M2 בראונינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מקלע כבד M2 בראונינג 0.5

מידע כללי
סוג	מקלע כבד
נגזרות	M2HB ו-M2HQCB
תכנון	ג'ון בראונינג, 1918‏^[1]
שנות שירות	1932 עד ימינו
מלחמות	מלחמות ועימותים רבים, הבולטים שבהם: מלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה, כל מלחמות ישראל החל ממבצע קדש, מלחמת פוקלנד, מלחמת המפרץ, מלחמת אפגניסטן השנייה, מלחמת עיראק
מחיר ליחידה	כ-14 אלף דולר ‏^[2]
יחידות שייוצרו	מעל 3 מיליון ^[3]
מידע טכני
קליבר	$\ 0.5 \ \mbox{BMG} \ ( 12.7 \times 99 \ \mbox{mm} )$
פעולה	מכת גזים על ראש קנה
הזנה	שרשיר, כדורי BMG 0.5
כוונות	כוונת ברזל
אורך כולל	1,650 מ"מ ‏^[2]
אורך קנה	1,140 מ"מ
משקל מלא	38 ק"ג (ללא חצובה), חצובה 20 ק"ג ‏^[2]
קצב אש	550 כדורים לדקה ‏^[2]
מהירות לוע	930 מטר לשנייה
טווח אפקטיבי	2,000 מטר ‏^[2]
טווח מקסימלי	כ-7,000 מטר ‏^[2]

M-2 בראונינג הוא מקלע כבד בקליבר 0.5 אינץ' (12.7 מ"מ). זהו אחד המקלעים הוותיקים והנפוצים בעולם שעדיין נמצאים בשימוש. ה-M-2 משמש כמקלע הכבד הראשי של צה"ל והכוחות המזוינים של ארצות הברית, וידוע בזכות האמינות והדיוק המצוינים, וכוח האש הגדול שלו.

ה-M-2 , שבארצות הברית מכונה Ma Deuce ובצה"ל נקרא בפשטות אפס-חמש או מק"כ (ראשי תיבות של "מקלע כבד"), תוכנן בידי ג'ון בראונינג עוד בשנות ה-20 של המאה ה-20 (1921). ייעודו המקורי של ה-M-2 היה לשמש כנשק נגד טנקים, אך בעקבות השיפור בשריון שלהם במהלך מלחמת העולם השנייה ייעודו הוסב למקלע כבד. עד כניסתו לשירות בצבא ארצות הברית נקרא המקלע "מודל 1921" אך כאשר אומץ על ידי הצבא בשנת 1932 קיבל את הציון הצבאי M2. במהלך השנים הוכנסו מספר שיפורים ל-M-2 שהעיקרי שבהם היא התקנת קנה מעובה (מודל HB) הניתן להחלפה מהירה (מודל HQCB). מלבד שיפורים אלה, התכנון המקורי של בראונינג לא השתנה באופן משמעותי.

הקליבר של ה-M-2 הוא 12.7 מ"מ ( $12.7 \times 99 \ \mbox{mm}$ ) והתחמושת שהוא יורה נקראת 0.50 BMG ותוכננה במיוחד עבורו (BMG מציין "מכונת ירייה בראונינג"). כיום, נעשה שימוש בתחמושת הזאת גם ברובי צלפים כבדים דוגמת ה-M82A1 בארט.

ה-M-2 מקורר באמצעות אוויר ומוזן על ידי שרשיר. עקרון הפעולה שלו מבוסס על רתע קצר. מנגנון זה עובד באופן הבא:

בהתחלה, הבריח והקנה נעולים ביחד , לאחר הירי הגזים מכים בקנה , בסיס הקנה מכה בבריח , וזה גורם לפתיחת הנעילה.
אחרי מרחק קצר, הבריח והקנה נפרדים, והבריח ממשיך לנוע ביחס לקנה.
פעולה זו מושכת את שרשיר התחמושת לתוך הנשק, ובאותו הזמן גורפת כדור חדש.
הבריח חוזר, פולט את התרמיל וטוען קליע לבית הבליעה.
אם ההדק עדיין לחוץ, הקליע נורה, ומחזור הירי מתחיל שוב מהשלב הראשון בעקבות הרתע.

קצב הירי התאורטי של המקלע הוא 550 קליעים לדקה. בפועל, לא ניתן להגיע לקצב אש כזה, בגלל מגבלות של התחממות הקנה. כדי למנוע התחממות קנה רצינית, הירי נעשה בדרך כלל בצרורות קצרים, כאשר בין צרור לצרור נותנים מספר שניות לקנה להתקרר.

