אפיקורוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בפילוסוף יווני. אם התכוונתם למושג אחר, ראו אפיקורוס (פירושונים).
| אפיקורוס | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 342 לפנה"ס |
| תאריך פטירה | 270 לפנה"ס |
| זרם | אפיקוראיות |
| תחומי עניין | מטאפיזיקה,תורת ההכרה, אתיקה |
| הושפע על ידי | דמוקריטוס, פירון מאליס |
| השפיע על | לוקרטיוס, תומאס הובס, ג'רמי בנת'ם, ג'ון סטיוארט מיל, |
אפיקוּרוס (ביוונית: Επίκουρος), פילוסוף יווני, חי בין השנים 342 לפנה"ס - 270 לפנה"ס. מייסד האסכולה האפיקוראית.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
הוא נולד להורים שהיו אזרחי אתונה והיגרו אל המושבה האתונאית באי סאמוס - אחד מאיי הים האגאי- כעשר שנים לפני הולדתו. כילד, הוא למד פילוסופיה במשך ארבע שנים אצל הפילוסוף האפלטוני פאמפילוס. כשהיה בן 18 שנה נסע לאתונה ושירת בצבא במשך שנתיים. הוא שב להוריו, שבינתיים נאלצו לעבור ולהתגורר בעיר קולופון שלחופי אסיה הקטנה, ולמד אצל נוסיפאנס, שהיה ממשיכי תורתו של דמוקריטוס.
בהיותו בערך בן שלושים שנה, החל ללמד בעיר מיטילנה שבאי לסבוס, אך נאלץ לעזוב תפקיד זה ופתח בית ספר בעיר לאמפסאקוס לפני ששב והשתקע באתונה. בשנת 306 לפני הספירה הקים בית ספר לפילוסופיה בתוך גן שרכש, שהיה ממוקם בין הסטואה שבה לימד זנון מקיטיון לבין חורשת הזיתים שבה נמצאה האקדמיה האפלטונית. משיצא שמו כמורה מוכשר, נהרו אליו תלמידים רבים מיוון, רומי ואסיה הקטנה.
אפיקורוס לא נישא מעולם ולא היו לו ילדים. הוא סבל מאבנים בכליות ומת כתוצאה ממחלה זו כשהוא בן 72 שנה. קצת לפני שיצאה נשמתו כתב את הדברים הבאים לתלמידו וידידו אידומנאוס:
"בעוד אני מבלה את היום המאושר והאחרון של חיי בניסוחו של מכתב זה, אני סובל כל העת מכאבים במעיים ובשלפוחית השתן - כאבים שאין גדולים מהם. אך הם מפוצים על ידי ההנאה שזכרן של תגליותיי והוראתי מביאה לנפשי. עתה אבקשך, כפי שדורשת החיבה שהייתה לך אליי ואל הפילוסופיה מאז ימי ילדותך: שמור נא על ילדיו של מטרודורוס."
[עריכה] משנתו
אפיקורוס אימץ מדמוקריטוס את התפיסה שהחומר עשוי כולו אטומים הנמצאים בתנועה מתמדת, והוסיף על תורתו את הרעיון שתנועת האטומים אינה קבועה, אלא עשויה להיות נתונה לשינויים אקראיים, ובכך ביטל את הדטרמיניזם שבתורת דמוקריטוס ואפשר את הנחת קיומה של בחירה חופשית.
גם הנפש נתפסה על ידי אפיקורוס כעשויה אטומים, והיא חלק בלתי נפרד מהגוף – עם מות הגוף, גם הנשמה מתפרקת ומפסיקה להתקיים. אפיקורוס הגדיר את הפילוסופיה כרפואה לנפש שמטרתה לגרום לנו להבין כי אין טעם בפחד מפני המוות, מכיוון שבמותם האנשים אינם קיימים עוד, וממילא לא יכול להתאנות להם בכך כל רע.
האלים נתפסו בעיניו כאדישים לגורל האדם, ולא מתערבים בענייניו, ולכן דחה את פולחן האלים והקרבת הקורבנות.
את תכלית חיי האדם ראה כחיפוש ההנאה והימנעות מסבל. הוא סלד מרדיפה אחר כבוד, כסף וסיפוק מיידי - שנתפסו בעיניו כאמונות שווא ממש כמו הפחד מפני המוות והאלים. את האושר האמיתי ראה אפיקורוס כפונקציה של חיים פשוטים, צנועים וישרים.
[עריכה] מורשתו
אפיקורוס כתב מספר רב של כתבים, אבל מתוכם שרדו עד ימינו רק קטעים מעטים מחיבורו "על הטבע", שלוש איגרות, קובץ של אמרותיו, וכן צוואתו.
עיקר הידיעות על משנתו מגיעות ממקורות חיצוניים, ובעיקר מיצירתו של המשורר הרומי בין האסכולה האפיקוראית, לוקרטיוס.
האסכולה האפיקוראית המשיכה להתפשט גם לאחר מותו, וקנתה חסידים רבים, ובעיקר ברומי.
ביהדות מופיע המושג אפיקורוס כתואר לכופר. על-פי הרמב"ם (הלכות תשובה, פרק ג הלכה ט"ז), אפיקורס הוא אדם הכופר בנבואת משה רבנו, בנבואה בכלל, או "האומר שאין הבורא יודע מעשה בני האדם". בעברית המודרנית התואר מתייחס למי שכופר באל או בתורה. המקור הקדום ביותר בעברית למושג זה נמצא כבר במשנה במסכת אבות - "ודע מה שתשיב לאפיקורוס" (ב' י"ד).
ככל הנראה אין זה מושאל כביקורת להשקפתו של אפיקורוס, אלא מלה נפרדת בארמית. כך מבאר הרמב"ם (בהקדמה לפרק חלק).
בתרבות המערבית, לעומת זאת, המילה "אפיקורואית" מתארת גרגרנות ונהנתנות. הפירושים הללו מבוססים על תפיסה מסולפת של אפיקורוס, שכאמור, לא דגל ברדיפה בלתי מרוסנת אחרי תענוגות.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אפיקורוס בעל כורחו
- Epicurus.info - אתר על הפילוסופיה האפיקוראית
