M2 בראונינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקלע כבד M2 בראונינג 0.5
IDF-M2 pic001a.jpg
מידע כללי
סוג מקלע כבד
נגזרות M2HB ו-M2HQCB
תכנון ג'ון בראונינג, 1918[1]
שנות שירות 1932 עד ימינו
מלחמות מלחמות ועימותים רבים, הבולטים שבהם: מלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה, כל מלחמות ישראל החל ממבצע קדש, מלחמת פוקלנד, מלחמת המפרץ, מלחמת אפגניסטן השנייה, מלחמת עיראק
מחיר ליחידה כ-14 אלף דולר[2]
יחידות שיוצרו מעל 3 מיליון[3]
מידע טכני
קליבר \ 0.5 \ \mbox{BMG} \ ( 12.7 \times 99 \ \mbox{mm} )
פעולה מכת גזים על ראש קנה
הזנה שרשיר, כדורי BMG 0.5
כוונות כוונת ברזל
אורך כולל 1,650 מ"מ‏[2]
אורך קנה 1,140 מ"מ
משקל מלא 38 ק"ג (ללא חצובה), חצובה 20 ק"ג‏[2]
קצב אש 550 כדורים לדקה‏[2]
מהירות לוע 930 מטר לשנייה
טווח אפקטיבי 2,000 מטר‏[2]
טווח מקסימלי כ-7,000 מטר‏[2]
לוחמי חיל הנחתים האמריקאי יורים במק"כ M2 בעת אימון
לוחם צה"ל יורה במק"כ M2 בעת אימון

M-2 בראונינג הוא מקלע כבד בקליבר 0.5 אינץ' (12.7 מ"מ). זהו אחד המקלעים הוותיקים והנפוצים בעולם שעדיין נמצאים בשימוש. ה-M-2 משמש כמקלע הכבד הראשי של צה"ל והכוחות המזוינים של ארצות הברית, וידוע בזכות האמינות והדיוק המצוינים, וכוח האש הגדול שלו.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-M-2 , שבארצות הברית מכונה Ma Deuce ובצה"ל נקרא בפשטות אפס-חמש או מק"כ (ראשי תיבות של "מקלע כבד"), תוכנן בידי ג'ון בראונינג עוד בשנות ה-20 של המאה ה-20 (1921). ייעודו המקורי של ה-M-2 היה לשמש כנשק נגד טנקים, אך בעקבות השיפור בשריון שלהם במהלך מלחמת העולם השנייה ייעודו הוסב למקלע כבד. עד כניסתו לשירות בצבא ארצות הברית נקרא המקלע "מודל 1921" אך כאשר אומץ על ידי הצבא בשנת 1932 קיבל את הציון הצבאי M2. במהלך השנים הוכנסו מספר שיפורים ל-M-2 שהעיקרי שבהם היא התקנת קנה מעובה (מודל HB) הניתן להחלפה מהירה (מודל HQCB, נקרא גם HB-QCB). מלבד שיפורים אלה, התכנון המקורי של בראונינג לא השתנה באופן משמעותי.

הקליבר של ה-M-2 הוא 12.7 מ"מ ( 12.7 \times 99 \ \mbox{mm} ) והתחמושת שהוא יורה נקראת 0.50 BMG ותוכננה במיוחד עבורו (BMG מציין "מכונת ירייה בראונינג"). כיום, נעשה שימוש בתחמושת הזאת גם ברובי צלפים כבדים דוגמת ה-M82A1 בארט.