ה-M2 מסוגל הן לירי בבודדות והן לירי אוטומטי מלא. כאשר הוא מיוצב על חצובה נייחת, טווח הירי המקסימלי של ה-M2 הוא כ-7 ק"מ, ואילו הטווח האפקטיבי הוא כ-2 ק"מ. הצלף האמריקאי קרלוס הת'קוק השתמש במקלע כבד M2 בראונינג לצליפה לטווחים ארוכים בירי בודד, והצליח לרשום פגיעה בירי מטווח 2,286 מטר.

המקלע עצמו שוקל כ-38 ק"ג והחצובה שלו שוקלת כ-20 ק"ג.

ה-M2 משמש במגוון תפקידים:

נשק תמיכה בינוני-כבד לחי"ר.
נשק ראשי או משני ברכב קרבי משוריין (המק"כ מותקן על גבי מגוון נגמ"שים, טנקים, רכבי סיור טקטיים ואפילו ג'יפים).
מקלע מקביל (coaxial gun) בטנק.
מקלע המורכב על מטוסים ומפציצים כדוגמת B-17.
מקלע המורכב על כלי שייט כנגד מטרות אויב קטנות ובינוניות.
תותח נ"מ בספינות הצי האמריקני (ואז הוא מופיע בקונפיגורציה הכוללת מקלע כפול - הדק אחד המפעיל שני קנים מקבילים).

[עריכה] משתמשים

ה-M2 ונגזרותיו מצויים בשימוש בהרבה מאוד צבאות בעולם. כמעט כל הצבאות המודרניים המערביים כיום וצבאות ברית נאט"ו משתמשים ב-M2 או בנגזרות שלו. גם מספר מדינות ערב, בייחוד בעלות בריתה של ארצות הברית, משתמשות במקלע.

להלן, רשימת המדינות המשתמשות ב-M2 ונגזרותיו: ^[4]

ישראל : בשירות צה"ל.
ארצות הברית : בדגמי M2,‏ M2HB,‏ ‏XM218/GAU-16,‏ GAU-21.
הממלכה המאוחדת : M2 כמקלע מקביל תחת הציון L21A1, ‏ M2QCB תחת הציון L111A1,‏^[5], מקלע M2HB קומנדו תחת הציון M3M.‏^[6]

[עריכה] ה-M2 בצה"ל

מדריכת חי"ר בצה"ל מתפעלת מק"כ

מק"כ על גבי מרכבה סימן 3 המשמש הן כמדמה תותח והן כנשק ללחימה בעצימות נמוכה

ה-M2 שירת בצה"ל מאז הקמתו ולקח חלק פעיל בכל מלחמות ישראל. ה-M2 נקרא בצה"ל מק"כ - ראשי תיבות של "מקלע כבד" - ולעתים מק"כ M2 או מק"כ 0.5 (המספר 0.5 מציין את הקליבר שלו באינצ'ים).

המק"כ בצה"ל משמש במגוון תפקידים:

נשק מחלקתי כבד הנישא על ידי לוחמי חיל הרגלים.
נשק המותקן על גבי נגמ"שים ובפרט על עמדת קטלנית על הנמ"ר.
נשק מדמה-תותח לאימוני חיל השריון: המקלע מותקן מעל התותח.
נשק לטנק לתמיכה בלחימה בעצימות נמוכה ולוחמה בשטח בנוי כנגד מטרות מחבלים וחי"ר מבוצר. מקלע זה מותקן אף הוא מעל התותח אך מופעל מתוך הצריח באצעות סלילים חשמליים. המק"כ מספק כוח אש חזק מזה של המאג (המקלע המקביל הסטנדרטי בטנקי המרכבה) אך פחות הרסני מזה של התותח, שנועד בעיקר נגד טנקים ויכול לגרום לנזק גדול מהדרוש כאשר הוא מופעל בשטח עירוני צפוף.
נשק משני בספינות חיל הים.

כיום נמצאת בצה"ל הדגם M2HB - בעל קנה מעובה. החל מ-2012 נקלט בצה"ל הדגם M2HQCB (ראשי תיבות של Heavy Quick Change Barrel) בעל קנה מעובה הניתן להחלפה מהירה מבלי לאבד את התיאום ובכך משפר את מבצעיות הכלי וכן את אחזקתו.‏^[8]