לבנת זכוכית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לבני זכוכית
לבני זכוכית בתקרת מרתף בלונדון

לבני זכוכית הן לבנים העשויות מזכוכית ובתוכן חלל.

לבני הזכוכית משמשות בעיקר ליצירת אלמנטים עיצוביים המשתלבים בבניה הרגילה של בטון ובלוקים, ומאפשרות חדירה של אור או שבירה של אור דרכן ועל פניהן. זאת לנוכח תכונותיה הייחודיות של הלבנה - שקיפותה לאור (חדירה של עד 80% אור בלבנים שקופות ועד 60% בלבנים בעלות מרקם ודופן מגוונת) ומרקם חיצוני ופנימי מוגדר.

תהליך הייצור של הלבנה כולל הדבקה של שני חצאי תיבה מזכוכית ליצירת תא זכוכית חלול ושקוף או שקוף בחלקו. בחלל אשר נוצר קיים ריק אשר מבטיח שבעת חימום (כתוצאה מקרינת השמש או שריפה) לא יווצרו תנאי לחץ בתוך הלבנה.

תכונותיהן הנוספות של לבני הזכוכית: חוזק לחיצה גבוה, עמידות באש (בהתאם לתקנים בישראל ובעולם), יכולת בידוד אקוסטי וטרמי (נוכח הריק שבתוכן). חסרונן של לבני הזכוכית הוא מחירן הגבוה ומורכבות הבניה בהן, המחייבת שימוש בחמרי הדבקה מיוחדים, חיזוק בברזל, מחברי פלסטיק לשמירת רווח בין הלבנים ועוד.

המידה השכיחה של לבני זכוכית היא מרובע במידות של 19 ס"מ X 19 ס"מ ובעובי של 8 ס"מ. מידות נוספות הן 24 ס"מ X 24 ס"מ או 29 ס"מ X 29 ס"מ. מידותיהן של לבני הזכוכית הותאמו לרווח ההדבקה (פוגה) שביניהן שרוחבו ברוטו הינו כ- 1 ס"מ ובכך למעשה ממדיה של לבנה בנויה ברוטו (כולל המרווחים) הוא 20 ס"מ, 25 ס"מ או 30 ס"מ בהתאמה.


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]