ה-M-2 מקורר באמצעות אוויר ומוזן על ידי שרשיר. עקרון הפעולה שלו מבוסס על רתע קצר. מנגנון זה עובד באופן הבא:

  1. בהתחלה, הבריח והקנה נעולים ביחד , לאחר הירי הגזים מכים בקנה , בסיס הקנה מכה בבריח , וזה גורם לפתיחת הנעילה.
  2. אחרי מרחק קצר, הבריח והקנה נפרדים, והבריח ממשיך לנוע ביחס לקנה.
  3. פעולה זו מושכת את שרשיר התחמושת לתוך הנשק, ובאותו הזמן גורפת כדור חדש.
  4. הבריח חוזר, פולט את התרמיל וטוען קליע לבית הבליעה.
  5. אם ההדק עדיין לחוץ, הקליע נורה, ומחזור הירי מתחיל שוב מהשלב הראשון בעקבות הרתע.

קצב הירי התאורטי של המקלע הוא 550 קליעים לדקה. בפועל, לא ניתן להגיע לקצב אש כזה, בגלל מגבלות של התחממות הקנה. כדי למנוע התחממות קנה רצינית, הירי נעשה בדרך כלל בצרורות קצרים, כאשר בין צרור לצרור נותנים מספר שניות לקנה להתקרר.

ה-M2 מסוגל הן לירי בבודדות והן לירי אוטומטי מלא. כאשר הוא מיוצב על חצובה נייחת, טווח הירי המקסימלי של ה-M2 הוא כ-7 ק"מ, ואילו הטווח האפקטיבי הוא כ-2 ק"מ. הצלף האמריקאי קרלוס הת'קוק השתמש במקלע כבד M2 בראונינג לצליפה לטווחים ארוכים בירי בודד, והצליח לרשום פגיעה בירי מטווח 2,286 מטר.

המקלע עצמו שוקל כ-38 ק"ג והחצובה שלו שוקלת כ-20 ק"ג.

ה-M2 משמש במגוון תפקידים:

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משתמשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-M2 ונגזרותיו מצויים בשימוש במספר רב של צבאות בעולם. כמעט כל הצבאות המודרניים המערביים כיום וצבאות ברית נאט"ו משתמשים ב-M2 או בנגזרות שלו. גם מספר מדינות ערב, בייחוד בעלות בריתה של ארצות הברית, משתמשות במקלע.

להלן, רשימת המדינות המשתמשות ב-M2 ונגזרותיו:[4]

ה-M2 בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדריכת חי"ר בצה"ל מתפעלת מק"כ
מק"כ על גבי מרכבה סימן 3 המשמש הן כמדמה תותח והן כנשק ללחימה בעצימות נמוכה

ה-M2 שירת בצה"ל מאז הקמתו ולקח חלק פעיל בכל מלחמות ישראל. ה-M2 נקרא בצה"ל מק"כ - ראשי תיבות של "מקלע כבד" - ולעתים מק"כ M2 או מק"כ 0.5 (המספר 0.5 מציין את הקליבר שלו באינצ'ים).

המק"כ בצה"ל משמש במגוון תפקידים:

כיום נמצא בצה"ל הדגם M2HB - בעל קנה מעובה. החל מ-2012 נקלט בצה"ל הדגם M2HQCB (ראשי תיבות של Heavy Quick Change Barrel) בעל קנה מעובה הניתן להחלפה מהירה מבלי לאבד את התיאום ובכך משפר את מבצעיות הכלי וכן את אחזקתו.‏[8]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ M2 .50 Caliber Machine Gun
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 מקלע בראונינג M-2, באתר FAS
  3. ^ Report: Profiling the Small Arms Industry - World Policy Institute - Research Project. World Policy Institute (November 2000). אוחזר ב־2011-10-30.
  4. ^ Jones, Richard D. Jane's Infantry Weapons 2009/2010. Jane's Information Group; 35 edition (January 27, 2009). ISBN 978-0-7106-2869-5.
  5. ^ Manroy Website. Manroy.co.uk. אוחזר ב־2008-09-08.
  6. ^ mod.co.uk defence news accessed 26 Sept 2010
  7. ^ http://www.diesigns.com/down/HHK_CH-53.pdf
  8. ^ ליאור צרור, "במחנה", ‏הכירו את כלי הנשק החדשים של זרוע היבשה, באתר צה"ל, 26 בינואר 2012.