לוקהיד P-38 לייטנינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
P-38 לייטנינג
Lockheed P-38J Lightning - 1.jpg
מאפיינים כלליים
סוג מטוס יירוט\תקיפה
ארץ ייצור Flag of the United States.svg  ארצות הברית
יצרן חברת Lockheed
טיסת בכורה 27 בינואר 1939
צוות 1
יחידות שיוצרו 10,037
ממדים
אורך 11.53 מטר
גובה 3.00 מטר
מוטת כנפיים 15.85 מטר
שטח כנפיים 30.43 מטר
משקל ריק 5800 ק"ג
משקל המראה מרבי 9800 ק"ג
ביצועים
מהירות מרבית 443 מיל\שעה (712 קמ"ש)
קצב נסיקה 1450 מטר\דקה
טווח טיסה מרבי 1300 מיל (1770 ק"מ)
סייג רום +44,000 רגל (+13,400 מטר)
חימוש
תותחים תותח 20 מ"מ עם 150 פגזים , 4 מקלעי M2 בראונינג עם 500 כדורים לכל אחד
פצצות מגוון של פצצות
הנעה
שני מנועים תוצרת Allison Engine Company , הספק 1700 כ"ס כל אחד

לוקהיד P-38 לייטנינג (ברק) הוא מטוס קרב אמריקני ששימש את חיל האוויר האמריקני במלחמת העולם השנייה.

P-38 לייטנינג היה אחד המטוסים החשובים ביותר בזירת האוקיינוס השקט. המטוס נכנס לראשונה לשירות פעיל ב-1941 ושירת את האמריקנים עד לשנת 1949. לאחר המלחמה השתמשו בו גם איטליה והונדורס.

הלייטנינג פותח לפי דרישה של אוויריית הצבא האמריקני, והתאפיין בגוף מרכזי עם שני מנועים הנתונים בגופים נפרדים בצידיו. המטוס היה רב שימושי וביצע משימות הפצצת צלילה, סיוע קרוב, צילום, סיור ובעיקר ליווי מפציצים ארוכי טווח. עד לכניסתו לשירות של ה-P-51 מוסטנג היה הלייטנינג המטוס העיקרי של צבא ארצות הברית באוקיינוס השקט ובזירת הודו-סין.

אלוף הטיס האמריקאי של כל הזמנים, ריצ'רד בונג, הפיל 40 מטוסים יפניים בזירת האוקיינוס השקט במטוס ה-P-38 שלו.

Aeroclipart.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא תעופה ואמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.