס מלמפסקוס עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Danae עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאונטיוןלטינית: Leontium; ביוונית: Λεόντιον) הייתה פילוסופית יוונית מהמאה ה-4 לפנה"ס שהשתייכה לאסכולה האפיקוראית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאונטיון הייתה תלמידתו של אפיקורוס ודבקה בפילוסופיה שפיתח. אומרים שהייתה מאהבתו של מטרודורוס מלמפסקוס.[1] המידע שיש לנו עליה כיום הוא מועט. נאמר עליה שהיא הייתה הטאירה - המעמד הגבוה ביותר של זונות ביוון העתיקה.[2] יש שרצו לטעון שהאמירה הזאת נועדה להקטין את לאונטיון, ולמעשה אורח חיים של זנות נגד את דרך החיים אליה חינך אפיקורוס, אולם אין לטענה הזו על מה להתבסס. מצד שני, הטאירות נהנו לעיתים קרובות מעצמאות שנשללה מרוב הנשים האחרות בחברה הגברית של יוון העתיקה, ונחשבו לנשים משכילות שעסקו גם בפילוסופיה. בניגוד לשאר מוסדות הפילוסופיה ביוון העתיקה, בית הספר של אפיקורוס היה יוצא דופן בכך שהוא איפשר לנשים ואפילו לעבדים להשתתף בשיעוריו.

הביוגרף דיוגנס לארטיוס שימר בכתביו שורה ממכתב שאפיקורוס כתב ללאונטיון, שבו אפיקורוס משבח אותה על טיעוניה הכתובים היטב נגד השקפות פילוסופיות מסוימות (שאינן מוזכרות בציטוטיו של דיוגנס).[3] לדברי פליניוס הזקן, הצייר היווני אריסטידים של תיבס צייר את לאונטיון בעבודה בשם: "לאונטיון חושבת על אפיקורוס".[4]

לדברי המדינאי והסופר מרקוס טוליוס קיקרו, לאונטיון פרסמה טיעוני ביקורת על הפילוסוף המפורסם תאופרסטוס מהאסכולה הפריפטטית, וכך כתב: ”לאונטיון, אותה יצאנית פשוטה, שהייתה בעלת החוצפה להעיר את הערותיה על דברי תאופרסטוס - תדע לך, היא כתבה באלגנטיות ובעידון טוב, אך אף על פי כן, זו הייתה המתירנות שרווחה בגינתו של אפיקורוס”.[5] גם פליניוס הזקן תהה איך אישה יכולה לכתוב נגד תאופרסטוס.[6]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Diogenes Laertius, x. 23
  2. ^ Athenaeus, Deipnosophistae, xiii. 588, 593
  3. ^ Diogenes Laertius, x. 5
  4. ^ Pliny, Nat. Hist., 35.99(הקישור אינו פעיל)
  5. ^ Cicero, De Natura Deorum i. 33/93.
  6. ^ Pliny, Nat. Hist., praefatio, 29(הקישור אינו פעיל)